שאגת הצפון: על שלושה אזרחים, שני ראשי רשויות והבטחה אחת שחוקה

קלישאה היא קלישאה, בגלל שהיא, כנראה, נכונה. ומשום כך אמירות "נדושות" כמו "יום רודף יום", "הפקרה" ו"מצוקת מיגון", שעולות לאחרונה בהקשר לקשיים היומיומיים של תושבי הצפון, ובפרט של יושבי קו העימות - צודקות ומדויקות. בני המקום כבר שבעו מהבטחות על הכרעת חיזבאללה, שנזרקות לאוויר כל הזמן - ועם זאת הם לא מוכנים לוותר: הם לוחמי הצפון ויישארו בבתיהם, הפעם הם לא יתפנו ויתנו לארגון הטרור את ההישג הזה.

אז מה היה לנו בשבוע וחצי האחרונים, שבעצם מסמלים את כל השנתיים וחצי שחלפו, מאז ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל"? בנימין נתניהו, ראש הממשלה, נפגש בראשון האחרון (29.3) עם ראשי רשויות קו העימות, לישיבת עבודה בנושא המצב הביטחוני וחיזוק הגליל. המשתתפים הציגו בפני נתניהו שלל בעיות איתם הם מתמודדים, תוך התמקדות בנושאים הכי בוערים: הצורך הדחוף במיגון וחיזוק כלכלי לתושבי האזור - וכמובן הכרעת חיזבאללה, אבל הפעם באמת.

ראש הממשלה הבטיח לראשי הרשויות כי הוא "ייכנס לעובי הקורה" בקשר למצוקת המיגון והטבות המס, וגם ידאג "לייצר להם ביטחון ותקווה" בנוגע להשמדת ארגון הטרור, המחבל בחיי ובשגרת יומם של תושבי הצפון. במהלך הפגישה נתניהו זכה לשבחים מחלק מהמשתתפים, אך מנגד נשמעה על ראש הממשלה ביקורת נוקבת מדוד אזולאי, ראש המועצה של מטולה, שכלל לא הגיע למפגש.

"אני כבר שמעתי מספיק ממנו, לא מאמין יותר לדיבורים והצהרות", אמר דוד אזולאי לוואלה על נתניהו. "אנחנו רוצים שממשלת ישראל והקבינט יכניסו לתוך מטרות המלחמה בלבנון את פירוק חיזבאללה מנשקו ופירוקו בכלל - צבאית ומדינית". עוד הוסיף אזולאי כי "עד שזה לא יקרה לא רוצה לשמוע מהם, ושלא יבואו אליי. אנחנו רוצים רק דבר אחד - ביטחון".

הפגישה של ראש הממשלה עם פורום ראשי הרשויות בקו העימות, כשלאחריה נתניהו נפגש עם ראשי רשויות אחרות בצפון שלא מוגדרים בטווח של עד 9 קילומטרים מהגבול, על אף שגם הם מטווחים מלבנון מתחילת המערכה - הגיעה על רקע הביקורת שהופנתה כלפי הממשלה והעומד בראשה, בעיקר מצד אביחי שטרן ראש עיריית קריית שמונה, ויו"ר מושב מרגליות איתן דוידי.

"זו פעם ראשונה שעיר בישראל הולכת", זעק שטרן מדם ליבו, במהלך פגישת ראשי רשויות בצפון עם מנכ"לי משרדי הממשלה לפני כשבוע (25.3). "יש היום עשרת אלפים תושבים בק"ש, ואם המציאות הזו תימשך - בעוד חודש יישארו כאן רק עשרה אנשים, אלו שפשוט לא מסוגלים ללכת. כל הזמן אומרים לי שפינוי הוא ניצחון לחיזבאללה - אבל הניצחון האמיתי שלו יהיה שלא תישאר עיר בישראל".

באותו נאום חוצב להבות, ראש עיריית ק"ש תקף את היעדר המיגון בעיר וטען כי המדינה מפקירה את חיי האזרחים: "יש לי 4,700 דירות בלי מיגון תקני או בלי מיגון בכלל. לא דאגתם לזה עד עכשיו, אז תדאגו לזה בזמן אמת? לא שולחים חייל לקרב בלי שכפ"ץ, אז למה שמים אזרח בחזית בלי מגן? זה המינימום, האלף-בית של מחויבות המדינה לאזרח - לספק ביטחון. בזה כשלתם".

כעבור כמה ימים, ראש עיריית ק"ש תקף בחריפות בריאיון ב-103FM את החלטת הממשלה להשאיר את התושבים בצפון ללא מיגון ראוי - בזמן שהיא מאשרת כספים קואליציוניים. אביחי שטרן אמר כי הוא מגייס תרומות כדי להוציא מהעיר אוכלוסיות של קשישים ובעלי מוגבלויות, והדף את הטענות כי פינוי ייחשב כהפסד לחיזבאללה: "אני חושב שזו עוצמה ולא חולשה".

