בבלגיה הוגש בימים האחרונים כתב אישום כנגד שלושת המוהלים שנעצרו בשנה שעברה באנטוורפן. שר החוץ גדעון סער בתגובה קורא לממשלת בלגיה לפעול באופן מיידי ולמצוא פתרון. "עם מעשה זה מצטרפת בלגיה לרשימה קצרה ומבישה, יחד עם אירלנד, של מדינות המשתמשות בחוק הפלילי כדי להעמיד לדין יהודים על מילוי יהדותם". הוא הוסיף כי "זהו אות קלון לציבור הבלגי - ברית המילה היא אבן הפינה של האמונה היהודית. מדינות רבות באירופה וברחבי העולם יצרו מסגרות משפטיות כדי להקל על ברית המילה וחופש הדת היהודי במדינותיהן".
במאי 2025 ערכה משטרת אנטוורפן חיפושים בבתיהם של שלושה מוהלים מוכרים בקהילה החרדית. השלושה מואשמים בביצוע ברית מילה - המוגדרת כ"התערבות רפואית" - ללא רישיון רפואי, בניגוד לחוק הבלגי. התיק נפתח בעקבות תלונה של רב מקומי, משה אריה פרידמן, שהאשים כמה מוהלים בביצוע "מציצה" במהלך הטקס הדתי העתיק, שיטה מסורתית שחלק מהרופאים רואים בה סיכון בריאותי. התובעים טוענים שיש די ראיות להרשעה.
השגריר האמריקני ביל וייט תקף את ההליך בפברואר 2026, כינה אותו "רדיפה אנטישמית מגוחכת" ודרש מבלגיה להסדיר בחוק את פעילות המוהלים. בלגיה זימנה אותו לשיחה ודחתה את ההאשמות.
החקירה הפלילית נפתחה באוקטובר 2024 נגד שלושה גברים מהקהילה החרדית באנטוורפן ועוד "גורם לא ידוע", בחשד לביצוע בריתות מילה לתינוקות ללא הסמכה רפואית. החשודים המרכזיים הם: אהרון אקשטיין, יליד חיפה, אזרח בלגי; מוזס דוד לנדאו, אזרח אמריקני; ואייזק ווייס, אזרח בלגי.
מעיון במסמך של הפרקליטות הבלגית באנטוורפן שהגיע לידי וואלה, עולה כי התביעה מייחסת להם שתי קבוצות עבירות עיקריות: האחת, "תקיפה מכוונת של קטינים בנסיבות מחמירות" תוך שהמסמך מגדיר את בריתות המילה כ"פציעה או חבלה מכוונת בקטין", שבוצעה שוב ושוב, "לעיתים תוך תכנון מוקדם". התביעה מפרטת עשרות רבות של תינוקות שעברו מילה בין סוף 2023 למרץ 2025, כולל שמות ותאריכים.
בעולם היהודי בכלל ובקהילה היהודית בבלגיה רואים בכך ניסיון להקשות על חיי הדת במדינה, בעוד הרשויות מדגישות את הצורך בשמירה על תקני בטיחות. עד כה אין איסור גורף על ברית מילה, אך הפרשה יצרה כבר "אפקט מצנן" כנגד ביצוע הטקס על פי המסורת.
השניה, "עיסוק בלתי חוקי ברפואה". התביעה טוענת שהחשודים ביצעו הליכים רפואיים בלי להיות רופאים מוסמכים ובלי לעמוד בדרישות החוק הבלגי לעיסוק במקצועות הבריאות. המסמך מתייחס לברית מילה כאל "הליך רפואי" הכולל טיפול בגוף האדם ולכן דורש הכשרה ורישוי.
הנקודה הדרמטית במסמך היא עצם הגישה של התביעה הבלגית: היא לא מציגה את המילה כחריג דתי מוגן, אלא כהליך רפואי ופיזי שבוצע בקטינים, ולכן מכניסה אותו למסגרת של עבירות פליליות רגילות.
עוד עולה מהמסמך כי החקירה התבססה על תיקי משטרה, שיחות ו"שיחות רלוונטיות" שתועדו, כשיש הבחנה בין מקרים המיוחסים לאקשטיין ווייס לבין סדרת מקרים נוספת המיוחסת ללנדאו. מדובר לכאורה בדפוס פעילות נרחב ושיטתי לאורך יותר משנה.
מבחינה ציבורית ותקשורתית, זה מסמך רגיש מאוד משום שהוא נוגע ישירות לפרקטיקה דתית יהודית מרכזית, ובפועל בוחן האם מוהלים שאינם רופאים עלולים לעמוד לדין פלילי בבלגיה.