להיעלם מבלי להשאיר עקבות: הצצה בלעדית לרשות הכי חשאית בישראל

שינוי חזות, הנפקת תעודות חדשות, יצירת עבר חדש, קורסים לכישורי חיים ולימודי שפה ושליחה למדינה מעבר לים - גם עם הכלב המשפחתי אם צריך. כל מה שאפשר לומר על שיטות הפעולה של אחד הגופים הסודיים בישראל - הרשות להגנה על עדים.

לראשונה מאז שהוקמה לפני 18 שנה, נפתחו בפנינו דלתות המתקן הסודי של הרשות אשר ממוקם אי שם במרכז הארץ ושבו מתוכננים כל המבצעים הכי נועזים שרק דיימנתם ושמטרתם אחת: להגן על עדי המדינה שהפילו את ארגוני הפשע החזקים בישראל.

"כל מה שאפשר לחשוב עליו קורה, גם דברים שאף אחד לא מתאר לעצמו", אומר לוואלה ראש הרשות, דני קפויה, שפועל בימים אלה כדי להרחיב את מערך המאבטחים והמאבטחות של הרשות. ישבנו עם האנשים שמסתכנים כדי להגן על עדי המדינה ושמענו מהם איך הופכים אדם שהיה כל חייו עבריין, לאזרח מהשורה ושומר חוק במדינה זרה, ועל תחושת השליחות שמלווה אותם בעבודתם | בלעדי לוואלה.

זה היה מבצע שהתנהל כמו בסרטים. בתחילת חודש ינואר השנה, באישון לילה, ותחת אבטחה כבדה של הרשות להגנה על עדים, הגיע עד מדינה מפרשת 'הנסיך' עם משפחתו לנתב"ג, שם עלו אל המטוס שיקח אותם הרחק מישראל, אל החיים החדשים שהמתינו להם מעבר לים, עם זהות וחזות חדשה.

ראש הרשות להגנה על עדים, דני קפויה, ליווה את התהליך מתחילתו ועד סופו וביום השיגור לחו"ל של עד המדינה הוא ליווה אותו עד כבש המטוס. "כשראיתי אותם עולים למטוס, אבן נגולה מעל ליבי. זה היה שיאו של תהליך ארוך ומורכב", הוא אומר בראיון נדיר לוואלה. הוצאתו מהארץ של עד המדינה, שבצעד אמיץ החליט להעיד נגד הארגונים של אבו לטיף וחרירי, סימלה את סיומה של תקופה ארוכה מאוד שכללה חקירה סמויה וממושכת של היחידה המרכזית של מחוז צפון נגד ארגוני פשע אלה, אשר 17 מאנשיהם, ביניהם גם אחד מראשי הארגון נידאל אבו לטיף, מואשמים כעת בשורה של עבירות ובין היתר, סחיטה באיומים, הלבנת הון, ניהול וחברות בארגון פשיעה.

הגשת כתב האישום התאפשרה כאמור הודות לעד המדינה - איש עסקים שנסחט במקביל הן על ידי ארגונו של אבו לטיף והן על ידי הארגון של חרירי, לאחר שנקלע לחובות עתק לבעלי מפעל טחינה בשכם ואולץ לשלם לארגונים מיליונים. לאחר שקצה נפשו במסכת הסחיטה הבלתי נגמרת, החליט לחצות את הקווים כדי לשים לכך סוף וסייע באיסוף ראיות וחומרים מפלילים נגד שני הארגונים. עם הפיכת החקירה לגלויה והגשת כתבי האישום, שוגר עם משפחתו מישראל.