כאמור, גם יו"ר מושב מרגליות איתן דוידי הטיח אמירות קשות בממשלה - כאשר בכה וזעק מעמקי נשמתו, בעת שספד לנוריאל דובין ז"ל - שמתה מפגיעת רסיס של רקטה יום קודם בגליל העליון: "גמרתם את ק"ש, גמרתם את יישובי הגדר, גמרתם הכול כבר - מה אתם עושים? ריבונו של עולם".

איתן דוידי הוא אחד הקולות הבולטים והלוחמניים נגד חיזבאללה - שיושב בסמוך ליישובי קו העימות, משקיף על התושבים ומאיים עליהם. לא מזמן דוידי דרש בריאיון ל-103FM לערב את מדינת לבנון בלחימה: "הם הוציאו את חיזבאללה מחוץ לחוק? זה קישקושיאדה", והוסיף כי "צריך לפגוע בתשתיות אזרחיות". עוד באותו ראיון סיפר יו"ר מושב מרגליות על המציאות הקשה באזור, כאשר הם "עוברים לילות בלי שינה", ואף שיתף שהוא נפצע באורח קל בשל רקטה שנפלה ליד חוות הלולים שלו.

בריאיון נוסף ל-103FM, עם פרוץ מלחמת 'שאגת הארי', תקף איתן דוידי את החלטת הממשלה דאז לחתום על הפסקת אש עם חיזבאללה: "ידענו שנחזור למערכה. אני התרעתי מבעוד מועד ביום חתימת ההסכם האומלל שהביא אותנו חזרה הביתה, ללא שום הסדר שייתן ביטחון מקסימלי בצפון". דוידי הדגיש בנחישות, כי "הפעם הממשלה צריכה לקחת החלטה ולומר עד כאן, אנחנו לא נותנים לזה לקרות שוב כל כמה שנים - יש לנו הזדמנות נוספת לסיים את העבודה מול חיזבאללה".

אך מעל כל הביקורות וההבטחות השחוקות - אזרחים פטריוטים, תושבי הצפון, "שילמו בחייהם" השבוע בשל העימות עם חיזבאללה: נוריאל דובין, בת 27 מהגולן, לה כאמור ספד איתן דוידי; אורי פרץ, בן 43 מנהריה, ועופר (פושקו) מושקוביץ, שחייו נגדעו בגיל 61 במשגב עם - הקיבוץ שכה אהב.

כחצי שנה לפני חתונתה המתוכננת עם בחיר ליבה, נוריאל דובין בת ה-27 נהרגה לפני שבוע (24.3) מפגיעת רסיס רקטה בכביש 90, בסמוך לצומת מחניים שבגליל העליון. דובין, בת היישוב בני יהודה שבדרום הגולן, שהתגוררה בשנים האחרונות במושב מרגליות, הייתה סטודנטית להוראה באוניברסיטת תל חי, עבדה כמדריכת נוער ומטפלת בגן, ועד לא מזמן שירתה כלוחמת במילואים.

בפוסט שפירסמה בעבר בפייסבוק, שיתפה דובין על חייה בצפון: "לגדול בגולן זו אחת הזכויות הגדולות ביותר שיש. אומנם יש כל מיני "חסכים" כמו מקומות בילוי ואטרקציות - אבל הטיולים בטבע, ההליכה לכינרת או החברות החזקה שנרקמת בין החברים ביישוב - שווים הכול".

במהלך מטח שיגורי הרקטות של חיזבאללה לעבר הגליל העליון, דובין הייתה בנסיעה ברכב בכביש 90 עם בן זוגה והארוס שלה, ידיד סבגי. כאשר הם שמעו את האזעקה, שניהם מילאו אחר הנחיות פיקוד העורף: הם עצרו את הרכב בצד הדרך ויצאו ממנו, נשכבו בתעלה סמוכה על יד הכביש והניחו את ידיהם על ראשם. עם זאת, רקטה פגעה בסמוך אליהם, ורסיס פגע בדובין ופצע אותה אנושות. צוותי מד"א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותה, בזמן שארוסה נפצע באורח קל.

במועצה האזורית גולן ספדו לה: "בשעה קשה זו קהילת הגולן מחבקת את הוריה יורם ושושנה, אחיה אבירם, אחותה ספיר, בן זוגה ידיד וכל המשפחה. המועצה וכל הגולן שולחים חיבוק גדול לקהילת בני יהודה ובית הספר מצפה גולן, בו אמא שושנה מחנכת מסורה לילדי כיתה א'".

