ראש הממשלה ושר החינוך לשעבר, נפתלי בנט הציג אתמול (רביעי) בתדרוך לכתבי החינוך תוכנית מקיפה לרפורמה במערכת החינוך, הכוללת פירוק מבנה משרד החינוך הקיים, מעבר לתקצוב דיפרנציאלי לפי תלמיד, שילוב נרחב של בינה מלאכותית בבתי הספר, החלת לימודי ליבה על כלל המוסדות המתוקצבים והרחבת ההשקעה בגיל הרך.
בנט התייחס גם לאחת הסוגיות הבוערות לאחרונה במערכת החינוך, בעקבות אמירותיה של יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד, כי היא דורשת שהחל מהשנה הבאה לא יהיו יותר משני תלמידים משולבים בכיתה, כאשר לדבריה המצב היום עומד על 7-8 תלמידים. האחרונה גם טענה כי תחל בסכסוך עבודה וגם שביתה על הפרק. בנט טען כי לצד הצורך במתן מענה לכל ילד, נוצרה לדבריו תופעה של הרחבת יתר של הגדרות השילוב.
"יש אינפלציה לא הגיונית"
"עם כל נושא השילוב, זו אחת הנקודות הכי מורכבות", אמר. "מצד אחד אנחנו רוצים מענה מלא לכל ילד עם צרכים מיוחדים או כל ילד שזקוק לזה. מצד שני צריך להגיד באמת באותה נשימה - יש אינפלציה לא הגיונית, שכולם רוצים להגדיר את הילדים שלהם כתלמידים משולבים".
"כשאנחנו גדלנו", ציין. "הייתה סטיגמה שלילית וכולם ברחו מזה. עכשיו זה הפוך, כולם יודעים שאתה מקבל יותר, גם במערכת החינוך המיוחד, אז אנחנו צריכים לעשות סדר".
חברת הכנסת מירב כהן שהצהירה כי היא רוצה את תיק החינוך, הוסיפה כי נכון להיום לדבריה, 19% מהתלמידים נמצאים בחינוך המיוחד.
הדברים נאמרו במסגרת הצגת חזון חינוכי רחב, שבמסגרתו הודיע בנט כי הוא מאמץ חלק ממסקנות ועדת שפירא שעסקה במערכת החינוך בראי חינוך המיוחד, בעיקר בכל הנוגע להשקעה מוקדמת בגיל הרך וצמצום מספר התלמידים בכיתות, אך לדבריו בכוונתו לקדם גם צעדים "רדיקליים וחדשניים יותר".
"לסגור את מערכת החינוך של 1948"
בלב התוכנית עומד מהלך דרמטי של שינוי מבני במשרד החינוך. "נעשה פינוי-בינוי למשרד החינוך", אמר בנט. "נסגור את מערכת החינוך של 1948 ונפתח את מערכת החינוך של 2026".
לדבריו, משרד החינוך יהפוך מגוף שמנהל את בתי הספר לגוף רגולטורי שיקבע מדיניות, סטנדרטים, פיקוח ומדידה, בעוד שרוב הסמכויות הניהוליות יועברו לבתי הספר ולרשויות המקומיות.
בנט תקף את הבירוקרטיה במערכת וטען כי למרות הוצאה ממוצעת של כ-50 אלף שקלים בשנה לכל תלמיד, ההישגים החינוכיים של ישראל אינם תואמים את ההשקעה. "הכסף הולך למנגנונים במקום לילדים ולמורים", אמר.
חלק מרכזי נוסף בתוכנית עוסק בשינוי מבנה זרמי החינוך בישראל. בנט הציע לבטל את מסגרות הביניים הקיימות, ובהן מוסדות פטור ומוסדות מוכרים שאינם רשמיים, ולהותיר שתי אפשרויות בלבד - חינוך ציבורי ממלכתי או חינוך פרטי.
