"המטופלים הם אלו שישלמו את המחיר": כעס בציבור על המלצות משרד הבריאות נגד הקנאביס

המלצות הוועדה להסדרת הטיפול הרפואי בקנאביס שפורסמו היום (ראשון) בראשותו של ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, הכעיסו רבים ממטופלי הקנאביס בישראל בייחוד את אוכלוסיית הפוסט טראומטיים, שגדלה, ואף ממשיכה לגדול מהמלחמה האחרונה והמבצעים התכופים וחוזרים.

רותם לוי, בן 36, מתמודד עם כאב כרוני בעקבות פגיעה בעמוד השדרה לצד פוסט-טראומה, מותח ביקורת חריפה על הכיוון שאליו הולך משרד הבריאות. "אני מבין את הרצון הרפואי לעבור לצורות טיפול מדידות יותר, כמו שמן או משאפים, אבל בפועל, זה לא נותן מענה אמיתי למטופלים", אמר לוואלה. "כשאדם פוסט-טראומטי נמצא בהתקף, לשמן לוקח זמן להשפיע. זה יכול להיות מאוחר מדי. לעומת זאת, עישון נותן השפעה מהירה, חזקה וגם קצרת טווח, וזה בדיוק מה שצריך במצבים כאלה".

לוי מדגיש כי המעבר לתחליפים אינו שקול מבחינה רפואית, כך מבחינתו: "בתפרחת יש מאות חומרים פעילים שלא קיימים במיצויים הקיימים. גם אם יפתחו משאפים, הם לעולם לא ישחזרו את מלוא ההשפעה של התפרחת. מבחינתנו, זה פשוט פוגע בטיפול".

עם זאת, הוא מודה כי קיימים גם סיכונים: "אני בעד קנביס, אבל אני גם רואה שימוש לרעה. יש אנשים שהופכים את הקנאביס לקביים. זה לא מרפא פוסט-טראומה, אלא מקל על הסימפטומים ולכן צריך שזה יהיה עם ליווי והדרכה. נותנים רישיון ואומרים 'בהצלחה'. זה מתכון לשימוש לא נכון. גם לכדורים יש תופעות לוואי קשות ופוטנציאל התמכרות, לפעמים יותר מקנאביס. אז למה להחמיר דווקא עם הקנאביס ולא עם התרופות? זה לא עקבי".

בסיום לוי מותח ביקורת על הרכב הוועדה: "ידענו מראש שזה הולך לרעתנו. הוועדה מורכבת מאנשים שמתנגדים לקנאביס, אז התוצאה לא מפתיעה. אבל זה מאוד מדאיג, כי מי שמשלם את המחיר הם המטופלים".

יש לציין כי לפי ד"ר בודנהיימר, ראש הוועדה, אכן נרשמו ויכוחים "לא פשוטים" - כך לדבריו. "עם זאת, כולם היו תמימי דעים שאין מחקר שיכול להראות בצורה מספיק טובה לשימוש בלעדי בפוסט טראומה, הוועדה מדגישה את הסיכון והצורך להיזהר בנושא. כמו כן הפעלת מחקרים נוספים בנושא. לבחון את הבטיחות של הטיפול ולדייקם ומדגישים את נושא הפוטנציאל להתמכרות", סיכם.

ד"ר מתן בוכנר, מומחה להתנהגות וסטרס, הלום קרב בעצמו, חוקר את התחום והשתמש בעבר קרוב לשלוש שנים בקנביס, אמר לגבי ההמלצות: "משרד הבריאות עושה כאן טעות איומה. לא מצליח להבין את הרציונל הרפואי. גם כשנעשות טעויות, לרוב יש היגיון מסוים - כאן פשוט קשה למצוא אותו".

לדבריו, ההמלצות מגיעות דווקא לאחר שנים של מאבק מצד נפגעי פוסט-טראומה לקבל הכרה בטיפול בקנאביס רפואי. "אחרי הישגים משמעותיים בתחום, אנחנו מקבלים סטירת לחי. זה מהלך שעלול להחזיר את המערכת אחורה. יפגעו דווקא במי שנתנו הכי הרבה"

בוכנר מצביע על הפער בין המציאות בשטח לבין גישת הוועדה. "מדובר באוכלוסייה של לוחמים, אנשים שנתנו הכל למדינה. בסופו של דבר, מי שייפגעו הם אלה שנתנו הכי הרבה". לדבריו, גם אם ההתוויה הרשמית ל-PTSD לא בוטלה בשלב זה, הדרך לקבלת האבחנה והאישור צפויה להפוך מורכבת יותר: "זה לא ביטול ישיר, אלא הקשחה דרך הבירוקרטיה. עד שמטופל מגיע להכרה בפוסט-טראומה, זה תהליך ארוך מאוד. אם מוסיפים עוד חסמים גם אם לא כעת, על סמך המסקנות זה בהחלט יכול להיות, מצמצמים את הגישה לטיפול".