בקרוב צפוי להצטרף אל התוכנית להגנה על עדים, עד מדינה נוסף, הפעם במסגרת פרשה שכונתה 'מבוך הכסף' ושנחשפה בינואר השנה. המבצע המתנהל כרגע לאבטחתו של עד המדינה, עד לסיום עדותו במשפט, נחשב לאחד הנועזים והמורכבים שנעשו. גם פרשה זו נחקרה על ידי ימ"ר צפון והתמקדה הפעם בארגון הפשע של משפחת בכרי. שתי הפרשות האלו, יחד עם פרשה נוספת שנחקרה בלהב 433 וכונתה 'בגדי המלך', הובילו למעצרם של בכירי הארגונים אבו לטיף, חרירי ובכרי, ונתנו מכה כואבת, אם כי עדיין לא אנושה, לארגוני הפשע אשר שולטים בצפון ומטילים כבר שנים רבות את אימתם על התושבים. הן גם יצרו סוג של מומנטום ופתחו חריץ לחברה הערבית, שאיבדה את האמון ברשויות המדינה ואשר קורבנות האלימות שלה לא ששים לשתף פעולה עם המשטרה. הפרסום על עדי המדינה שסייעו בהפלת הארגונים וקיבלו הזדמנות לפתוח דף חדש בחו"ל, עורר הדים וממשיך לייצר אדוות שקטות ועל פי ההערכות שונות כבר החלו להשפיע. "אני חושב שאנשים התחילו להבין שיש מפלט מהחיים האלה ואפשר לשתף פעולה עם השלטונות", אומר קפויה.

פרשות 'הנסיך', 'מבוך הכסף' ובגדי המלך' הם חלק ממאבק ופעילות מואצת שמנהלת המשטרה בשנים האחרונות בניסיון לפרק את ארגוני הפשיעה והאימפריות חובקות העולם שבנו, כאשר אחת הפרשות המפורסמות ביותר היא פרשת 512 שהביאה להפללתם של איציק אברג'יל, אבי רוחן וריקו שירזי. בפרשה זו, שנמשכה כעשור, גוייסו שישה עדי מדינה. גם העבריין אסי אבוטבול הופלל בזכות עד מדינה ברצח עורך הדין יורם חכם. עד מדינה המכונה 'האתרוג', נכנס לתוכנית להגנת עדים, שוגר לחו"ל אך לאחרונה פרש ממנה, לבקשתו.

לאחר מעצרם והעמדתם לדין של ראשי ארגוני פשע מהמגזר היהודי, כמו אברג'יל (שקיבל שלושה מאסרי עולם), אבוטבול (שמרצה 18 שנות מאסר והוא צפוי למאסר עולם אם יורשע ברצח יורם חכם), ניבי זגורי (שרק לאחרונה נגזרו עליו 135 שנות מאסר) ועוד, נוצר ואקום בעולם הפשע המאורגן. אל הוואקום הזה נכנסו בעשור האחרון ארגוני הפשיעה מהמגזר הערבי, שהפכו למפלצות ענק. ארגוני הפשע במגזר הערבי נתפסים כאכזריים יותר ממקביליהם במגזר היהודי, ממודרים וסגורים יותר, קשה לחדור אליהם, אין להם קווים אדומים בכלל ויש להם כיום יכולות טכנולוגיות שמאפשרות להם להקדים בכמה צעדים את המשטרה, שמתוסכלת מכך מאוד. המשטרה כאמור מנהלת נגדם בשנים האחרונות מלחמת חורמה. לכן החשיבות בהצלחת גיוס עדי מדינה נגד הארגונים האלה.

בראיון לוואלה שנערך במתקני הרשות להגנה על עדים, אומר דני קפויה כי "בשני התיקים האחרונים, 'הנסיך' ו'מבוך הכסף', הרשות להגנה על עדים נכנסה לתהליך כבר בתחילתו והיוותה חלק קריטי בשכנוע ובהסכמה של עדי המדינה להיכנס לתוכנית ולהפליל את ראשי הארגונים. ברגע שהדברים הובאו לשולחני והבנו את מי עד המדינה עומד להפליל, הוריתי להפעיל את כלל היכולות והכלים".

מתוקף היותה של הרשות גוף אשר אמור להגן ולשמור על חייהם של עדי מדינה מפני ארגוני הפשיעה, ובשל רמת האיום הגבוהה, הן על העובדים והן על המוגנים, כל עובדי הרשות למעט ראש הרשות, דני קפויה, נמצאים תחת חיסיון ושמותיהם ותמונותיהם אסורים בפרסום. בדיוק כמו במוסד ובשב"כ. כך גם פרטיהם של מי שנכנסו לתוכנית להגנת עדים. המתקן של הרשות עובר למיקום חדש בכל כמה שנים, על דלת הכניסה למתקן החשאי מופיע שם של חברה כלשהי. מי שיעבור שם במקרה, לא יתאר לעצמו מה נמצא מאחורי הדלתות. אלעד (שם בדוי כמו כל השמות של האנשים שדיברנו איתם בשביל הכתבה -א.פ) הוא הקב"ט של הרשות האחראי לכך שהסודיות של המקום תישמש בקפידה והוא אומר לנו: "הרשות פועלת במעטפת סודיות וחשאיות. זהות העובדים סודית וכך גם זהות המוגנים - הם נכסים חשובים ומשמעותיים ונעשה הכל כדי לשמור על חייהם".

