בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שלישי) על חיים סירוטקין, כדורגלן עבר, שהואשם והורשע בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב, שנה מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לארבע שנים, וחייב אותו בתשלום פיצויים בגובה 20 אלף שקלים לאחת הנפגעות ו-4,000 שקלים לכל אחד מארבעת הנפגעים הנוספים.
השופט איתי הרמלין קבע בהכרעת הדין כי בשעות הערב של ה-6.4.2024, סירוטקין נהג במכונית שבה היו גם אשתו וזוג חבריהם, כשהארבעה היו בדרכם למסיבה. כשהגיעו למפגש הרחובות נמיר-בגין ושאול המלך בתל אביב, הצומת היה עמוס במפגינים שחצו אותו. סירוטקין עצר את מכוניתו, והוא ואשתו התעמתו מילולית עם מפגינים שעברו בסמוך למכונית.
בשלב כלשהו, דווקא כששוטר שהציע לכוונו ולסייע לו לצאת מן הצומת לא היה לידו, לחץ הנאשם בחוזקה על דוושת הגז של הרכב, וחצה את הצומת תוך שהוא פוגע בחמישה מפגינים ופוצע אותם. אחת הנפגעות, כבת 60, נחבלה בראשה, וארבע מצלעותיה נשברו. אחרי שחצה את הצומת, המשיך הנאשם בנסיעה יותר מ-10 שניות עד שעצר את מכוניתו.
בגין מעשים אלו הרשיע בית המשפט את הנאשם, בהתאם לכתב האישום, בעבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בכלי רכב.
בניגוד למה שחשבו רבים מן הנפגעים ומעדי הראייה, הפרקליטות לא טענה בכתב האישום או במשפט שהנאשם נסע כפי שנסע במטרה לפגוע במפגינים, אלא שנהג בפזיזות - כלומר תוך קלות דעת או אדישות לתוצאות נהיגתו. הפרקליטות ייחסה לו יסוד נפשי שמעבר לרשלנות, אך לא כוונה ממש. מנגד, ההגנה לא עמדה במשפט מאחורי טענתו המקורית של הנאשם שלפיה דרס את המפגינים בשל תקלה במכוניתו שגרמה לו לא לשלוט בה - מכך נגזר כי האופן שבו נסעה המכונית היה תוצאה ישירה של אופן תפעולה על ידי הנאשם.
הראיות שהובאו במשפט לא אִפשרו לקבוע בוודאות מדוע הנאשם, שלא מיהר בשל מצב חירום כלשהו, נהג בדרך הנמהרת והרשלנית שבה נהג. בנוסף לא התאפשר לקבוע בוודאות עד כמה הושפעה התנהגותו מעצבנותו על העיכוב בדרך, כעסו על דברי מפגינה שעברה ליד המכונית ואמרה אמירה שהרגיזה אותו, יחסו השלילי הכללי למפגינים, לחץ מצעקותיה של אשתו, יחס של קלות דעת לגבי האפשרות שיפגע במפגינים והאלכוהול ששתה. יצוין כי סוגיית שתיית האלכוהול נחקרה בצורה שלא אִפשרה לקבוע מסקנות נחרצות ואף לא צוינה כנסיבה בכתב האישום.
בית המשפט קבע גם שיתכן שחלק מפעולותיו היו תוצאה של כשל לא מכוון שלו בתפעול הרכב כתוצאה מתערובת גורמים אלה ואולי גם גורמים אחרים.
בית המשפט קבע שצירופן של שלוש נסיבות מחמירות במקרה זה מחייב הטלת עונש מאסר בפועל על אף העובדה שלא יוחסה לנאשם פגיעה מכוונת במפגינים. הנסיבה הראשונה היא שלא מדובר במקרה של רשלנות בלבד, אלא במקרה שבו הנאשם לחץ במודע על דוושת התאוצה כשלפני מכוניתו ניצבים אנשים רבים, וכשהשוטר שהציע לסייע לו לצאת מן הצומת, אינו מכוונו אלא עסוק בשיחה עם אשתו של הנאשם שמתעמתת עם מפגינים.
הנסיבה השנייה היא ריבוי הנפגעים וחומרת הפגיעה באחת מהם שנחבלה בראשה וארבע מצלעותיה נשברו. הנסיבה השלישית, שגם לה ניתן משקל מסוים, היא הקשר בין חוסר הסבלנות של הנאשם שגרם לו שלא להמתין לסיום חציית המפגינים אלא לנסוע ביניהם באופן מסוכן, לבין חוסר הסובלנות שבא לידי ביטוי בעימות המוקדם של נוסעי המכונית עם המפגינים. כתוצאה מן הקישור שנעשה בין הדברים נוצר חשש אצל נפגעי העבירה ואצל אחרים לבטא את דעתם ונפגע חופש הביטוי הפוליטי שלהם.
בית המשפט סיים את גזר הדין בהבעת תקווה שהלקח שנלמד על ידי הנאשם מן המקרה - שהיה עליו להמתין בסבלנות במכוניתו ולא לפרוץ בנסיעה מסוכנת כשהכביש לפניו עמוס במפגינים, לקח שמבטא דרגה מינימלית של סובלנות נדרשת כלפי האחר - יונחל בציבור, ויחסכו פגיעות בגוף ובנפש כמו אלו שסבלו נפגעי העבירה במקרה זה.