הסכם שלום אפשרי בין ארצות הברית לאיראן תלוי בהסכמת ממשל טראמפ לשחרר 24 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים - כך אמר היום (שישי) מוחסן רזאאי, יועצו הצבאי של המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמינאי, בריאיון בלעדי ל-CNN. רזאאי אף הזהיר כי אם ארצות הברית תשוב ללחימה, היא "תיכנס למסדרון אפל".
"המשא ומתן נמצא במבוי סתום, וטראמפ חייב לשבור את המבוי הסתום הזה", אמר רזאאי. "הכדור נמצא במגרש שלו". לפי הדיווח, איראן דורשת שחרור של 12 מיליארד דולר מהכספים המוקפאים מיד לאחר חתימת הסכם ביניים עם ארצות הברית, ו-12 מיליארד דולר נוספים בשלב מאוחר יותר.
רזאאי הציג את הדרישה כמהלך לבניית אמון בין הצדדים. לדבריו, שחרור הכספים על ידי ממשל טראמפ עשוי לפתוח "אופק חדש לעתיד" עבור איראן וארצות הברית. "אם טראמפ רוצה להגיע להסכם עם איראן, 24 מיליארד הדולר האלה הם מבחן אמון שאיראן מבקשת לקיים מולו. זה מבחן שארצות הברית צריכה לעבור, ואז הדרך תיפתח", אמר. "זה הכסף שלנו, לא הכסף של אמריקה".
בריאיון התייחס רזאאי גם לאפשרות של חידוש הלחימה והזהיר כי איראן "תגרור את המלחמה" מעבר למפרץ הפרסי אם ארצות הברית תחזור לעימות.
לדבריו, הדבר עשוי לכלול הרחבת הפעילות הצבאית ממצר הורמוז לאוקיינוס ההודי, למצר באב אל-מנדב, לים האדום ולים התיכון. "נוסיף ממד נוסף למלחמה באמצעות תקיפת בסיסים אמריקניים נוספים מעבר לאלה שכבר תקפנו עד כה", אמר, אך הוסיף כי "האפשרות למלחמה נמוכה".
כשנשאל על אפשרות לפגישה בין טראמפ לבין חמינאי, סירב רזאאי להשיב לשאלות הנוגעות לבריאותו של חמינאי או למעמדו בקבלת ההחלטות באיראן, אך דחה את האפשרות למפגש כזה. "זה לא יקרה. אנחנו נמצאים בשלב הראשון של המשא ומתן, ומר טראמפ הביא את המשא ומתן למבוי סתום. זה לא יקרה", אמר.
רזאאי התייחס גם למצר הורמוז וחזר על טענת איראן לריבונות על נתיב השיט האסטרטגי. לדבריו, איראן ועומאן הן בעלות הריבונות על המצר, שדרכו עברו לפני המלחמה כחמישית מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם, ולכן הן ינהלו אותו במשותף.
הוא נמנע מלהגדיר את דרישת איראן לתשלום מכלי השיט העוברים במצר כאגרת מעבר, וטען כי מדובר ב"דמי תחזוקה", מאחר שלדבריו איראן אינה אמורה לשאת לבדה בעלויות ניהול המצר.
רזאאי נחשב לאחד מאנשי "הדור הוותיק" של משמרות המהפכה. הוא לחם במלחמת איראן-עיראק ולאחר מכן עמד בראש משמרות המהפכה בין השנים 1981 ל-1997, תקופה שבה סייע להפוך את הארגון לאחד ממוקדי הכוח המרכזיים ברפובליקה האסלאמית.
בהמשך הצטרף למועצה לקביעת האינטרס של המשטר, המשמשת גוף מייעץ למנהיג העליון, וכיהן כסגן נשיא בתקופתו של הנשיא לשעבר אבראהים ראיסי. במהלך השנים התמודד ארבע פעמים לנשיאות איראן, אך לא הצליח להיבחר.