תמונתו של קפויה אמנם פורסמה פה ושם, אך כאשר הוא מגיע לפגישות במקומות ציבוריים עם מוגנים או סוכנים, הוא מגיע תחת הסוואה. קפויה אגב, מאוים באופן אישי ולכן יש לו גם אבטחה ונעשות כל הזמן פעולות מודיעיניות ופעולות סמויות, כדי להבטיח שלא יצליחו להגיע אליו ולפגוע בו. במתקן של הרשות יש סטודיו מאובזר בבבגדים של נשים וגברים, פאות, איפור ושלל אביזרים שנועדו לשנות לחלוטין את חזותו של אדם - עובד הרשות, או עד מדינה שצריך לשמור עליו וללוות אותו לעדות בבית המשפט. החדר הזה הוא הבייבי של קפויה שהביא איתו לרשות רעיונות וחשיבה מגופים ממלכתיים חשאיים אחרים שבהם עבד לפני כן. "אנחנו עושים כל מה שצריך כדי לשנות חזות ואיפה שצריך להפעיל יכולות מסוימות, אנחנו עושים זאת", אומר קפויה, כשהוא רומז גם לניתוחים פלסטיים במידת הצורך.

גולן, (שם בדוי), הוא רמ"ד הכוונה מבצעית באגף אבטחה ומבצעים ברשות ועוסק בכל הנושא של שינוי חזות לעובדי הרשות ולעדי המדינה. "אני עושה כל מה שאפשר לדמיין", הוא אומר בחיוך ומוסיף: "השטח כל הזמן משתנה ויש אויבים בכל מקום ולכן זה מצריך מאיתנו המון חשיבה מחוץ לקופסה. מערך שינוי החזות משמש אותנו היום לכל מתארי הפעילות ומהווה מכפיל כוח מטורף", הוא אומר.
בתוך המתקן פועל 24/7 מוקד מבצעי שתפקידו לעקוב ולנטר אחר כל המוגנים, בכל מקום על הגלובוס שבו הם נמצאים. את המוקד מאיישים 15 צעירים, רובם סטודנטים, והוא מנוהל ביד רמה על ידי עינת (שם בדוי), אשר בתפקידה הקודם שירתה במוקד 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

כמה חודשים לאחר שבעה באוקטובר הצטרפה אל המוקד ק', קרובת משפחה של עומר בלווה ז"ל, אשר עבד כמאבטח ברשות להגנת עדים ונפל כשבועיים לאחר שבעה באוקטובר, כאשר נפגע מטיל נט ששיגר חיזבאללה אל מושב נטועה בגליל המערבי. בשל החיסיון על תפקידו, משפחתו לא ידעה היכן הוא עובד ורק לאחר מותו גילו כי היה מאבטח ברשות להגנה על עדים. המאבטחים של הרשות נמצאים בארץ ובחול, מלווים את המוגנים ואם לסכם את העניין בתמצית, תפקידם הוא לשמור על המוגנים בחיים. לשם כך הם עוברים הכשרות ממושכות שאינן נופלות מההכשרות שעוברים מאבטחים בגופים חשאיים אחרים בישראל. "עומר היה בונקר. חשבתי שהוא עובד במוסד או בשב"כ", מספרת קרובת המשפחה, שהחליטה להצטרף אל הרשות לאחר מותו. "בהתחלה זה היה לי קשה. עברתי בכל יום ליד קיר ההנצחה עם התמונה שלו, שמעתי עליו סיפורים מאנשים שעבדו איתו, אבל לאט לאט זה השתפר. אני מאוד מאושרת לעבוד פה, זה תפקיד מאוד מעניין ואני מרגישה שאני ממשיכה את הדרך של עומר", היא אומרת.

