שר האוצר לשעבר משה כחלון הורשע היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית המשפט הכלכלי, בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, לאחר שהודה בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם הפרקליטות.
כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין יוסי צדוק, דרור לוי ודנה שטרום ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עוסק בתקופה שבה כיהן כחלון כיו"ר חברת האשראי החוץ בנקאי יונט קרדיט, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. על פי האישום, בתחילת שנת 2022 עודכן כחלון בדבר אי סדרים מהותיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה. למרות המידע שהובא לידיעתו, הוא לא פעל להבאת מלוא הפרטים בפני דירקטוריון החברה ובפני ציבור המשקיעים, כנדרש לפי הוראות חוק ניירות ערך.
לפי כתב האישום, רק כחמישה חודשים לאחר שהוצגו בפניו הממצאים, הוצג הנושא בפני דירקטוריון החברה. רק בשלב זה דיווחה החברה לציבור על החשדות ועל הממצאים שעלו ביחס לפעילות הסניף. זמן קצר לאחר חשיפת הפרשה התפטר כחלון מתפקידו כיו"ר החברה.
שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנה אמיר, קיבלה את הודאתו של כחלון והרשיעה אותו בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך.
במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, ביקשו הפרקליטות וההגנה מבית המשפט להטיל על כחלון עונש של מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים ממועד גזר הדין. מדובר בענישה שאינה כוללת מאסר בפועל, אך כוללת הרשעה פלילית לצד סנקציות כלכליות ומקצועיות בעלות משמעות עבור מי שכיהן בעבר בתפקידים ציבוריים בכירים ובתפקידי ניהול בחברות ציבוריות.
גזר הדין צפוי להינתן היום, 31 במאי, לאחר שבית המשפט יבחן את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים ואת העונש המוסכם שהוצג בפניו. ככל שבית המשפט יאשר את ההסדר, יוטלו על כחלון מאסר על תנאי, קנס כספי והגבלת כהונה, אשר תמנע ממנו לשמש כנושא משרה בחברה ציבורית למשך שנה וחצי ממועד מתן גזר הדין.
בטיעוניה לעונש הדגישה הפרקליטות כי ההרשעה נושאת מסר רחב החורג מעניינו האישי של כחלון. לדברי המדינה, נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות אינם חבים רק חובת אמונים לחברה כפי שהם תופסים את טובתה, אלא גם חובה כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשענים על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה.
בפרקליטות הוסיפו כי לצד הסנקציות והגבלת הכהונה המבוקשות, ההרשעה מעבירה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, שלפיו הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש.
"המסר העולה מההרשעה הוא חד וברור", טענה הפרקליטות. "נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות לא רק חבים חובת אמונים לחברה ולטובתה כפי שהם תופסים אותה, אלא נושאים בחובה גם כלפי ציבור המשקיעים ובעלי המניות, הנשען על המידע שמפרסמת החברה לצורך קבלת החלטות השקעה מושכלות".
עוד הדגישה המדינה כי "לצד הסנקציות והגבלת הכהונה הנלווית, מעבירה ההרשעה מסר ברור הן לנושאי משרה בחברות ציבוריות והן לציבור המשקיעים, כי הדין מגן על עניינם של המשקיעים וכי הפרת החובות כלפיהם גוררת אחריות ועונש".