מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) את הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות מפני העמדה לדין פלילי לחברת הכנסת טלי גוטליב. זאת, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, ועל פי שתי העילות הבאות: המעשה בוצע בזמן מילוי תפקידה או למען מילוי תפקידה כחברת כנסת, וכתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה.
61 חברי כנסת תמכו באישור קביעת החסינות על פי העילה הראשונה, אל מול 48 שהתנגדו. 62 חברי כנסת תמכו באישור קביעת החסינות על פי העילה השנייה, אל מול 48 שהתנגדו. יש לציין כי בממשלה הבאה, היועמ"שית והפרקליטות יוכלו להגיש את כתב האישום נגד גוטליב בשנית - מה שיביא לקיום הצבעה נוספת בדבר החסינות של חברת הכנסת.
יוזכר כי בחודש שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, על כוונתה להגיש כתב אישום נגד ח"כ טלי גוטליב בגין עבירה של גילוי או פרסום מידע סודי לפי חוק שירות הביטחון הכללי. בהמשך לכך, הגישה ח"כ גוטליב בקשה לכנסת לקביעת חסינות מפני העמדה לדין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום.
עתירת לוחם השב"כ שזהותו נחשפה
לאחר ההכרעה, לוחם השב"כ שגוטליב חשפה את זהותו הגיש עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה. העתירה מבקשת לבטל את הענקת החסינות הדיונית לגוטליב מפני עמידה לדין פלילי בגין חשיפת הזהות החסויה ברשתות החברתיות, בניגוד לחוק שירות הביטחון הכללי, ואגב הפצת תיאוריות קונספירציה שקריות שנדחו על ידי גופי הביטחון וראש הממשלה.
מטעם העותר ובא-כוחו, עו"ד עידן סגר, נמסר: "בהחלטתה להעניק חסינות דיונית למי שחשפה שם של לוחם השירות, משדרת הכנסת ה-25 לכל אנשי שירותי הביטחון החשאיים כי עליהם לצפות שחייהם יהפכו הפקר לטובת אינטרס פוליטי רגעי. אנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט העליון יבלום את התקדים המסוכן הזה, ויקבע כי
תגובת חברי הכנסת לאחר ההכרעה
ראש סיעת ישר, גדי איזנקוט, התייחס לקביעת החסינות ואמר כי "מציאות שבה נבחרי ציבור מסכנים את בטחון ישראל ומשתמשים בחסינותם כעיר מקלט מפני החוק, היא יריקה בפרצופם של הלוחמים ומשרתי מערכת הביטחון, אשר בהם גם ישראלים שבבחירות האחרונות הצביעו לליכוד ולמפלגות הקואליציה הזאת".
לדבריו, "נתניהו פעל אישית, כדי להכניס לכנסת הנוכחית ברשימת הליכוד אנשים שבינם ובין הממלכתיות, הליברליות והפטריוטיות אין דבר וחצי דבר. לכן, האחריות מוטלת עליו ועל חברי הכנסת מטעם הליכוד שבחרו, גם הפעם, להעדיף אינטרסים פוליטיים".
ראש סיעת הדמוקרטים, יאיר גולן, הגיב גם הוא להכרעה ואמר כי "כך נראית קואליציה שנרקבה מבפנים. הכנסת, שאמורה להיות סמל לשלטון החוק ולאמון הציבור, הפכה היום לעיר מקלט למקורבים ולעבריינים, כשדגל שחור מתנוסס מעל ההחלטה שהתקבלה בה". הוא הוסיף כי "שוב הוכיחה קואליציית נתניהו שהיא מעדיפה הישרדות פוליטית על פני טובת המדינה וביטחון ישראל. במקום להגן על האזרחים, הם מגינים זה על זה".
דברי חברי הכנסת טרם ההצבעה
טרם תחילת ההצבעה, אמרה גוטליב כי "ליועצת המשפטית לממשלה יש מטרה ברורה: לחבל, להכשיל ולהשחיר את ממשלת הימין. יש לנו עסק עם מי שרודפת את הממשלה ותעשה כל מה שהיא יכולה להאשים את הממשלה בתופת אוקטובר". היא הוסיפה כי "יש פה מטרה ברורה: להלבין את צמרת השב"כ ולהשחיר את הממשלה בתופת אוקטובר. לעולם לא נדע איך התרחשה עלינו תופת אוקטובר. אני עומדת על חסינותי המהותית - זה נעשה במסגרת התפקיד שלי, למען העם ולמען התפקיד שלי".
גם יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ אמר כי "הוועדה קיימה שלושה דיונים ארוכים וממצים. בדיונים נשמעה בפירוט עמדת ח"כ גוטליב, ניתנה זכות טיעון למגישת כתב האישום מיארה, נשמעו חברי הכנסת ועמדותיהם". לדבריו, בתום הדיון הוועדה החליטה להגיש לכנסת את הצעתה לקבוע חסינות לח"כ טלי גוטליב. "הוועדה קיבלה את עמדתה של טלי גוטליב על פני עמדות אחרות, ברוב עצום של 11 מול 3", סיכם.
חבר הכנסת מסיעת הליכוד, יולי אדלשטיין, הבהיר טרם התכנסות המליאה כי בחר להצביע בעד הסרת החסינות. "אם חברי הכנסת הערבים היו חושפים שמות של סוכני מוסד ואנשי שב"כ? גם אז היינו שותקים?", הבהיר.
בחודש יוני 2024 הודיעה היועצת המשפטית לממשלה כי יש לחקור את חברת הכנסת טלי גוטליב בחשד לגילוי מידע סודי (פתיחת חקירה כנגד חבר/ת כנסת מחייבת בחינה של היועצת המשפטית לממשלה). זאת, לאחר שגוטליב חשפה בטוויטר (רשת X) את זהות בן זוגה של שקמה ברסלר, איש שב"כ, בניגוד לחוק.
חברת הכנסת גוטליב סירבה לזימון של הפרקליטות להתייצב לחקירה בטענה כי דבריה נעשו במסגרת מילוי תפקידה ומשכך עומדת לה חסינותה הפרלמנטרית ולא ניתן להעמידה לדין. טענה זו, יש לציין, עומדת בניגוד לתפיסה המקובלת לפיה החסינות לא חלה על שלב החקירה הפלילית.
ביולי 2025 הודיעה הפרקליטות על הכוונה להגיש כתב אישום נגד גוטליב, בכפוף לשימוע. גוטליב בחרה שלא להתייצב גם לשימוע. הגשת כתב האישום התעכבה הואיל והיה צורך בחתימתו של שר הביטחון על תעודת חיסיון. תעודה זו נועדה למנוע פרסום מידע חשאי הנוגע לזהותם של אנשי השב"כ ושיטות פעולה. אחרי התמהמהות בת 9 חודשים, חתם שר הביטחון על תעודת החיסיון ובכך אפשר את הגשתו של כתב האישום.
ח"כ גוטליב נאשמת בגילוי ופרסום מידע חסוי - עבירה לפי חוק שירות הביטחון הכללי. החוק קובע כי המגלה או מפרסם מידע חסוי לפי חוק בלא היתר דינו מאסר שלוש שנים.
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?