כמעט ארבעה עשורים חלפו מאז שהפיצוץ בכור הגרעיני בצ'רנוביל הפך את האזור לשממה רדיואקטיבית מסוכנת. הציפייה הטבעית היא שאיש לא יעז להתקרב למקום, אך מתברר שיש מי שבחרו להישאר שם על אף הכל. האנה זבורוטניה, קשישה מקומית, נהגה לקבל את פני המבקרים במקום עם וודקה ביתית ומלפפונים חמוצים שגידלה באדמה הנגועה. כשהרשויות הסובייטיות ניסו לפנות אותה ואת שכניה חודשים ספורים לאחר האסון ב-1986, היא הבהירה להם בדיוק מה דעתה: "אתם יכולים לירות בנו ולחפור לנו קבר, כי מפה אנחנו לא זזים".
היא ניחנה באופי מברזל. כילדה שרדה את הרעב הגדול ואת מלחמת העולם השנייה, והספיקה להיות עדה גם לפלישה של ולדימיר פוטין לארצה בשנת 2022, אז חיילים רוסים השתלטו על האזור וזרעו מוקשים באדמה הרעילה. "זה הבית שלי וכאן אמות", נהגה לומר. לצידה, חיו באזור גם תושבים אחרים כמו איוון סמניוק, אב לשניים שפונה לאחר האסון ואיבד את כל רכושו, אך החליט לחזור לביתו. "זה הבית שלנו ואנחנו אוהבים אותו. אין כאן קרינה ולא קרה לנו כלום", התעקש.
תיירות אופל בצל הסכנה
הסיפורים האנושיים המרתקים האלו מתרחשים בצל תעשיית תיירות ביזארית שפרחה במקום. סדרת הטלוויזיה המצליחה על האסון הקפיצה את כמות המבקרים, שהמתינו בתורים ארוכים כדי להיכנס לאזור האסור. בדרך פנימה הם יכלו לרכוש מזכרות הזויות, כולל חולצות שעליהן מודפסת המילה "רדיואקטיבי" ואפילו קונדומים זוהרים בחושך. עבור רובם, מדובר היה בטיול למקום שבו הזמן קפא, כשהם מסתובבים עם מוני גייגר בעיר הרפאים פריפיאט שנותרה נטושה לחלוטין.
הפיצוץ ההוא בכור מספר ארבע פלט קרינה בכמות הגדולה פי 400 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, והוביל לפינוי של מאות אלפי בני אדם. כדי להגן על האנושות, נבנה סביב הכור המפורק מבנה בטון עצום שהוחלף ב-2016 במעטפת הגנה מודרנית מפלדה בעלות של כ-8.5 מיליארד שקלים.
עוד על מה שקורה שם
כלבים מוטנטים? הכלבים של צ'רנוביל שונים גנטית מכל כלב אחר בעולם
האמת מאחורי התמונה: שתי נשים יושבות על הכלי הרדיואקטיבי ביותר בצ'רנוביל
האיום החדש מהשמיים
אלא שכעת, בזמן שאנשים ממשיכים להתגורר באזור ולבקר בו, ההיסטוריה מאיימת לחזור על עצמה. כטב"ם נפץ רוסי פגע לאחרונה במבנה ההגנה החדש ופער בו חור משמעותי. מומחים מזהירים כי כל סדק במבנה עלול לאפשר חדירת מים, מה שעלול להצית מחדש תגובת שרשרת גרעינית.
ובזמן שפועלים אוקראינים מיהרו לאטום את החור ביריעות מיוחדות, התושבים המקומיים המשיכו בשלהם. כשצבא רוסיה פלש, זבורוטניה הקשישה פונתה שוב מביתה. היא מיררה בבכי בכל יום עד שהחיילים נסוגו - ואז מיהרה לחזור אל גן העדן הרדיואקטיבי שלה. היא המשיכה לחיות באזור הנגוע עד שהלכה לעולמה ב-10 בספטמבר 2024, כשהיא בת 91. מותה סימן את סופו של עידן עבור קהילת ה"בבושקות" ההולכת ונעלמת של צ'רנוביל, שסירבו עד יומן האחרון להפוך לקורבנות נוספים של האסון.