יו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, נמצא היום (רביעי) בדרכו למשכן הכנסת, כדי לבלום את הממשלה היוצאת מלחוקק ברגעיה האחרונים את חוק ההשתמטות. בנט מסר: "לא ניתן להם להפקיר את חיילי צה"ל. אנחנו נשמור על החיילים. ברית המשרתים תביס את ברית המשתמטים".
במהלך הדיון על חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, הזהיר היום רח"ט תומכ"א בצה"ל, תא"ל שי טייב, כי ישראל מתקרבת ל"בעיה נורמטיבית וחוקית" סביב סוגיית הגיוס. לדבריו, אם המגמה הנוכחית תימשך, מספר המשתמטים עשוי להגיע בקרוב ל-80 עד 90 אלף איש.
בפתח דבריו הבהיר תא"ל טייב כי בצה"ל טרם הוצגה טיוטה חדשה של חוק הגיוס, אך הדגיש כי מבחינת הצבא קיים צורך מבצעי דחוף בפתרון המשבר. "צריכים כ-12 אלף חיילים, מתוכם כ-7,500 לוחמים. הצורך הוא קודם כל מבצעי", אמר.
לדבריו, בצה"ל מזהים עלייה עקבית במספר החרדים המתגייסים בשלוש השנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה. טייב פירט כי מספרי הגיוס עלו מ-1,700 ל-2,200 ולאחר מכן ל-2,800, בעוד שבמחצית הראשונה של 2025 נספרו כ-1,860 מתגייסים. "המספרים עולים כי יש אנשים שרוצים להתגייס ולא יכולים לעמוד מנגד", אמר. לדבריו, העלייה נובעת גם מהרחבת המסלולים המותאמים לציבור החרדי וגם מהשפעת הסנקציות.
עם זאת, טייב הזהיר כי במקביל נרשמת החמרה דרמטית בהיקף ההשתמטות. "אנחנו עומדים היום על 32 אלף משתמטים", אמר, והוסיף כי ישנם עוד יותר מ-50 אלף צעירים שקיבלו צווי גיוס והשלימו את התהליך הראשוני - אך אם לא ישתפו פעולה, צפויים להיחשב בקרוב למשתמטים.
"אנחנו נגיע לאזור ה-80 עד 90 אלף משתמטים בקרוב מאוד. זו בעיה נורמטיבית, חוקית", הזהיר והדגיש כי "הארכת השירות ל-36 חודשים לא מספיקה כדי לסגור את הפער בחיילים ולוחמים".
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם הזהיר: "אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה - אם לא יהיה מענה מיידי בכוח אדם, ולא יהיה שינוי בחקיקה, העומס הזה עלול להכריע את מערך המילואים ולהביא את הסד"כ הסדיר עד הקצה".
טייב אף אמר כי יש משתמטים משני הצדדים: "אני לא סוציולוג. יש עשרות אלפים שהפכו מאז (הסנקציות) למשתמטים, יש שני צדדים למאזניים האלה". חברת הכנסת מירב כהן הורחקה מהוועדה לאחר שהתרעמה מהדברים: "אין משתמטים מכל המגזרים, יש בעיקר ממגזר אחד. בשנת 2022, 88% מהציבור הממלכתי והממלכתי-דתי התגייסו. אם יש לכם נתונים אחרים תגידו אותם. אל תגידו שכולם משתמטים".
ברקע, בניסיון להשפיע על חברי הכנסת המתנדנדים, מופעל לחץ על ההנהגה החרדית לפרסם אמירה שלפיה מי שלא לומד תורה יתגייס. בכיר במפלגות החרדיות: המסר שיש כוונה לעמוד ביעדים הועבר לח"כים. הצהרה כזו מצד הרבנים תבוא - אם בכלל - רק לאחר חקיקת החוק וכאשר יידרשו לעמוד ביעדי הגיוס. בשורה התחתונה: לפי שעה, לא צפויה אמירה כזו.
קיצור השירות הסדיר
עוד אמר תא"ל טייב כי בינואר 2027 השירות הסדיר אמור להיות מקוצר מ-32 חודשים ל-30, אם לא יהיה שינוי. לדבריו, אם התכנית תתממש בינואר 27, הצבא ירד בסדר גודל של 10% בהיקף הלוחמים.
הוא הסביר את משמעות המהלך: "מדובר פה בהרבה מאוד לוחמים ואפשר לומר את המספרים בדלתיים סגורות. למעשה זאת ירידה יותר משמעותית, כי היא משבשת את קצב התחלופה בצבא. אנחנו עובדים על קצב תחלופה של ארבעה חודשים - הגיוסים, משך קורסי הפיקוד וכיו"ב".
הוא הדגיש כי "הירידה ל-30 חודשים זה דה פקט 15% ויותר של ירידה - אנחנו נאבד בין ארבעה לחמישה גדודים סדירים", והוסיף: "כשאני מתרגם ארבעה-חמישה גדודים אני מתרגם את זה ל-35 גדודי מילואים בתעסוקה מבצעית פחות או יותר".
חבר הכנסת בועז ביסמוט, יו"ר הוועדה, אמר: "בינתיים יש בחירות בקרוב. בבחירות האלה אני מתמודד בליכוד ותומך בראש הממשלה בזמן שאנשים שהתנגדו לי חיפשו בית אחר ומנהיג חדש"
אחת המשתתפות בדיון הגיבה לדבריו: "לשרת את המנהיג שלך זה יותר שוב מלשרת אותנו? אתה הרסת לנו את החיים. זה יותר חשוב שאתה נאמן למנהיג מזה שהילדים שלי לא אוכלים ושהקריירה שלי הלכה - לשרת אותו זה יותר חשוב מלשרת את הציבור?"
יו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט הגיב על הניסיון להעביר את חוק הגיוס: "ממשלת ישראל נלחמת בשארית כוחותיה כדי להעביר את חוק ההשתמטות האנטי-ציוני. ביד אחת ממשלת ההשתמטות שולחת את חיילינו להילחם בלבנון וביד השניה תוקעת להם סכין בגב".
במהלך הדיון, חברת הכנסת מטעם "כחול לבן" יעל רון בן משה, פנתה לח"כים החרדים: "אני יושבת פה ומבינה שאני צריכה לבחור בין בעלי לבני. אבל הכוח בידיים שלכם, ואתם הולכים לבחור בשניהם ולא בילדיכם - וזה כואב".
בהמשך, ניגשה בן משה לחבריה לספסל האופוזיציה: "דבר לא מבדיל בינינו בתפיסה לגבי חוק גיוס אפקטיבי - חוק כזה יהיה אפשר להעביר רק בממשלה ציונית רחבה ללא קיצוניים".