אמיר (שם בדוי), הוא בן העדה הדרוזית, קצין במילואים, שעד לא מזמן שימש כראש צוות אבטחה ברשות. ביום שבו נפל הטיל בנטועה והרג את עומר, אמיר היה שם בגזרה, בשירות מילואים גם הוא, ולא ידע שההרוג בתקרית עובד ברשות להגנה על עדים. עד כדי כך החיסיון הוא גבוה שלפעמים גם העובדים עצמם לא יודעים את הזהות האמיתית אחד של השני. אמיר היה זה שסייע למשפחה לזהות את גופתו של עומר, עוד בשטח עצמו. מספר חודשים לאחר מכן הוא נפצע קשה מאוד מפגיעת טיל נט שירה חיזבאללה, הצליח להשתקם כנגד כל הסיכויים ולחזור לעבוד ברשות.

"בשבילי זו שליחות לעבוד פה", הוא אומר. בקרוב אמיר יתחיל תפקיד חדש ברשות - כמפעיל סוכנים ועדי מדינה. הוא יהיה הראשון מתוך הרשות שמשמש בתפקיד. עד היום את תפקיד המפעילים איישו שוטרים שהושאלו לתקופה של כמה שנים ממשטרת ישראל ולפני כן שימשו במשטרה כקציני איסוף, רכזי מודיעין ומפעילי סוכנים. הפעם, כחלק ממדיניות שהוא מוביל לפיתוח דור העתיד של הרשות, קפויה התעקש כי המפעיל יגיע מתוך הרשות.

הרשות להגנה על עדים הוקמה בשנת 2008 והחלה לפעול באופן מבצעי רק בשנת 2010. מאז שהוקמה נכנסו לתוכנית להגנה על עדים מעל 200 עדי מדינה, חלק גדול מהם עזבו את הארץ ומתגוררים בחו"ל בזהות בדויה. בשלבים הראשונים הרשות מלווה אותם, יוצרת סביבם מנגנוני ומעטפת אבטחה, מסייעת להם להיטמע באוכלוסייה הזרה והלא מוכרת, במציאת תעסוקה ובמתן כלים חדשים. מרבית עדי המדינה כבר לא נמצאים תחת הליווי של הרשות, לאחר שהתהליך עימם הסתיים והם הצליחו לצאת לעצמאות. כיום נמצאים כמה עשרות עדי מדינה תחת הליווי של הרשות להגנה על עדים. קפויה מסביר כי השהייה בתוכנית להגנה על עדים יכולה להימשך כמה חודשים וגם כמה שנים, והכל תלוי בתיק שבו העד מעיד ובמורכבות שבו. התוכנית, הוא אומר, נתפרת בקפידה לכל עד מדינה, ממש כמו חליפה בתפירה אישית. "התוכנית מותאמת לכל מוגן ומוגן. יש הבדל אם זה סוכן שצריך להעיד לחודש, או עד מדינה בפרשה כבדה שנמשכת כמה שנים, כמו פרשת 512. יש הבדל אם הוא נשוי עם ילדים, או רווק. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאתגר ולחשוב כל הזמן איך לשמור אותו בחיים", מסביר קפויה.

עמית (שם בדוי) הוא ראש אגף אבטחה ברשות ומבצעים. ברשות להגנה על עדים הוא נמצא מיום הקמתה ב 2008 והיה מי שפיתח את תורת העבודה והלחימה של הרשות. את את היכולות, הסגנון וצורת העבודה הייחודית הוא הביא לרשות מהגוף החשאי שבו עבד קודם לכן. "כשהרשות הוקמה לא ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. היינו צריכים לבנות את הכל מההתחלה. היינו מעט אנשים, היינו צריכים לבנות תשתית למגעים עם מדינות אחרות", הוא מסביר כשהוא מתכוון לקשר ההדוק שנוצר עם מדינות בכל העולם, אליהן נשלחים עדי המדינה שהצטרפו לתוכנית.

