פרקליטות המדינה הגישה היום (ראשון) למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבי אישום בפרשת יונט קרדיט, חברת האשראי החוץ בנקאי, נגד בעלי השליטה צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו, לצד חברות שבבעלותם ומעורבים נוספים. במקביל, במסגרת הסדר טיעון, הוגש כתב אישום גם נגד שר האוצר לשעבר משה כחלון, שכיהן כיו"ר דירקטוריון החברה הציבורית בין יוני 2021 ליוני 2022.
לפי ההסדר, כחלון יודה ויורשע בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. הצדדים צפויים לעתור להטלת מאסר על תנאי, קנס בסך 180 אלף שקלים והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.
מכתב האישום עולה כי כבר במהלך שנת 2021 החלו להצטבר סימני אזהרה סביב פעילות סניף נצרת של החברה, שפעל בתחום פריטת השיקים. לפי האישום, בעלי השליטה בחברה, יחד עם קצין הציות יואב צבר והיועץ הכלכלי דרור בן נעים, נחשפו לאי סדרים חמורים, ובהם צ'קים חסרים במיליוני שקלים, עסקאות ניכיון פיקטיביות וטענות הדדיות בין בעלי השליטה לבין מפעיל הסניף איציק אבנתר, שלפיהן חלק מהחוסרים נגנבו מהסניף.
על פי כתב האישום, בתחילת ינואר 2022 דיווח צבר לכחלון על חוסר של כ-10 מיליון שקלים בסניף נצרת, הכולל שני צ'קים חסרים בסך חמישה מיליון שקלים. עוד נטען כי צבר עדכן את כחלון בחשד למעילות נוספות, ובהן העברת כספים בהיקף של כ-2.5 מיליון שקלים מהחוסרים, לצד חוסר נוסף של כ-3 מיליון שקלים הקשור להתנהלות מול חברת "יונט הפרטית".
לפי האישום, בתגובה ביקש כחלון מצבר לנסות "לסגור את החובות ולסגור את הסניף", והנחה אותו שלא למהר לעדכן את דירקטוריון החברה. בהמשך, כך נטען, הזהיר כחלון כי הצגת הדברים לדירקטוריון עלולה להוביל ל"תגובת שרשרת" ולפגיעה מיידית בחברה הציבורית.
בכתב האישום מתוארות שורה של ישיבות דירקטוריון שבהן נדונו הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2021, מבלי שחברי הדירקטוריון קיבלו לכאורה את מלוא המידע על היקף אי הסדרים בסניף נצרת. לפי הנטען, כחלון, צבר ובעלי השליטה אישרו את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2022, אף שידעו על חוסרים מהותיים ועל בדיקות פנימיות שהתנהלו בסניף.
עוד עולה מהאישום כי ב-29 במאי 2022 נערכה ישיבה דרמטית של דירקטוריון החברה, שבה דיווח צבר לראשונה על חוסרים בהיקף של 22 מיליון שקלים בסניף נצרת. לפי הפרקליטות, צבר הבהיר באותה ישיבה כי לפחות 10 מיליון שקלים מתוך הסכום אינם ניתנים לגבייה, וכי חלק מהכספים הועברו ליונט הפרטית וחלקם נובע מהיעלמות המחאות בסך של כחמישה מיליון שקלים.
באותה תקופה, כך לפי האישום, כבר החל דירקטוריון החברה לקדם מינוי של בודק חיצוני לבחינת פעילות סניף נצרת. ימים ספורים לאחר מכן, ב-31 במאי 2022, דיווחה החברה לראשונה לבורסה על אי התאמות כספיות באחד מסניפיה. לפי הדיווח הראשוני, היקף אי ההתאמות הוערך בין חמישה ל-7.6 מיליון שקלים.
בהמשך, התברר כי היקף אי הסדרים גדול משמעותית. ב-22 ביוני 2022 דיווחה החברה כי נמצאו בסניף נצרת המחאות שמקומן לא היה ידוע לחברה, בהיקף של כ-10.6 מיליון שקלים.
50 מיליון שח ממקורות חיצוניים
במקביל לפרשת סניף נצרת, עוסקים כתבי האישום גם בפרשת הקצאת המניות משנת 2020. לפי הפרקליטות, בעלי השליטה, היועצים וקצין הציות הציגו מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית, ולפיהם מקור המימון לעסקת רכישת מניות בשווי 50 מיליון שקלים הגיע ממקורות חיצוניים. בפועל, כך נטען, בוצעה עסקה סיבובית שבה כספי החברה הציבורית עצמה שימשו למימון רכישת המניות, מה שאפשר למעורבים לקבל במרמה מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, מיוחסות לצחי אזר משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ-400 אלף שקלים.
עו"ד ערן שחם שביט המייצג את שלמה אייזיק מסר בתגובה: "הפרקליטות והרשות הגיעו בתיק הזה למסקנה חד משמעית על הגשת כתבי אישום כנגד שומרי הסף בחברה הציבורית, וזאת בשל פעילותם ומעשיהם".עוד הוסיף כי גם נושאי המשרה בחברה, דמויות בכירות בעלות מעמד וניסיון מקצועי רב שנים, גם נאשמים בתיק. לכן, לדבריו, ההחלטה על הגשת כתבי האישום היתה חייבת להוביל למסקנה כי שלמה, שפעילותו בחברה היתה מינורית, עשה זאת רק בכפוף להמלצות שומרי הסף ונושאי המשרה. "למרות, שחלק ממשי מטענותיו של שלמה כן התקבלו במהלך השימוע, עדיין עצם הגשת כתב אישום כנגד מירב שומרי הסף המקצועיים שכיהנו בחברה באותה העת, היו צריכים למנוע את הגשת כתב האישום נגדו. שלמה יילחם על שמו הטוב ויזוכה". הוסיף שביט.