בחינה שנעשתה באגף כוח האדם בנוגע למצב כוחות הסדיר מעלה כי הם ממלאים פי שתיים משימות מבעבר. בשל העומס, כיום הלוחמים לא יורדים מתעסוקה, אין אימונים והם רק ממלאים משימות מבצעיות בקו הגבול או בעומק שטח האויב. בנוסף, הכוחות מבצעים פי 10 משימות במערך מילואים בהתאם למה שציפו לפני7 באוקטובר.
לפני המלחמה פעלו לפי חוק המילואים - 21 יום פעם בשלוש שנים, כשכעת הכוחות שירתו ב-3 שנים 240 מינימום. חרף מצוקת כוח האדם משבחים בצה"ל את המוטיבציה הגבוהה של המלש"בים.
בהתאם לכך פועלים בצה"ל לקדם הצעת חוק להארכת שירות ל-36 חודשים לטווח של חמש שנים, שעברה בקריאה ראשונה ומאז היא יושבת על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון. בזמן הזה,כדי לגשר על הפערים ההולכים וגדלים יהיה על צה"ל לגייס ולהכשיר חטיבת חרדים לוחמים נוספת, בנוסף לחטיבת חשמונאים.
את החוק המדובר כורכים בממשלה בחוק הגיוס לחרדים ולכן לא דנים בחוק הארכת השירות. באכ"א הדגישו כי הצורך המבצעי גדל באופן משמעותי ולכן אם התחילו את 2026 עם 55 ימים בממוצע לשנה, בפועל כבר עומדים על 80-100 ימים בעקבות מבצע שאגת הארי.
עוד מתריעים באכ"א כי חיילים שהתגייסו ביולי 2024 נכון לעכשיו וללא שינוי בחוק - עשויים להשתחרר אחרי 30 חודשים, בינואר 2027 וה"מחליף" שלהם יגיע רק בחודש מרץ אותה שנה בגלל הקיצוץ החד במשך השירות.
לצד ההתרעות על משבר כוח האדם, בצה"ל חושפים לראשונה כי חסרים כיום כ-12 אלף חיילים בשירות חובה, מהם בין 6,000 ל-7,500 לוחמים. באכ"א מזהירים כי אם קיצור שירות החובה ל-30 חודשים ייכנס לתוקפו כמתוכנן, הפער צפוי להתרחב באלפי לוחמים נוספים, תומכי לחימה ואנשי טכנולוגיה.
לדברי גורם באכ"א: "זה יצור נפילה דרמטית בכל מחזור מחדש. זאת נפילה בקצב הלב. היקף כוח האדם יפול פה בבת אחת בצורה משמעותית". עוד אמר הגורם, "אם לא נעשה משהו עכשיו בחקיקה, המצב יחריף וישבש את כל המערכת".
במסגרת המהלך להארכת השירות הסדיר, הוצעה תוכנית שבמסגרתה מחזורים ששירותם יוארך יקבלו תגמולים מוגדלים, ובהם גם הגדלת מענקי הפיקדון. בצה"ל מדגישים כי לצד העומס החריג על משרתי המילואים, שמבצעים עשרות ימי מילואים בשנה מעבר לתכנון המקורי ופועלים בשבע זירות לחימה שונות, נדרשת הרחבת סדר הכוחות כדי לאפשר "אורך נשימה" לצבא.
באכ"א מציינים כי בשנתיים וחצי האחרונות מקודם מהלך אסטרטגי רחב בשם "עץ השדה", שנועד להרחיב את מקורות הגיוס ולמקסם את כוח האדם בצה"ל - משלב החשיפה והגיוס, דרך ההכנה לשירות והשיבוץ, ועד לצמצום הנשר, הרחבת מסלולי הקצונה ומיצוי כוח האדם בסדיר ובמילואים. בצה"ל מקדמים גם את תוכנית "השנה ה־12", מהלך לאומי שנועד לצמצם נשירה משירות באמצעות הכנה מוקדמת לצה"ל כבר בשלבי התיכון. התוכנית, המתוקצבת בכ-70 מיליון שקלים, כוללת "מכינות הזנק" למסיימי כיתות י"א וי"ב, במטרה לחזק חוסן, מוטיבציה ומוכנות לשירות. בשנת הפיילוט השתתפו כ-450 תלמידים, ובצה"ל מתכננים להרחיב את התוכנית כבר השנה לכ-8,000 מלש"בים.
