במשרד הבריאות מפרסמים היום (ראשון) את המלצות הוועדה להסדרת הטיפול הרפואי בקנאביס בראשותו של ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. ההמלצות מפורסמות במלאת עשור לטיפול הרפואי בקנאביס בישראל ולנוכח השלכותיה של מלחמת ''חרבות ברזל'', ובמטרה לבחון את הסיכון להתמכרויות ותופעות לוואי שליליות ארוכות טווח בפוסט טראומה כתוצאה משימוש בקנאביס.
על רקע המלחמה והעלייה הגדולה בשימוש, הוועדה ממליצה לנקוט זהירות יתר בשימוש בקנאביס בהתוויה זו, כפי שהעלה ה-FDA וכפי שהעלתה המועצה הלאומית לפוסט טראומה. לפי המחקר הקיים, הנזק ארוך הטווח מוכח ואילו התועלת אינה מוכחת מספיק, וקיים סיכון משמעותי וחמור לפגיעה בחזרה לתפקוד.
לפי מחקר שנערך בנושא, תיתכן יעילות אך ורק במצבי מצוקה קשים של חוסר שינה או אי שקט ניכר ופלשבקים, וכן נדרש מעקב הדוק, ומומלץ טיפול מלווה נוסף המוכח, כיעיל לפוסט טראומה, דוגמת פסיכותרפיה.
עוד ציינו במשרד הבריאות כי על אף שבקרב חברי הוועדה לא הייתה תמימות דעים לגבי ההמלצות בתחום זה, הייתה הסכמה כי המחקר הקיים אינו מאשש מספיק את ההצדקה לטיפול, שייתכן וקיימת בחוויה הקלינית של מטפלים ומטופלים, ונדרש מחקר נוסף. עם זאת מדגישים במשרד כי אין כוונה להוריד את ההתוויה בשימוש בקנאביס לטיפול בפוסט טראומה.
נכון להיום, ניכרת עליה בצריכה במהלך השנים מ-33 אלף לכ-140 אלף רישיונות לשימוש בקנאביס רפואי, המתאפיינת בצריכה מוגברת של גברים ועקומה חדה ביחס לנשים. ישנה צריכה מוגברת של צעירים לפני גיל 45. על פי המשרד,62% צורכים מעל 30 גרם. כמו כן, שימוש גובר ועודף בריכוזי THC גבוהים (88% מהרישיונות) ובשימוש בתצורת עישון (87% מהצרכנים ו-98% מהרכישות ברישיון), ישראל במקום גבוה בעולם, בהשוואה למדינות אחרות בהן מאושר קנאביס לצרכים רפואיים.
בשנת 2023 התכנסה ועדה בראשותו של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שעסקה בהנגשה והקלה בהתוויות לקנאביס. באפריל 2024 נכנסה לתוקפה רפורמת המרשמים לקנאביס במסגרתה ניתן להנפיק מרשמים ע"י הרופא המטפל להתוויות מסוימות, ולא רק ברישיונות. יחד עם זאת, נמשך הניפוק ברישיונות ולא במרשמים בתחומי הכאב, פוסט-טראומה ו"אחר", המהווים יותר מ-85% מהצריכה, 15% עברו לקופות החולים.
עוד מהמלצות הועדה
הקנאביס אינו תרופה ואף מוגדר כסם מסוכן ב"פקודת הסמים המסוכנים" (נוסח חדש, תשל"ג 1973), אך במהלך העשור האחרון, נבחן כטיפול בהתוויות שונות במטרה להפכו לתרופה בכפוף למחקר מספק שיתמוך בכך. משמעותה של מדיקליזציה היא התייחסות לטיפול כאל טיפול רפואי שכולל בתוכו התייחסות לסיכונים ולתופעות לוואי, ומתייחס לתועלות אל מול הנזקים הפוטנציאליים בכל טיפול. כך ראוי לנהוג גם בנוגע לקנאביס.
הוועדה ממליצה למשרד הבריאות לשקול להפסיק בהדרגה את השימוש בתצורת עישון, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם. המלצה זאת נובעת מכך שעישון אינו תצורה רפואית לשימוש בטיפול רפואי, המינון והספיגה אינם אחידים, ועישון מעודד התנהגות המסכנת את בריאות הציבור. כמו כן, כל טיפול חדש בקנאביס יתחיל במיצוי או במשאף מדויק. הוועדה מגדירה תקופת הביניים, שבה, בהמלצת רופא וככל שיעלה צורך קליני בטיפול בתצורת עישון, כגון בהתוויה של IBD, לאחר חוסר תגובה למיצוי או משאף, תיבחן כל המלצה באופן פרטני על ידי מנהל בכיר ובהגבלת מינון בעישון.
