בישראל מתקיימת בשנים האחרונות תופעה חסרת תקדים בעולם, ובוודאי בישראל. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בסדרה ארוכה של מקרים, מסרבת לייצג את ממשלת ישראל, ומביאה לכך שהיא נדרשת לשכור שירותים של עורכי דין פרטיים בעלות גבוהה. אתמול הודיעה היועצת המשפטית כי היא מסרבת לייצג את הממשלה בנוגע למינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד.
בעבר, אירועים שבהם הפרקליטות סירבה לייצג את עמדת המדינה היו חריגים שבחריגים. מקרה ידוע הוא זה שבו דורית ביניש, פרקליטת המדינה, ונילי ארד, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, סירבו לייצג את עמדת ממשלת רבין בנוגע לגירוש 400 אנשי החמאס לדרום לבנון, מן הטעם שגירוש זה סותר תקדימים קודמים ומנוגד למשפט הבינלאומי. מי שהופיע אז בבג"ץ, באופן חריג למדי, היה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, ולמרבה תדהמתן של ביניש וארד, הוא אף ניצח בבג"ץ והוביל לדחיית העתירות.
אולם אצל בהרב-מיארה, הנוהג של אי-ייצוג הפך לעניין שבשגרה. מאז 2023 היא סירבה או נמנעה מלייצג את עמדת הממשלה בשורה של מקרים מרכזיים, ובהם העתירות נגד תיקון חוק יסוד: השפיטה בעניין ביטול עילת הסבירות, העתירות נגד חוק הנבצרות (שבו קבעה כי מדובר במהלך פרסונלי בעייתי), בסוגיית מינויו של אריה דרעי לשר, בעתירות בנוגע למינוי נציב שירות המדינה ללא מכרז, בעתירה כנגד ההחלטה להדיח את יו"ר דואר ישראל, וכן שורה של עתירות הנוגעות לרפורמה המשפטית, לרבות שינויים במבנה הוועדה לבחירת שופטים. במקרים רבים נוספים של מחלוקות עם שרים - במיוחד בתחומי אכיפה, מינויים וניהול מדיניות - קבעה כי אין "הגנה משפטית" לעמדתם, ובכך הובילה למצב של ייצוג נפרד במקום ייצוג המדינה על ידה.
במקרה של מינוי עו"ד אודליה מינס כיו"ר זמנית של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, היא לא רק סירבה לייצג את עמדת המדינה, אלא אף מנעה בפועל ייצוג חלופי סדור. אלמלא הופיעו בהתנדבות עו"ד אפי מיכאלי וד"ר יעקב בן שמש כדי לייצג את מינס עצמה כאדם פרטי, קולה של המדינה כלל לא היה נשמע, אפילו לא בעקיפין. ובאותו מקרה בג"ץ דחה את העתירה נגד המינוי וקבע שעמדת היועמ"שית מופרכת.
בהרב-מיארה איננה מתפקדת כיועצת משפטית לממשלה. היא פועלת כרשות נפרדת, בעלת זכות וטו בפועל על החלטות פוליטיות של ממשלת ישראל שאינן לרוחה. אין מדינה אחת בעולם שבה ליועץ המשפטי לממשלה מוקנות סמכויות כה רחבות כפי שמופעלות בפועל בישראל, ואין תקדים ליועץ משפטי הפועל באופן כה לעומתי לממשלה שאותה הוא אמור לייצג. בארצות הברית דונלד טראמפ פיטר את התובעת הכללית פאם בונדי, לאחר שלא היה מרוצה מתפקודה. ללא כל הליך "שימוע" סדור, כפי שבג"ץ דרש, וללא כל עתירות לבית המשפט.
רוב חברי הוועדה למינוי בכירים תמכו במינוי גופמן לתפקיד ראש המוסד. העובדה שקיימת דעת מיעוט של השופט אשר גרוניס אינה מצדיקה אי-ייצוג. הרי גם בנוגע למינויה של בהרב־מיארה עצמה, יו"ר הוועדה גרוניס היה בדעת מיעוט והתנגד למינויה, בטענה שהדבר שקול למינוי תת-אלוף לרמטכ"ל. בוודאי שאין בכך הצדקה להטלת עלויות כספיות כבדות על קופת המדינה לצורך ייצוג נפרד. בדיוק לשם כך קיימת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, שתפקידה הוא לספק שירותי ליטיגציה בבג"ץ ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.
הגיע הזמן שתוגש עתירה לבג"ץ נגד בהרב-מיארה בגין סירוב בלתי סביר לייצג את המדינה בעניין גופמן. נדמה כי המשנה לנשיא נעם סולברג, שהביע לא אחת תרעומת כלפי התנהלותה של היועמ"שית ואף לא אימץ את עמדתה בעניין מינס, עשוי להורות על חיוב הייצוג במקרה כזה.