עתירה הוגשה היום (שלישי) נגד המדינה על ידי חצור הגלילית וראש פינה. "תושבי חצור מרגישים היום שהמדינה פשוט יורה לנו בגב. הבג"ץ שהגשנו הוא כתב אישום חמור נגד מדינת ישראל וממשלת ישראל על אפליה ועל הפקרה. מאז קום המדינה לא הייתה אפליה כזאת לחצור הגלילית. זה זועק לשמים". במילים אלו מתאר מיכאל קבסה, ראש המועצה המקומית חצור הגלילית, את מה שהוביל אותו להגיש עתירה לבג"צ נגד ממשלת ישראל.
המועצות המקומיות חצור הגלילית וראש פינה, יחד עם פארק התעשיות צח"ר, המשותף לצפת, חצור, ראש פינה וטובא-זנגריה, הגישו עתירה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה ושורה של שרי ממשלה. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד ד"ר מתן גוטמן, דורשות הרשויות לחייב את המדינה לגבש עבורן תוכנית שיקום וסיוע ייעודית, מקיפה ורב-שנתית בעקבות נזקי המלחמה, וכן להכריז עליהן כיישובים בעלי עדיפות לאומית.
לפי הנתונים המוצגים בעתירה, למרות סמיכותן הגיאוגרפית של חצור הגלילית וראש פינה לקו האש והעובדה שספגו פגיעות, התרעות וירי טילים מתמשך מאז אוקטובר 2023, היישובים ואזור התעשייה המשותף נותרו מחוץ לתוכניות השיקום הלאומיות הייעודיות של הממשלה, שיועדו בעיקר ליישובים המוגדרים כ"קו העימות" או "האזור המאוים ביותר".
העותרים טוענים להפליה קשה ובלתי עניינית מצד הממשלה: בעוד שיישובים מסוימים בצפון, הממוקמים במרחקים דומים מהגבול (כמו שבי ציון, עברון, גונן, להבות הבשן וכפר ורדים), נכללו במתווה השיקום עתיר התקציבים שנקבע בהחלטת ממשלה, יישובי צח"ר הוחרגו ממנו על פי החלטה זו, תקציב של כ-12 מיליארד שקלים מתוך 15 מיליארד שקלים הופנה לשיקום "האזור המאוים ביותר", בעוד שיתר יישובי הצפון, החל מחיפה, עפולה וטבריה ועד ליישובי קו האש שלא פונו, נאלצים להתחלק ביתרת התקציב ללא אבחנה מבוססת נתונים.
העתירה מציגה נתונים השוואתיים של כמות ההתרעות מתחילת המלחמה ועד להפסקת האש בסוף נובמבר 2024, המראים כי בחצור הגלילית נרשמו 125 התרעות ובצפת 154 התרעות - מספרים הגבוהים משמעותית מאלה של יישובים שנכללו בתוכנית הממשלתית, כמו מעלות-תרשיחא (97), כפר ורדים (80) ושבי ציון (71). מגמה דומה של אינטנסיביות בירי נרשמה גם במהלך מבצע "שאגת הארי" בשנת 2026.
לצד האיום הביטחוני הישיר, העתירה מדגישה פגיעה רב-ממדית חמורה בחוסן הקהילתי, הכלכלי והנפשי של תושבי האזור:
זינוק בפניות למרכזי חוסן ולשירותי הרווחה: בחצור הגלילית נרשמו 12 פניות בלבד למרכז החוסן בשגרה שלפני המלחמה, מספר שזינק ל-347 פניות בסוף 2023. כמו כן, מספר בתי האב המטופלים בשירותי הרווחה בחצור עלה מ-762 בשנת 2022 ל-1,004 בשנת 2024, כאשר כיום כ-30% ממשפחות היישוב מוכרות ברווחה. בראש פינה זינק מספר מקבלי שירותי הרווחה מ-418 בשנת 2022 ל-743 בשנת 2025.
עלייה בתסמיני פוסט-טראומה ופערי מיגון: מחקרים המצורפים לעתירה קובעים כי למעלה מ-50% מתושבי האזור מראים תסמיני פוסט-טראומה קשים. המצב מחמיר לנוכח פערי מיגון חמורים במוסדות חינוך ובשכונות הוותיקות, שנותרו ללא ממ"דים או מקלטים ציבוריים תקינים.
ילדים ובני נוער בסיכון מוחשי: אחרי תקופה ממושכת של שיבוש קשה בשגרת החיים, זוהתה עלייה ניכרת בחרדות, הפרעות אכילה ונשירה סמויה מהלימודים בקרב תלמידי היישוב. מספר הפניות לקצין ביקור סדיר בחצור עלה בפרק הזמן הרלוונטי מ-73 ל-123.
הידרדרות כלכלית חריפה: מחקר אזורי אקדמי העלה כי מצבם הכלכלי של 39% מהשכירים ו-73% מהעצמאים באזור הורע משמעותית. כ-27% מהעצמאים דיווחו כי הם שוקלים להעתיק את פעילותם העסקית לחלקים אחרים בארץ.
בנוסף העותרים מתריעים מפני תופעה של "קניבליזם אזורי". לטענתם, מתן תקציבי עתק והטבות מפליגות, כמו סבסוד מעונות יום ללא מבחן הכנסה, ליישובים סמוכים בלבד, יוצר תמריץ שלילי מובהק שיגרום לאוכלוסייה חזקה לנטוש את יישובי צח"ר, ובכך יערער לחלוטין את היציבות הכלכלית והחברתית של חצור הגלילית, ראש פינה וצפת.
במסגרת העתירה, מבקשות הרשויות מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תגבש עבורן תוכנית שיקום ייעודית, ומדוע לא יפורסמו אמות המידה והנתונים ששימשו לקביעת רשימת היישובים הזכאים לסיוע