לפי המודל שהציג, כל מוסד ציבורי יחויב ללמד "בסיס ישראלי משותף" בהיקף של 60% מתוכנית הלימודים, הכולל עברית, אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, תנ"ך וציונות. 40% הנותרים יוקדשו לתכנים שייבחרו על ידי הקהילה או בית הספר. בית ספר שלא ילמד את הבסיס הישראלי המשותף - לא יקבל מימון מהמדינה. במקביל, הציג תוכנית להרחבת החינוך הממלכתי-חרדי, תוך השקעה בתשתיות, הכשרת מורים והרחבת לימודי הליבה.
"ה-AI ילמד, המורים יחנכו"
בתחום הטכנולוגי מציע בנט להעניק לכל תלמיד "מורה AI אישי" שיתאים את תהליך הלמידה לצרכיו, יזהה פערים לימודיים וילווה אותו באופן פרטני. לדבריו, השימוש בבינה מלאכותית יאפשר למורים להתמקד פחות בהעברת ידע ויותר בחינוך, בליווי רגשי ובפיתוח כישורי חיים.
לדבריו, הבינה המלאכותית לא תחליף את המורה, אלא הוא ישחרר את המורה לעשות את מה שאף מכונה לא יכולה לעשות - לחנך.
סיום הבגרויות בכיתה י"א
בנט הציע גם לשנות את מבנה הלימודים בתיכון, כך שמרבית בחינות הבגרות יסתיימו כבר בכיתה י"א. שנת הלימודים האחרונה, י"ב, תהפוך לדבריו ל"שנת מצפן" - שנת מכינה או שירות שתמומן על ידי המדינה במקום שתלמידים משלמים למכינות היום, ותוקדש להכנה לחיים הבוגרים, לשירות צבאי או לאומי, למנהיגות ולזהות אזרחית.
השקעה בגיל הרך וסבסוד למילואמינקים
פרק נרחב בתוכנית מוקדש לגיל הרך. בנט טען כי ישראל משקיעה פחות ממדינות רבות ב-OECD בשנים הראשונות לחיי הילדים, אף שמדובר בתקופה הקריטית ביותר להתפתחות המוח.
במסגרת הרפורמה המוצעת יחול פיקוח על כל מסגרת שבה יותר משבעה ילדים ובכך דומה למה שיש היום כשהמחסור הוא באנשי הפיקוח. בנוסף, יוגברו האכיפה והפיקוח על מסגרות לא חוקיות, ויינתנו תמריצים למעונות שיעמדו בסטנדרטים גבוהים.
בנוסף הציע בנט הטבות משמעותיות להורים משרתים, ובהן מעונות יום בחינם למילואימניקים לוחמים פעילים וסבסוד מוגדל למשרתי מילואים ולמשפחות משרתות.
בסיום דבריו אמר בנט כי מטרת התוכנית היא "להוביל את מהפכת החינוך הגדולה ביותר מאז קום המדינה". לדבריו, "יותר מתמטיקה, יותר מדעים, יותר אנגלית ויותר טכנולוגיה, אבל גם יותר ציונות, יותר אחריות, יותר מנהיגות ויותר ערבות הדדית. זו הדרך להחזיר את ישראל משבטים - לעם".
על שר החינוך הנוכחי, יואב קיש שכבר הצהיר כי הוא רוצה להיות שר החינוך גם בממשלה הבאה, אמר: "יש לנו שר חינוך נוראי, כולם יודעים במערכת החינוך שכל מה שמעניין זה פריימריז וכולם יודעים שהפלטפורמה של שר החינוך מבחינתו - זה לייצר ג'ובים לחברי מרכז ולהשפיע מי יהיה המנהל שם והכל ולעשות גימיקים תקשורתיים, זה מחלחל וזה יוצר דה מורליזציה נוראה".
לדבריו, "אפשר לדבר על התוכניות, אבל בסוף כשיהיה שר או שרה ערכיים, ענייניים, רציניים - זה משנה את הכל. ארבע השנים האחרונות היו הרסניות למערכת החינוך גם בגלל זהות ואופי הפעילות של השר. הולכים על הסכם חדש לישראל יהיה פה טוב".
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?