הקשר הוא כל כך הדוק ויחסי העבודה מצוינים כך שאפילו השפל המדיני שבו נמצאת ישראל בימים אלה לא פוגע בתשתית ובשיתוף הפעולה ההדוק בין הגופים המקבילים. האגף בראשותו של עמית הוא האגף הגדול ביותר ברשות להגנה על עדים וזהו האגף שאנשיו נמצאים בשטח יום יום, 365 ימים בשנה, באים במגע עם העדים והמשפחות אוספים נתונים ונכסים ומבצעים פעילות חשאית וסמויה מהעין - בארץ ובחול. "זו משימה מאוד מורכבת, שונה לחלוטין ממשימות אבטחה אחרות. אנחנו מכניסים המון אלמנטים של הונאה, תחבולה, שבירת שגרה. המאבטחים והמאבטחות שלנו צריכים להיות כל הזמן בכשירות לחימה מאוד גבוהה. אנחנו חייבים לעשות כל הזמן חשיבה, הערכת מצב, תיקוף השיטה ותרגולים", הוא אומר.

במהלך השנים הצליחה המשטרה לגייס עדי מדינה ולפענח מעשי רצח ופשיעה רבים ובין היתר כאמור בפרשות כוכב הצפון (מעצרם של חברים בארגונים של זאב רוזנשטיין ועמיר מולנר), 512, המיליארד השחור (משפחת אבו לטיף), חוק וסדר (ניבי זגורי והרצח של עד המדינה לשעבר טל קורקוס), אביב ערבי (עודה קוטייר) ו 1131 (מוטי חסין, מקורבו של אברג'יל, המואשם במספר חיסולים בעולם התחתון). בשנים האחרונות ובהנחיית השר בן גביר, המשטרה מרכזת את עיקר המאמץ בפגיעה בארגוני הפשיעה שבמגזר הערבי, כך שמרבית עדי המדינה שגייסו לאחרונה מגיעים מתוך המגזר הערבי. "לרשות להגנה על עדים תפקיד מכריע במערכה הבלתי פוסקת נגד הפשיעה החמורה והמאורגנת במדינה. פעילות אנשי הרשות, בעיקר זו הסמויה מהעין, מהווה נדבך חיוני בביצור ביטחונה של החברה הישראלית ואני אמשיך לדאוג לחיזוק הרשות בכח אדם איכותי, בהכשרות מתקדמות ובמשאבים הראויים למשימה החשובה שאנשיה נושאים על כתפיהם", אומר בן גביר, אשר משרדו מעניק תקציב כמעט בלתי מוגבל לרשות לצורך מימוש היעדים והמטרות.

כדי להיכנס לתוכנית להגנת עדים יש צורך לעמוד בשלושה קריטריונים, כך מסביר לנו קפויה. הקריטריון הראשון הוא שהמוגן נמצא ברמת האיום הגבוהה ביותר, הקריטריון השני הוא האינטרס הציבורי שבעדות שלו ונגד מי הוא יכול להעיד והקריטריון השלישי הוא מידת ההתאמה לתוכנית. וצריך לומר - בדרך כלל עדי המדינה שנקלטים בתוכנית הם עבריינים. "זו תוכנית קשה, אבל ברורה וההצטרפות אליה היא וולנטרית. מי שמצטרף לתוכנית צריך להבין שיש בה מסגרת, וקריטריונים, וחייבים לשמור על החוק. אני מקפיד על זה. אני מאמין מאוד במסגרות. כשהם מקפידים על המסגרת, קל לי יותר להגן עליהם ולשמור על החיים שלהם", אומר קפויה וממשיך: "כל אחד שנכנס לתוכנית יודע שאם הוא יפרוץ את המסגרת, יהיו לזה השלכות והוא לא ישאר בתוכנית, אבל מי שיקפיד על התנאים מובטח לו שיצליח. ברור לי שאלה אנשים שלא היו רגילים לקום כל בוקר בשעה קבועה וללכת לעבודה מסודרת, לנהל משק בית ולהתנהל בעצמאות כלכלית וצריך להתחיל לסגל להם שגרה ולהקנות להם הרגלים. יש כאלה שזה יתאים להם ויש כאלה שלא ולכן צריך שתהיה קורולציה בין מבנה האישיות לתוכנית".