עוד מקדמים באכ"א את תוכנית "השיבוץ ההיברידי", שנועדה להעניק ודאות מוקדמת למלש"בים ולשפר את ההתאמה בין צורכי הצבא להעדפות המועמדים לשירות. במסגרת התוכנית, חלק מהמלש"בים יקבלו שיבוץ מוקדם עוד לפני סיום תהליך המיונים, ובמקביל יוכלו להמשיך להתמיין לתפקידים נוספים.
בנוסף, בצה"ל מפעילים את תוכנית "מעבר לאופק", שבמסגרתה נערכים אחת לשלושה חודשים כנסים לחיילים המתקרבים לשחרור שלא יצאו לקצונה, במטרה לאתר מועמדים מתאימים ולעודד את הישארותם בקבע. במקביל פועלת תוכנית "פסיפס", שנועדה להרחיב את ייצוג כלל האוכלוסיות ביחידות הליבה של צה"ל. לפי הנתונים, בין 2023 ל-2025 נרשמה עלייה של כ-22% במאותרי פריפריה למסלולים הטכנולוגיים.
גם בתחום בניין הכוח במילואים נרשמה התרחבות נוספת. מעבר לגדודים והחטיבות שכבר נחשפו, בצה"ל הקימו גם שני גדודי אבטחה בהגנה האווירית, פלוגות שיטור וכליאה, ומקדמים הקמה של חטיבה 500 בשריון לצד סד"כ נוסף בהתאם לצורך.
בעבר הגבילו את גיוס המתנדבים לצה"ל להיקף ל 10% אך בשל המוטיבציה לחזור ולשרת במילואים התגייסו עשרות אלפים. כל אלה הוסיפו כ-40 אלף תקנים ומצבות לחימה, כיש 30 גדודי מילואים נוספים שנמצאים בגרף. כל אלה לא פותרים את הבעיה אך זה נתח משמעותי מהיקף סדר הכוחות הכללי של צה"ל.
שוב ושוב מדגישים באכ"א את המוטיבציה ללחימה והציגו כדוגמא כי בשנתיים האחרונות הייתה עלייה של מתייצבי יום הסיירות שקפצו ל-79 אחוזים לעומת 52 אחוזים לפני המלחמה. גם בבקום יש יותר התייצבות לגיוס, ויותר פנייה ליחידות שנקבעו להם ומוטיבציה ללחימה בגברים. גם הנשים מתייצבות ללחימה. ב-2012 היו 547 נשים שפנו ללוחמה. ב-2025 המספר קפץ, וגויסו כ-5200 לוחמות.
הקפיצה הראשונה בגיוס הנשים הייתה ב-2013 כשפתחו את המכינות ללוחמות, כשלאחר מכן פתחו את הגדודים המעורבים והגיעו ל-3000, והמלחמה הביאה לעלייה נוספת. היום, 21 אחוזים מתפקידי הלוחמה מתבצעים על ידי נשים.
בקרב הגברים, 50 אחוזים מהמתגייסים מגיעים ללחימה כשבקרב הנשים 20 אחוזים מהמתגייסות פונות לתפקידי הלחמה. כעת, בצה"ל מחפשים את הדבר הבא שיגדיל את גיוס הנשים אף יותר.
במהלך המלחמה הוקמו בצה"ל גדוד הנדסה נוסף (607), פלוגות שלישיות בשריון, סוללות הגנ"א, שתי פלוגות איסוף, גדוד 5 בפקע"ר, סוללת הגנ"א טקטי ותשע פלוגות שריון. לצד זאת, בצה"ל מזהים בעיה במוטיבציה לשריון, כשקיים לדבריהם רק גרעין קטן שמוכן מראש להתגייס לחיל.
בתחום תכנון והקמת סדר הכוחות הלוחם (סד"כ), מציינים באכ"א כי תחום תומכי הלחימה נותר בעייתי בדרך כלל. עם זאת, בשנתיים האחרונות זרוע היבשה התעצמה ב-2,500 תקנים. בנוסף, נרשמה גדילה של 3,849 בגיוסי הלחימה בשלושת השנתונים האחרונים בזרוע היבשה, ובשלוש השנים האחרונות התווספו 1,500 תקני לחימה.
באכ"א מדגישים כי המוטיבציה ללחימה נמצאת כיום על 74.5%, לעומת 71.8% ו-73.1% בשנים קודמות. גם בקרב נשים נרשמה עלייה משמעותית: בעוד שב-2012 היו 547 לוחמות בהתנדבות, בשנת 2024 גויסו כ-5,000 לוחמות, ומגמה זו נמשכת גם ב-2025.