אחת הטענות החריפות ביותר של בוכנר נוגעת להשלכות האפשריות של ההקשחה. "אם אנשים שמקבלים הקלה אמיתית מהטיפול ירגישו שהמערכת סוגרת להם את הדלת, הם לא יפסיקו. הם פשוט ימצאו דרכים אחרות. המשמעות היא להפוך אנשים שומרי חוק לעבריינים בעל כורחם", אמר לוואלה.
לדבריו, מדובר במהלך שעלול להחמיר את מצבם הנפשי של המטופלים: "זה יוסיף סטרס, יגביר את העומס על מערכת העצבים ובסופו של דבר אנחנו עלולים להגיע לתוצאה הפוכה, אפילו קטסטרופלית".
"הבעיה היא העישון - לא הקנאביס"

בוכנר מדגיש כי יש להבחין בין אופן הצריכה לבין החומר עצמו. "החיסרון המרכזי הוא העישון. אבל זה נכון לכל עישון. לעומת זאת, לקנאביס עצמו יש השפעה משמעותית על ויסות מערכת הסטרס. צריך להבדיל בין שימוש רפואי מבוקר לבין שימוש לא מבוקר. במקרים רפואיים, תחת פיקוח, הסיכון להתמכרות נמוך משמעותית. לא נכון להכתים ציבור שלם בגלל מקרים קיצוניים, זו המלצה לא החלטה סופית. אבל אם הכיוון הזה יימשך, הוא לא יעבור בשקט. יש כאן ציבור גדול מאוד שלא יקבל את זה".

בפורום יהלומי הקרב, אמרו כי הם מצרים על המסקנות של משרד הבריאות, המתקבלות ללא הבנה אמיתית של צורכי הקנאביס, בדגש על הלומי הקרב וללא שיתוף שלהם בתהליך. "הניסיון לייצר פתרונות גורפים ובפרט הסתמכות על מענה תרופתי, משקף המשך אטימות מערכתית, מאחר ואין תרופה לפוסט טראומה, יש טיפול ושיקום ארוך טווח וכל ניסיון לפשט את המענה לכדי החלטה רוחבית הוא כשל מקצועי וערכי. המציאות בשטח מעידה על פער חמור בין הצורך למענה, כשמדובר כיום בכ-30 אלף הלומי קרב ומתמודדי נפש המטופלים באגף השיקום, כשברור שלא כולם צורכים קנאביס, אך מספר הלומי הקרב נמצא בעלייה חדה מאז המלחמה וצפוי להמשיך לגדול, בעוד שהמענה בפועל רחוק מלהדביק את הקצב", הדגישו.

"אין ספק כי יש מקום להסדרה מפוקחת ומבוססת רפואית של השימוש בקנאביס, אך בעוד שבשלב זה ההתוויה אינה נשללת ממי שכבר מטופל, קביעות הוועדה על היעדר ביסוס מחקרי מספק והשלכות אפשריות לטווח ארוך, עלולות להשפיע על מדיניות עתידית, להקשות על מטופלים חדשים ולהוביל לצמצום הכלי הטיפולי עבור מי שיזדקקו לו בהמשך".

ד"ר איליה רזניק, הוסיף: "היו צריכים לשתף רופאים עם ניסיון בקנאביס, יש לנו ניסיון מוכח. הם לא היו מוכנים לצרוף אף אחד מאיתנו לשמוע עדויות".

ד"ר יעל גילרמן, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה, אמרה ל-וואלה: "הטיפול בקנאביס רפואי הוא טיפול מורכב, שדורש מיומנות ייעודית, היכרות מעמיקה עם החומר ותהליך קליני מדויק של התאמה, מעקב והערכה. מדובר בטיפול שאינו קו ראשון ברוב המצבים הרפואיים, אלא ניתן בדרך כלל לאחר מיצוי אפשרויות טיפול אחרות. רפואת המשפחה היא רפואת קו ראשון, שמטפלת במגוון רחב מאוד של מצבים רפואיים, ובמבנה הקיים אין בהכרח את התשתית המקצועית והקלינית לניהול שוטף של טיפול כזה.
"ככל שמדובר בטיפולים מורכבים מסוג זה, נכון שהם ינוהלו וילוו על ידי רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים כגון רפואת כאב, פסיכיאטריה, נוירולוגיה וגסטרואנטרולוגיה - כחלק ממעטפת טיפולית כוללת ומבוססת ניסיון. אנו מברכים על המלצות הוועדה להרחיב את המחקר בנושא".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הוסיף: "צריך למצוא את האיזון הנכון. העיסוק בנושא הזה דורש זמן, והרבה פעמים צריך לומר למטופל לא. "צריך להבין שמדובר בחומר ממכר עם תופעות לוואי".

כמו כן גם בעמותת "עיקר" שמאגדת מומחים מובילים מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה, בריאות הציבור מברכים על פרסום מסקנות הוועדה. "קיימות אפשרויות טיפוליות רבות להתמודדות עם פוסט-טראומה, כאשר המרכזיות שבהן מבוססות על טיפול בשיחה על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. לעיתים קרובות, השימוש בקנאביס מרגיע זמנית תסמינים חרדתיים, וכתוצאה מכך נעשה בו שימוש תוך ויתור על הטיפול הממשי בבעיה. בדרך זו נוצרת תלות והתמכרות לחומר, על שלל נזקיו הידועים והמוכחים. על פי הגדרות הטיפול ב-PTSD, מותר וראוי להיעזר בקנאביס, אך זאת בתנאי שהדבר אינו נעשה במינונים גבוהים יתר על המידה, לא לאורך זמן, ובשום אופן לא כחלופה לטיפול".