בית המשפט העליון דן הבוקר (ראשון) ב-9 ערעורים שהוגשו בעניין הפרשה שכונתה "פרשת 512" בה הנאשם המרכזי הוא העבריין יצחק אברג'יל. כל ערעוריו של אברג'יל על הרשעתו בבית המשפט המחוזי נדחו למעט ערעור אחד שהתקבל מחמת הספק. הערעור על הרשעת אברג'יל במסגרת האישום ה-11 ("עסקאות הסמים ביפן"), בעבירה של יבוא סם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה - התקבל, ואברג'יל זוכה מחמת הספק.
עניינם של הערעורים בפרשה ייחודית בחומרתה ובהיקפה, ריבוי אירועים ומעורבים בה, שעניינה עבירות חמורות אשר כוללות רצח, ניסיון רצח, סיוע לרצח, חבלה בכוונה מחמירה, עבירות סמים בהיקפים גדולים, הלבנת הון ועבירות מס - כחלק מפעילות בינלאומית של ארגון הפשיעה בראשו עמד יצחק אברג'יל.
בפסק דין מפורט קבע בית המשפט העליון מפי השופט אלרון, כי החל משנת 2002 ועד לשנת 2006, המערערים יצחק אברג'יל ואבי רוחן היו מאוגדים בארגון פשיעה בינלאומי בראשו עמד אברג'יל. לשם קידום מטרות הארגון, המערערים ניהלו מערך לוגיסטי בינלאומי מסועף וחוצה יבשות שכלל זרועות בבלגיה, בספרד, ביפן, בקנדה, באוסטרליה ובישראל.
עונשי מאסר העולם שנגזרו עליו, נותרו על כנם. בנוסף, עונש המאסר בפועל שנגזר עליו עמד על 22 שנות מאסר - מהן 11 שנים לריצוי במצטבר למאסרי העולם, ו-11 שנים בחופף, לצד יתר רכיבי גזר-הדין, שנותרו בעינם.
התיק, עוסק במלחמת הפשע שניהל ארגונו של יצחק אברג'יל, ובעיקר בניסיונות החיסול בת"א ב-2003, עבר תהפוכות רבות בין היתר כשאחד הנאשמים בו נמלט לחו"ל ואחר נמצא מת בכלאו.
כתב האישום החמור שהוגש על ידי פרקליטות מחוז מרכז ותל אביב בשנת 2015 גולל שורה של אישומים נגד 18 נאשמים בפרשייה שהקיפה עבירות של רצח, ניסיונות רצח, ייבוא ומסחר ואספקת סמים במסגרת ארגון פשיעה במספר רב של מדינות. ואולם, מאז עבר התיק תהפוכות רבות. במהלך ההליך המשפטי נגדם, נמלט למרוקו אחד הנאשמים בתיק, גולן אביטן, ונאשם אחר, ז'וז'ו לוי נמצא מת בתאו בכלא.
ארגון הפשע של יצחק אברג'יל היה מהמאורגנים והאכזריים ביותר בישראל, שקרבות השליטה בינו לבין ארגונים אחרים גבו את חייהם של לא מעט מספר אזרחים בלתי מעורבים, מה שהיווה זרז משמעותי על רשויות החוק למוטט את הארגון ולהביא את ראשיו אל מאחורי סורג ובריח.
בשנת 2002, אברג'יל הכריז על סכסוך בין הארגון לבין גורמים עבריינים אחרים, ביניהם העבריין זאב רוזנשטיין. זאת הן על רקע חששו כי היריבים הללו חברו יחדיו כנגד הארגון והיו אחראים לרצח אחיו יעקב אברג'יל, והן כחלק ממאבקי כוח ושליטה בעולם העברייני, לשם ביסוס מעמד הארגון.
למימון פעולותיו, הארגון ביצע, בין היתר, עסקאות סמים מסוגים שונים, בכמויות גדולות, העברות סמים ממדינות דרום אמריקה והפצתם במדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, יפן וישראל, וזאת בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
מרווחי הפעילות הפלילית הארגון רכש והחזיק כלי נשק שונים ומטעני חבלה. כמו כן, בהתאם להכוונת אברג'יל, מנהלי הארגון העבירו מתוך הרווחים תשלומים לאנשי הביצוע של הארגון, תשלום לדירות מסתור, לשכירת כלי רכב, לרכישת כרטיסי טיסה, לרכישת מכשירי טלפון ניידים לחברי הארגון ומנהליו, לכיסוי שכר טרחת עורכי דין, וכן ביצעו הפקדות כספים עבור חברי הארגון העצורים ומשפחותיהם - הכול במסגרת הפעילות הפלילית של הארגון.
מטעם הפרקליטות נמסר: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט העליון שקבל את מרבית טענות פרקליטות המדינה בתיק משמעותי רחב היקף בפרשת 512 נגד ארגון פשיעה אכזרי בראשו עמד יצחק אברג'יל. בית המשפט העליון קבע בפסק הדין פה אחד, כי עסקינן בארגון פשיעה אלים ורב עוצמה, בעל זרועות בארץ ובחו"ל, אשר פעל לאורך שנים כמערכת עצמאית ונפרדת וכלל פעילות עבריינית תקדימית הן בממדיה והן בתוצאותיה הקטלנית".
עוד הוסיפו, "הנאשמים הורשעו, כל אחד לפי חלקו, בביצוע עבירות חמורות במסגרת ארגון פשיעה של רצח, ניסיון רצח, סיוע לרצח, הלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים ועבירות רבות נוספות. בית המשפט העליון הותיר על כנם עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח, ואף קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של אחד הנאשמים. בכך, קיבל בית המשפט העליון כאמור את עיקר טיעוני הפרקליטות הן ביחס להרשעה והן ביחס לעונש והעביר מסר חד וברור כי יש להילחם בתופעות פשיעה מאורגנת באמצעות ענישה מחמירה".
את התיק במחוזי ניהלו צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א פלילי ומפרקליטות מחוז מרכז פלילי בראשותו של עו"ד ניסים מירום. בבית המשפט העליון נוהל התיק ע"י המחלקה הפלילית מפרקליטות המדינה, בשיתוף עם פרקליטויות המחוז.