הקרב של צה"ל מול חוק הגיוס: "המחסור בלוחמים הולך ומחריף"

צה"ל יוצא לקרב מאסף לקראת הדיונים על חוק הגיוס ומזהיר כי גם אם תאושר החקיקה הכוללת את הארכת השירות הסדיר, תיקון חוק המילואים וחוק גיוס החרדים, סגירת המחסור באלפי לוחמים תלויה בהקמת חטיבה חרדית לוחמת נוספת. גורמי צבא מתריעים כי גיוס חרדים לתפקידי תומכי לחימה ומנהלה בלבד לא יפתור את משבר כוח האדם ההולך ומחריף, שנובע לא רק מהיקף המתגייסים ומשך השירות, אלא גם מהשחיקה הכבדה, הפציעות ואובדן הלוחמים מאז ה-7 באוקטובר.

בחינה שנעשתה באכ"א למצב כוחות הסדיר מעלה כי הם ממלאים פי 2 משימות מבעבר (כיום הלוחמים לא יורדים מתעסוקה, אין אימונים והם רק ממלאים משימות מבצעיות בקו הגבול או בעומק שטח האויב), פי 10 משימות במערך מילואים בהתאם למה שציפו לפני ה-7 באוקטובר  (לפני המלחמה פעלו לפי חוק המילואים - 21 יום פעם בשלוש שנים, היום עושים ב-3 שנים 240 מינימום). חרף מצוקת כוח האדם משבחים בצה"ל את המוטיבציה הגבוהה של המלש"בים.  

כמו כן, בעבר הגבילו את גיוס המתנדבים לצה"ל להיקף ל 10% אך בשל המוטיבציה לחזור ולשרת במילואים התגייסו עשרות אלפים. כל אלה הוסיפו כ-40 אלף תקנים ומצבות לחימה. יש 30 גדודי מילואים נוספים שנמצאים בגרף. הם לא פותרים את הבעיה אבל זה נתח משמעותי מהיקף סדר הכוחות הכללי של צה"ל.  

בהתאם לכך פועלים בצה"ל לקדם הצעת חוק להארכת שירות ל-36 חודשים לטווח של חמש שנים (עברה בקריאה ראשונה ומאז היא בועחו"ב) ובזמן הזה, כדי לגשר על הפערים ההולכים וגדלים, יהיה על צה"ל לגייס ולהכשיר חטיבת חרדים לוחמים נוספת (בנוסף לחטיבת חשמונאים). את החוק המדובר כורכים בממשלה בחוק הגיוס לחרדים ולכן לא דנים בחוק הארכת השירות. באכ"א הדגישו כי הצורך המבצעי גדל באופן משמעותי, ולכן אם התחילו את 2026 עם 55 ימים בממוצע לשנה, בפועל כבר עומדים על 80-100 ימים בעקבות מבצע שאגת הארי.

עוד מתריעים באכ"א כי חייל שהתגייס ביולי 2024, נכון לעכשיו וללא שינוי בחוק עשוי להשתחרר אחרי 30 חודשים, בינואר 2027 - אך המחליף שלו יגיע רק בחודש מרץ של אותה שנה בגלל הקיצוץ החד במשך השירות. לדברי גורם באכ"א "זה יצור נפילה דרמטית בכל מחזור מחדש. זאת נפילה בקצב הלב. היקף כוח האדם יפול פה בבת אחת בצורה משמעותית". עוד אמר הגורם, "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת".

שוב ושוב מדגישים באכ"א את המוטיבציה ללחימה. בשנתיים האחרונות קיימת עלייה במתייצבי יום הסיירות: 79% כיום לעומת 52% לפני המלחמה. בנוסף, נצפתה גדילה של 3849 בגיוסי הלחימה בשלושת השנתונים האחרונים בזרוע היבשה. יש יותר התייצבות בבקום לגיוס, ויותר גיוס ליחידות שנקבעו מראש (ללא ערעורים על השיבוץ) - למלש"בים גברים יש מוטיבציה ללחימה.

בהקשר ללוחמות - ב-2012 היו 547 נשים בלוחמה. ב-2025 גויסו כבר כ-5200. הקפיצה ראשונה הייתה ב-2013 כשפתחו את המכינות הלוחמות, אחר כך פתחו את הגדודים המעורבים והגיעו ל-3000. המלחמה הביאה לעלייה נוספת - היום 21% מהכוח הלוחם הוא נשים. ב-2015 זה היה 7.2%. בשנת 2024 היו 5000 לוחמות בהתנדבות, כשבשנת 2012 היו רק 547 (כך גם המגמה ב 2025).

כ-50% מהגברים וכ-20% מהנשים מגיעים ללחימה. כעת, בצה"ל מחפשים את הדבר הבא שיגדיל את גיוס הנשים. המוטיבציה הכוללת ללחימה עומדת כיום על 74.5%, בעוד לפני המלחמה היא עמדה על 71.8%.