הוועדה ממליצה לבחון הקלות בפרמטרים הנ"ל לפי גיל מבוגר (מעל 75) בו הסיכונים פוחתים ולחולים הנוטים למות ממחלה חשוכת מרפא עם תוחלת חיים שאינה עולה על חצי שנת חיים. לאור כך, בימים אלו מתפרסם קול קורא למחקרים לקידום שימוש במשאף בתצורה למתן קנאביס. בנוסף, קיים צורך בכינוס של ועדת התוויות פעם בשנתיים לכל הפחות, להוסיף ולגרוע התוויות, להגדיר את התגובה הקלינית הנדרשת בהתוויה מוגדרת, באמצעות מדדים אובייקטיבים שניתן לכמת אותם. במידה והשפעת הטיפול היא לא להתוויה עצמה (כגון מחלות IBD) אלא על תחום משיק (כגון כאב), יש לשקול להגדיר התוויה זו כסיבה לטיפול ובהתאם לאפיין מעקב משולב, על מנת למנוע פגיעה ביעילות הטיפול של מחלת הבסיס.
הוועדה ממליצה להכליל לימוד בנושא קנאביס בכל שלבי ההכשרה במקצועות הבריאות (רפואה, אחיות, רוקחות) וההתמחויות - בחסות המועצה המדעית. מרמת הלימודים האקדמיים ועד תהליך ההתמחות את עקרונות הטיפול והסיכונים של הקנאביס. בנוסף, מומלצת הכשרה ייעודית למטפלים ראשוניים ורופאים מומחים תוך וידוא הכשרה בעקרונות הטיפול והסיכונים של הרופאים הראשוניים ושל תחומי המומחיות בהם קיימות התוויות לטיפול. הרופא הממליץ ימלא בתחילת הטיפול עם המטופל שאלון לזיהוי סיכון להתמכרויות. הוועדה מדגישה כי יש להימנע מטיפול במטופל בעל סיכון להתמכרות.
הוועדה ממליצה כי ניתן יהיה לחדש מרשמים מדי חודש כמו בכל טיפול, אולם חידוש המרשם מעבר לחצי שנה מותנה במעקב פיזי של המטופל אצל הרופא הממליץ, בו תיבחן התועלת בהמשך הטיפול אל מול הסיכונים, ויידרש אישור של הרופא המאשר. כמו כן, הוועדה ממליצה על הכלת רפורמת המרשמים על כלל ההתוויות בקופות החולים, תוך מתן נגישות מלאה של הרופא הממליץ למידע הרפואי של המטופל המבקש והקפדה על אחידות הרשומה הרפואית והתייחסות לטיפול כתכשיר רפואי. במשרד הבריאות מדגישים: "לא יילקח טיפול ממי שזקוק לו, אך יובטח כי טיפול זה ניתן בצורה הנכונה והבטוחה ביותר".
ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, אמר: "אנחנו רואים עלייה במינונים גבוהים יותר. 30 גרם זאת מנה מאוד מכובדת של קנאביס, כמו כן אנו רואים בשנים האחרונות עלייה בשימוש גובר של THC גבוהים. חברי הועדה מנו למעלה מ-30 אנשי מקצוע, לאורך שישה מפגשים ושעות רבות, יתרונות וסיכונים לגבי הקנאביס. נפגשנו עם 15 נציגים ועמותות מטופלים. הועדה עברה על הרבה דאטא כדי להגיע להמלצות המקצועיות. המטופלים צריכים להבין שהקנאביס הוא לא אמור להחליף את הטיפול במחלה האונקולוגית, ולא אמור לרפא תחלואות שונות, חוץ מאפליפסיה בילדים ומבוגרים. בדרך כלל הקנאביס הוא טיפול מלווה".
"ראוי שיעזרו בקנאביס ב-PTSD, אבל צריך מעקב של פסיכיאטר וטיפולים נוספים עד להגעה בשימוש בקנאביס. היו ויכוחים לא פשוטים, אבל כולם היו תמימי דעים שאין מחקר שיכול להראות בצורה מספיק טובה לשימוש בלעדי בפוסט טראומה, הועדה מדגישה את הסיכון והצורך להיזהר בנושא. כמו כן הפעלת מחקרים נוספים בנושא. לבחון את הבטיחות של הטיפול ולדייקם ומדגישים את נושא הפוטנציאל להתמכרות", סיכם.