הליך ההוכחות במשפטו של אביעד פריג'ה, שירה למוות ביובל קסטלמן, יחל היום (חמישי) בבית הדין הצבאי. פריג'ה נאשם בגרימת מותו של קסטלמן, אותו זיהה בטעות כאחד המחבלים בפיגוע בכניסה לירושלים לפני שנתיים וחצי. הדיון מגיע לאחר שהפצ"ר דחה את מסקנות הליך הגישור בין הצדדים.
משה קסטלמן, אביו של יובל, הביע תקווה שהמשפט יסתיים בעונש הולם. "היום מתחיל שלב ההוכחות במשפטו של חייל המילואים שהוציא להורג את בני הגיבור, שפעל באומץ ובמקצועיות", אמר לוואלה. "האירוע היה צריך להסתיים אחרת, אלמלא רצה החייל לסמן איקס, מבלי שהיה ליובל איום או אמצעי".
"מן הרגע הראשון הוא נמנע מלקחת אחריות ועורכי הדין ששכר פעלו לנסות לחלצו ללא עונש ראוי", האשים. "אנו נותנים אמון בפרקליטות הצבאית ובמצ"ח, שראו במקרה חשיבות רבה להדגשת השמירה על טוהר הנשק והוראות פתיחה באש. הם הגישו כתב אישום חמור ופועלים להטלת עונש ראוי, להרתיע ולמנוע בכך מקרים דומים בעתיד".
בפיגוע שהתרחש בנובמבר 2023, שני מחבלים מצור באהר רצחו שלושה ופצעו 13 נוספים בטרמפיאדה בשדרות בן גוריון. קסטלמן, בן 38 במותו, עבד באותה תקופה עו"ד בנציבות שירות המדינה, וקודם לכן שירת כלוחם במג"ב ובמשטרה, כולל שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל. כשהבחין במתרחש יצא מרכבו, חצה את הכביש וירה באחד המחבלים.
פריג'ה, חייל מילואים, סבר שקסטלמן מחבל בעצמו וירה לעברו, אף שקסטלמן ירד על ברכיו, זרק את האקדח וניסה להבהיר שהוא ישראלי. מותו נקבע בבית החולים אליו פונה במצב אנוש. פריג'ה העיד כי פירש את תנועותיו כאילו עדיין נשקפת ממנו סכנה, אולם בריאיון בערוץ 14 זמן קצר לאחר האירוע אמר כי "כל החיילים מתים לעשות 'איקס'", וכשנשאל אם הם ביצעו וידאו הריגה השיב: "כן, ירינו עד שהם נפלו".
סנגוריו של הלוחם, אל"ם (מיל') שלומי ציפורי, אל"ם (מיל') רן כהן רוכברגר ורס"ן (מיל') נאור אלון סוסנוסקי, העלו שורה של טענות, שבמרכזן בקשה לביטול כתב האישום מטעמי "הגנה מן הצדק" וכן טענות לפגמים מהותיים באופן ניסוח כתב האישום ובאופן ניהול החקירה.
זאת, לאחר שלטענתם "התביעה בחרה להגיש כתב אישום בגין טרגדיה נוראה באירוע מבצעי מובהק, בעוד שבאירועים מבצעיים חמורים אחרים, במלחמת חרבות ברזל וגם לפניה, לרבות מקרים של ירי קטלני במהלך לחימה - נמנעה הפרקליטות הצבאית מהגשת כתבי אישום".
עוד טענו הסנגורים כי "החקירה הייתה מוטה, ובמסגרתה לא נבדקו טענות הגנה מהותיות ולא נאספו ראיות חיוניות שהתבקשו. כמו כן, כתב האישום נוסח באופן מגמתי, תוך הדגשת פרטים שאינם רלוונטיים והימנעות מאזכור עובדות מרכזיות שאינן שנויות במחלוקת באופן היוצר תמונה חלקית ומטעה, שיש בה כדי לגרום עוול כבד ללוחם".
בנוסף הציגה ההגנה טענות הנוגעות למצבו הנפשי של פריג'ה, ש"סבל עוד קודם לאירוע מהפרעת דחק פוסט־טראומטית בדרגה חמורה, שנגרמה בעקבות שירותו במלחמת חרבות ברזל, שהשפיעה באופן ישיר על תפקודו ועל שיקול דעתו בעת האירוע.
הגם שחוות דעת רפואיות ומסמכים רשמיים הועברו לידי התביעה, ולמרות שראיות אלה לא היו בפני התביעה בעת שהחליטה במקור להעמיד את הלוחם לדין, התביעה נמנעה מלבחון את מצבו הנפשי באמצעות גורמי מקצוע מטעמה, ולמעשה התעלמה מן הדברים כלאחר יד, ובלא נימוק כלשהו, כפי שנהגה בראיות נוספות שהוגשו מטעם ההגנה".
המשפט מתחיל לאחר שבתום כמעט שנה של הליכי גישור בין התביעה לבין ההגנה, הועברה ההחלטה לפצ"ר איתי אופיר, שהחליף את יפעת תומר-ירושלמי בעקבות ההסתבכות הפלילית שלה. הפצ"ר החליט לדחות את המלצת המגשר, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לשעבר, אלוף (מיל') אילן שיף, לסיים את התיק בהסדר מוסכם על פי מסגרת שגיבש. בכך נתן את האות למעבר להליך פלילי בבית הדיו.