באשר לישיבות ההסדר, ציינו באכ"א כי תלמידיהן משרתים כיום 17 חודשים. לדבריהם, לפני כשנה וחצי הוצע למשרד הביטחון להאריך במחזור אחד, שלושה חודשים, את השירות לכל תלמידי הישיבות, אך ההחלטה לא התקבלה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ, במטרה לסנכרן עם שאר מחזורי הלחימה. כיום כ-1,500 מתלמידי ישיבות ההסדר מתגייסים ללחימה.
במסלולי העתודה האקדמית, 23.5% מהמתגייסים נמצאים במסלולים טכנולוגיים. בליבת הטכנולוגיה מדובר ב-15.6%, בסביבת הטכנולוגיה ב-25.6%, ובתפקידי איתור ב-18.6%.
אחוז הנשר כיום עומד על 11% של חיילים שמשתחררים לפני סיום השירות. בשנת 2025 נרשמו 8,194 מקרי נשר, מתוכם 398 בעקבות המלחמה. לפי הנתונים, 80% מהנשר מקורו בציר הנפשי, כשחלק ניכר מהמקרים אינם קשורים לבעיות מסוכנות אלא לקשיי הסתגלות. עוד ציינו כי יש כ-10% נשר במהלך ההכשרה וכ-9% נוספים בהמשך השירות.
לגבי גיוס חרדים, אמרו באכ"א כי לא כולם מעוניינים להצטרף לחטיבת הלוחמים החרדית חשמונאים, בין היתר משום שהסטנדרטים בה גבוהים. חלק מהחרדים מעוניינים במקצוע, ואחרים מבוגרים מדי לשירות קרבי. עם זאת, לדבריהם, הגיוס הנוכחי של חרדים ללחימה היה הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות, ואף ניתן היה לגייס פי שניים. "חטיבת החשמונאים מוכנה לקליטת שתי פלוגות. אין חייל חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל. לא שמעתי אחד מההנהגה החרדית שביקר וראה ואמר שיש בעיה", אמר גורם באכ"א.
כשנשאל אותו גורם מה נדרש כדי לעודד גיוס חרדים ושימור אורח חייהם החרדי, השיב: "מחויבות ואמון ליציאתם כחרדים, קליטה איכותית, הקפדה על כללים, שינוי כיוון ואידיאולוגיות מקבילות. אנחנו לא מנסים לחנך. נדרשים נתיבי כניסה, קמפיין ורשת, שגרירים, שלב ב', תווך אזרחי, איגוד מייצג, מובילי דעה, מענה כלכלי, חקיקה, שיטה ומקצועיות".
באכ"א הציגו שני תרחישים אפשריים לגיוס חרדים בהיקף נרחב. הראשון כולל גידול מתון של כ-4,000 מתגייסים בשנה לצד טיפול בעשרות אלפי משתמטים. השני, במקרה של חקיקה, כולל גידול חד של 8,160 מתגייסים בשנה, כשכ-116 אלף בני אדם יידרשו להסדרת מעמד.
לפי הנתונים, בין השנים 2019 ל-2022 התגייסו בממוצע כ-1,700 חרדים בשנה בהתאם לכללי החוק. בשנת 2024 עמד מספר המתגייסים על 2,811, ובמחצית הראשונה של 2025 הגיע המספר ל-1,860. שנת הגיוס תסתיים ב-30 ביוני, אז יועברו הנתונים למשרד החינוך, ובאכ"א מעריכים כי המספר הכולל יחצה את רף ה-3,000.
באכ"א מסבירים כי העלייה בגיוס החרדים נובעת מהמלחמה, מהצורך הלאומי, מהתאמת המסלולים ומהשפעת סנקציות, ובהן איסור יציאה לחו"ל, מעצרים אקראיים ומגבלות עתידיות כמו אי אפשרות ללמוד משפטים. בשבוע הבא צפוי סגן הרמטכ"ל לאשר תוכניות נוספות להמשך קליטת חיילים חרדים, אך בצה"ל מדגישים כי "זה עוד רחוק מלהספיק לנו בכוח האדם".
עוד נמסר כי בכלל צה"ל יש כיום כ-38 אלף משתמטים, כשבין 75% ל-80% מהם חרדים. בנוסף, ישנם 52 אלף מקבלי צו 12 שעשויים להפוך בקרוב למשתמטים, וכן 16 אלף בני אדם שלא ביצעו כלל שירות מילואים ונקראו לשיבוץ מחדש. במסגרת זו הוקמו חטיבת השומר הכוללת ארבעה גדודים, 25 גדודי דוד, מפקדת אוגדה 38 וכן 49 צוותי שריון.