אורי פרץ, בן 43 מנהריה, נהרג לפני כשבוע (26.3) בשל פגיעת רקטה ישירה בעיר הצפונית. על פי המשטרה, פרץ רכב על אופניו בעת האזעקה, וניסה להגיע למרחב מוגן - אך לא הספיק, ומת מרסיסי רקטה שכאמור פגעה בסמוך אליו. באותו אירוע נפגע גם אדם כבן 50 באורח קשה, ומספר אנשים נוספים נפצעו קל מרסיסים והדף.

אורי פרץ היה דמות מוכרת בנהריה, בין היתר בזכות היותו הבעלים של בית קפה "צדק חברתי", שנמצא ליד בניין העירייה. הוא הותיר אחריו את אשתו הגר, ואת שלושת ילדיו - בנו בן ה-8, ושתי בנות בגילאי 6 ו-4. כמו כן, פרץ השאיר מאחוריו הורים ואחים.

"העיר נהריה משתתפת בצערה הכבד של משפחת פרץ על הירצחו של אב המשפחה, אורי פרץ", מסרה העירייה. "זה בלתי נתפס", אמרה לוואלה ח"כ לשעבר וסגנית ראש העיר נהריה לשעבר, אורנה שטרקמן שהכירה אותו שנים ארוכות, "נזכור אותו תמיד כנהרייני בנשמה, נעים הליכות, חייכן ואהוב".

עופר (פושקו) מושקוביץ, בן 61, נהרג לפני שבוע וחצי (22.3) בקיבוץ משגב עם, מירי ארטילרי בשוגג של צה"ל שפגע ברכבו - כך לפי מפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא. ממצאי התחקיר מראים כי מושקוביץ נהרג מפגיעת פגז, שבוצע במטרה לסייע לכוחות הפועלים במרחב דרום לבנון. בת-זוגו של מושקוביץ, דיה, יצאה מהרכב רגעים ספורים לפני הפגיעה, ובכך חייה ניצלו.

עופר מושקוביץ היה חקלאי וחבר כיתת הכוננות במשגב עם, והיה מוכר באזור בתור "פושקו" - הכינוי שדבק בו מאז נעוריו בתנועת המחנות העולים. הוא הותיר אחריו שלוש בנות ושני נכדים, אחד מהם נולד שבוע קודם, וכאמור גם את דיה בת-זוגו. פושקו התמסר לערך עבודת האדמה, וראה בו עיקרון בסיסי לחיים ליד הגבול. הוא ניהל את ענף המטעים בקיבוצו, ובין היתר טיפח 300 דונם של מטעי אבוקדו. כמו כן הוא לקח חלק בהגשת תוכנית ברדיו המקומי "קול הגליל העליון", לחקלאי הגליל.

בשנת 2020, פושקו סיפר לוואלה על התערערות תחושת הביטחון באזור: "יש הרבה אי ודאות. אף אחד לא יודע מה באמת קורה. האנשים נמצאים במתח. שערי הישובים נסגרו ואנשים נמצאו בבתים". בראיון אחר לוואלה, פושקו הגדיר עצמו כאדם שצריך להיות אופטימי ושמאמין בעתיד טוב. כחובב כדורגל ואוהד מסור של הפועל חיפה אמר בחיוך, שאופטימיות היא תכונה נדרשת לא רק לחקלאי - אלא גם לאוהד של המועדון האדום מחיפה.

תחת מגבלות פיקוד העורף הלוויתו נערכה בקיבוץ עמיעד, כאשר בעתיד הקבר יועתק לקיבוצו האהוב משגב עם. רון, אחיו של עופר, ספד לו: "הוא שיחק עם הגורל. ‫לא ידענו מתי זה יקרה. ‫אבל תמיד אנחנו בתור משפחה, דור שני של ניצולי שואה - אנחנו תמיד מחכים לאיזה בשורה שתגיע".

עוד באותו הקשר הוסיף רון על אחיו:‫ "במלחמת לבנון השנייה, ‫אני מתקשר אליו מלונדון ואומר - 'מה העניינים, איפה אתה?' ‫הוא עונה 'עצור, עצור רגע, ‫יורים עליי, כן?' ‫ככה, בנון-שלנטיות. אחרי ‫עשר דקות הוא התקשר וסיפר שירו עליו RPG, ‫כאילו זה לא נוגע לו". רון תיאר את אופיו, את חייו העליזים וראייתו האופטימית, על אף הכול, של אחיו פושקו: ‫"עופר היה פרפורמר גדול מהחיים, ‫כי כל החיים של עופר, ‫זו הייתה הופעה אחת. ‫הוא תמיד ראה את עצמו בהופעה, סטנדאפ והומור, ‫לא מלודרמה".