שר הבריאות הקפיא אתמול (רביעי) את יישום המלצות הוועדה המיוחדת להגבלת השימוש בקנאביס רפואי, לאחר שקיבל סקירה מקצועית בנושא והנחה את מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, לעצור כל פעילות לקידום ההמלצות. ההחלטה מציתה מחדש את המאבק הציבורי, הרפואי והפוליטי סביב השימוש בקנאביס רפואי בישראל - ובעיקר סביב השימוש בו בקרב נפגעי פוסט-טראומה והלומי קרב.
הוועדה, שפעלה בשנתיים האחרונות, המליצה על שורת צעדים דרמטיים, בהם הפסקת השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, צמצום מתן קנאביס רפואי למתמודדי פוסט-טראומה, והעברת האחריות על התחום לקופות החולים.
ההמלצות עוררו סערה גדולה בקרב מטופלים, ארגוני נכי צה"ל וגורמים בענף הקנאביס הרפואי, שטענו כי מדובר בפגיעה קשה במטופלים ובמיוחד בהלומי קרב. מנגד, בכירים במערכת הבריאות מזהירים כי הדיון הציבורי סביב קנאביס רפואי הפך בשנים האחרונות לרגשי ופוליטי - בעוד שהמערכת הרפואית מחויבת לפעול על בסיס ראיות מדעיות.
פרופ' שאולי לב רן, מייסד ומנהל אקדמי, ICA המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, הסביר כי מערכת הבריאות מחויבת לבחון את הנושא בכלים מחקריים בלבד. לדבריו, "התפקיד של מערכת הבריאות הוא לוודא שההמלצות שלה עושות יותר טוב מאשר רע". "10% באמת מפתחים התמכרות, ו-25% ממי שמקבלים קנאביס רפואי מפתחים הפרעת שימוש או מדווחים בעצמם על שימוש בעייתי", ציין.
לב-רן הדגיש כי אחת ממסקנות הוועדה הייתה הצורך בסינון מוקדם של קבוצות סיכון, יצירת מנגנוני מעקב והסדרת טיפול במקרים שבהם מתפתחת התמכרות. עוד הזהיר מפני השימוש בעישון כאמצעי צריכה רפואי. "אנחנו לא מכירים המלצות רפואיות שמבוססות על עישון", אמר.
לדבריו, לעישון קנאביס יש פוטנציאל התמכרות גבוה יותר בשל ההשפעה המהירה וקצרת הטווח, החזרה התכופה על הפעולה, ולעיתים גם ערבוב עם טבק. בנוסף, לדבריו, תכשירים עתירי THC נחשבים ממכרים יותר.
לצד הסיכונים, אין להתעלם מהמצוקה האמיתית של מטופלים רבים: "האתגר המרכזי של המערכת הרפואית איננו לבחור בין הקטבים, אלא לפתח מענים מורכבים, מבוססי ראיות ורגישים למטופל, אשר שומרים על סטנדרט רפואי גבוה לצד נגישות טיפולית".
גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור מתח ביקורת חריפה על החלטת השר כץ. "לא השתכנעתי מהחלטת שר הבריאות להקפיא את המלצות ועדת המומחים בנושא קנאביס רפואי בעישון, ללא הצדקה", אמר. לדבריו, "המצב הנוכחי בתחום הקנאביס מזיק למטופלים, למערכת הבריאות ולחברה הישראלית", והזהיר מפני "הכפפת ההחלטות לשיקולים זרים: פוליטיים, מסחריים ואישיים".
אלא שמנגד, ההחלטה התקבלה בשביעות רצון בקרב ארגוני מטופלים ופוליטיקאים התומכים בהרחבת השימוש בקנאביס רפואי.
סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל, בירכה את השר כץ וטענה כי עצירת ההמלצות מנעה פגיעה קשה במטופלים. "אסור להפקיר עשרות אלפי מטופלים, ובראשם פצועי צה"ל הסובלים מפוסט-טראומה וחולים אונקולוגיים, ולהשליך אותם לשוק השחור".
"הניסיון להפסיק את הטיפול בעישון היה גזר דין של סבל עבור מי שהקריבו את גופם ונפשם למען המדינה", אמרה. השכל הוסיפה כי כעת יש לקדם את החקיקה להסדרת התחום, שלדבריה "תקועה זמן רב מדי".
גם בארגוני הלומי הקרב בירכו על המהלך. נדב וירש, יו"ר יהלומי קרב אמר כי "אין תרופה אחת לפוסט-טראומה, ויש הלומי קרב שעבורם קנאביס רפואי הוא חלק ממעט הכלים שמאפשרים תפקוד, שינה והתמודדות יומיומית".
לדבריו, יש מקום לפיקוח ובקרה רפואית, "אך אסור שמי ששילמו בגופם ובנפשם ימצאו עצמם שוב נאבקים על הזכות לקבל טיפול מותאם".
ההחלטה של השר כץ מגיעה בתקופה רגישה במיוחד, כשמספר המתמודדים עם פוסט-טראומה בישראל נמצא בעלייה חדה על רקע המלחמה, ובמערכת הבריאות מעריכים כי הביקוש לקנאביס רפואי ימשיך לגדול. כעת, נדמה כי המאבק סביב עתיד הקנאביס הרפואי בישראל רחוק מסיום ונע בין אזהרות רפואיות מפני התמכרות ונזקים בריאותיים, לבין זעקת מטופלים שטוענים כי מדובר בטיפול שמאפשר להם לשרוד את היומיום ויש שיגידו כי לכאורה גם הפוליטיקה נכנסת כאן, ובשנת בחירות אף אחד לא רוצה להתעסק עם תפוח האדמה הלוהט.