לאחר שמתקבלים לתוכנית, בתהליך ארוך שכולל בין היתר מבחני אישיות וראיונות עומק עם פסיכולוג ועובדת סוציאלית, המוגנים יעברו קורסי הכשרה שונים ובין היתר קורסים בשפה, קורסים שיקנו להם עצמאות כלכלית וממש ילמדו אותם כישורי חיים בסיסיים, הם ילמדו וישננו את הזהות החדשה, את הרקע ואת סיפור החיים החדש שבדו להם ואשר ילווה אותם במקום מגוריהם החדש. התהליך יכלול גם את המשפחה - למי מהם שנשוי עם ילדים. "היה גם מקרה שנאלצנו לבנות זהות חדשה גם לכלב המשפחתי", אומר אופיר (שם בדוי), ראש תחום סייעינים אשר מתוקף תפקידו אחראי ברשות גם על כל נושא שינוי הזהות. "זה אומר להחליף שבב לכלב, ללמד אותו שם חדש ולאלף אותו לציית לפקודות בשפה זרה חדשה. זה אתגר", הוא אומר בחיוך . בתוקף תפקידו אופיר עובד מול משרדי הממשלה ובעצם מתווך בינם לבין המוגן. "המוגן לא יכול ללכת לביטוח לאומי, או למשרד הבריאות. אני הולך במקומו ומוציא את האישורים שהוא צריך. לאחרונה למשל הייתי ברבנות כדי לסדר תיק גירושין. כשאנחנו מחליטים לשנות זהות למוגן, אני בונה לו ולמשפחה שלו זהות חדשה לגמרי, כולל את כל התעודות שאדם צובר לאורך חייו, מגיל לידה ועד בגרות. יוצרים את הכל מאפס בשביל הזהות הבדויה", הוא מספר.

מי שמלווה את המוגנים כל הזמן בכל התהליך, הם אנשי ההפעלה שמשמשים במקביל כמטפלים, מלווים, יועצים ואפילו פסיכולוגים. התלות של המוגנים בהם היא גבוהה מאוד והקשר שנוצר הוא הדוק. המפעילים הם גם אלה שעובדים מול כלל המדינות שאיתן יש לישראל שיתוף פעולה במסגרת התוכנית להגנת עדים. אור (שם בדוי) הוא מפעיל שהושאל ממשטרת ישראל. בתפקידו הקודם כחוקר ביחידה המרכזית באחד ממחוזות המשטרה, דאג להכניס עבריינים כבדים לכלא. היום הוא צריך לשמור שהם ישארו בחיים. על הדיסונאנס הזה שנוצר הוא אומר: "זה אירוע משברי להיכנס לכאן כי המטרה של שוטר זה להכניס עבריינים לכלא ועכשיו המטרה השתנתה. צריך לעשות את הריקוד הזה ואת המעבר הזה, לזכור איפה היית, מה האינטרס הסופי ולהבין שבסוף המטרה היא אותה מטרה והיא - להכניס עבריינים לכלא. עכשיו התפקיד שלי הוא ללוות את המוגן עד לנקודת הסיום, לשמור אותו בחיים, ליצור אמון ומערכת יחסים בינינו כדי שמצד אחד הוא ידע שאני מועיל לו בניסיון וביכולות שלי ומצד שני אני צריך לדעת שהוא הולך בתלם ומגשים את המטרה שהצבנו - מתן העדות המפלילה ויציאה שלו לעצמאות".

כדי לאפשר לכל הדברים האלה לקרות, הרשות להגנת עדים באמת פועלת בצורה יוצאת דופן ונועזת. "עשינו פה דברים שאני חושב שגם בהוליווד לא כתבו תסריטים כאלה. הכל יכול לקרות", אומר קפויה ואלעד הקב"ט מוסיף : "לפעמים אנחנו יוצאים מישיבות של תכנון מבצעים ואומרים לעצמנו, 'אפשר לעשות ממה שתכננו סדרה שלמה בנטפליקס'. הוצאנו לפועל המון דברים שפינטזנו עליהם וחשבנו שישארו בגדר הדימיון בלבד. בסוף אין גבול לחשיבה היצירתית ולדמיון המבצעי. גילינו באמת שאפשר לעשות הכל".