כ-1500 תקני לחימה התווספו במהלך שלוש השנים האחרונות, ובשנתיים האחרונות זרוע היבשה התעצמה ב-2,500 תקנים. בנוסף, במהלך המלחמה הוקמו מספר גדודים ופלוגות: גדוד הנדסה נוסף (607), פלוגות שלישיות בשריון, סוללות הגנ"א, 2 פלוגות איסוף, גדוד 5 בפקע"ר, סוללת הגנ"א טקטי, 9 פלוגות שריון. ראוי לציין כי המוטיבציה לגיוס לשריון נותרה מעט ירודה, משום שרק "גרעין קטן" מוכן להתגייס לחיל.

לצד מגמת העלייה של המוטיבציה לגיוס ושל מערך התקנים, אחוז הנשר היום מגיע ל-11%. בשנת 2025, 8194 אנשים השתחררו לפני סיום השירות. כמעט 400 מהם עשו זאת בעקבות המלחמה. כ-80% מכלל הנשר נובעים מהציר הנפשי. חלק ניכר מהם אינו מבוסס על בעיית "מסוכנות", אלא על בעיית הסתגלות. במהלך תקופת ההכשרה אחוז הנשר עומד על כ-10% לערך, ועובר ל-9% במהלך השירות הסדיר.

כיום, ישיבות ההסדר משרתות במשך 17 חודשים - פחות משנה וחצי. בעבר הוגשה הצעה להארכת משך שירותם במחזור אחד - כשלושה חודשים, אך זו לא נתקבלה על ידי השר ישראל כ"ץ. כ-1500 תלמידים מכלל הישיבות מתגייסים היום ללחימה.

גורם באכ"א סיפר כי לא כל החרדים מעוניינים להתגייס לחטיבת החשמונאים משום ש"הסטנדרטים בה גבוהים". חלק מהם מעוניינים לרכוש מקצוע, או שהם מבוגרים מידי לשרת בה. הגיוס הנוכחי של החרדים ללחימה הוא הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות, אך הגורם מדגיש כי הצבא יכול היה לגייס פי שניים. לדבריו, "חטיבת החשמונאים מוכנה לקליטת שתי פלוגות. אין חייל חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל. לא שמעתי על אחד מההנהגה החרדית שביקר וראה ואמר שיש בעיה".  

כשהגורם נשאל מה הצבא נדרש לעשות כדי שיתגייסו וכדי שיישארו חרדים, הוא ענה: "מחויבות ואמון ליציאתם כחרדים, לקליטה איכותית, להקפדה על כללים. שינוי כיוון, אידיאולוגיות מקבילות, לא מנסים לחנך. נתיבי כניסה - קמפיין ורשת, שגרירים, שלב ב'. התווך האזרחי - איגוד מייצג, מובילי דעה, מענה כלכלי, חקיקה. שיטה ומקצועיות"

באכ"א תיארו שני תרחישים של גיוס חרדים מאסיבי. בתרחיש ראשון, יהיה גידול מתון של כ-4,000 מתגייסים בשנה, לצד טיפול בעשרות אלפי משתמטים. בתרחיש שני, שיחול אם יהיה חוק גיוס, יהיה גידול חד של 8,160 מתגייסים בשנה. כ-116 אלף ידרשו להסדיר את מעמדם.

בשנים 2019-2022, היו בערך 1700 חרדים שהתגייסו בכל שנה בממוצע, לפי כללי החוק. בשנת 2024 לבדה, היו 2811. במחצית הראשונה של 2025 התגייסו כ-1860. ב-30 ביוני מסתיימת שנת הגיוס וישלחו נתוני המחצית השניה למשרד החינוך, אך על פי ההערכות סביר שיהיו יותר מ-3,000.

באכ"א הסבירו כי הסיבות לעלייה בגיוס החרדים נובעות מהמלחמה והצורך הלאומי, התאמת מסלולים וסנקציות שמשפיעות: אין יציאה לחו"ל, מעצרים אקראיים, איסור על למידת משפטים וכו'. בשבוע הבא, יהיה אישור תכניות אצל סגן הרמטכ"ל להמשך קליטת חיילים חרדים. זה עוד רחוק מלהספיק בכוח האדם.

בכל צה"ל יש 38 אלף משתמטים - כאשר כ-75-80% מהם הם חרדים. קיימים 52 אלף צווים שעוד מעט יתורגמו למשתמטים נוספים. בנוסף, קיימים 16 אלף אנשים שלא עשו מילואים בכלל וקראו להם לשיבוץ מחדש. בין אם הדבר נובע מהתנגשות אמונית, שחיקה מלחמתית או מאובדן - יש לפתור את משבר כוח האדם בצה"ל.