ההרוג שנלכד ברכבו הבוער בפגיעה הישירה במשגב עם היום (ראשון) הוא עופר מושקוביץ המכונה פושקו, חבר כיתת הכוננות ביישוב. צוותי חילוץ והצלה שהוזעקו לזירה פעלו לחילוצו ומותו נקבע זמן קצר לאחר מכן כשהפגיעה ברכבו הייתה מפגז מרגמה 122. פושקו הותיר אחריו שלוש בנות ושני נכדים, אחד מהם נולד בשבוע שעבר. כעת עלה מספר ההרוגים במלחמה ל-16 אזרחים.
בשנת 2020, מושקוביץ סיפר לוואלה על התערערות תחושת הביטחון באזור: "יש הרבה אי ודאות. אף אחד לא יודע מה באמת קורה. האנשים נמצאים במתח. שערי הישובים נסגרו ואנשים נמצאו בבתים".
מעטים בגליל העליון ידעו ששמו הוא עופר מושקוביץ. הכינוי שדבק בו מאז נעוריו בתנועת המחנות העולים הוא "פושקו". הוא גדל בקרית ביאליק ולמשגב עם הגיע בשנת 1983, שלוש שנים אחרי אותו לילה נורא בו חדרו מחבלים לבית ילדים במשק ורצחו את הפעוט אייל גלוסקא ומזכיר המשק, סמי שני. בקרב לשחרור הילדים נהרג חייל צה"ל, אלדד צפריר. כעבור קצת יותר משנה נהרגה מפגיעת קטיושה חברת הקיבוץ, ציפי יסוד.
חובשי רפואת חירום במד"א תייסיר סובח וספא אבו ראפע שהוזעקו לזירה סיפרו: "הגענו למקום וראינו שני כלי רכב עולים באש, תוך כדי פעולות הכיבוי של לוחמי האש זיהינו גבר במושב הנהג, ביצענו בדיקות רפואיות הוא היה ללא סימני חיים ונאלצנו לקבוע את מותו".
במקביל, חבלני המשטרה ולוחמי מג"ב מטפלים בזירה נוספת בעיר של נפילת כלי טיס עויין בגזרת מרחב "אשר" באיזור הגליל המערבי בשטח פתוח כשלא דווח על נזק או נפגעים.
שני האירועים הקשים נצרבו בחיי משגב עם. הבוקר נוסף עוד אירוע נורא להיסטוריה של הקיבוץ שהגדר שלו היא גדר הגבול של מדינת ישראל . "פושקו", בן 61, הצטרף לקיבוץ כנח"לאי שרצה להגשים את האידאלים שספג ב"מחנות העולים". בעבר סיפר לוואלה כי למרות שלא חווה את אותם אירועים, "סיפור החדירה לקיבוץ תמיד נמצא באויר. אנחנו תמיד מוכנים ודרוכים. אני בן 55, אמר בראיון לפני 6 שנים, ועדיין בכיתת הכוננות של הקיבוץ, ואני לא הכי מבוגר. כשיש הקפצה אני מיד מגיע לעמדה שלי".
כמי שמימש את אידיאל ההתיישבות על הגבול, פושקו גם התמסר לערך עבודת האדמה שראה בו עיקרון בסיסי לחיים ליד הגבול. הוא ניהל את ענף המטעים בקיבוצו. בטיפוח 300 דונם אבוקדו באדמות עמק החולה הוא ראה ברכה בעמלו, בעיקר נוכח העובדה שפרי האבוקדו הפך בשנים האחרונות להיות להיט בשווקי העולם. הפרי הסובטרופי נחשב לסופר- פוד והביקוש אליו עלה בעשור האחרון.
בראיון אחר וואלה פושקו הגדיר עצמו כאדם שצריך להיות אופטימי ושמאמין בעתיד טוב. כחובב כדורגל ואוהד מסור של הפועל חיפה אמר בחיוך שאופטימיות היא תכונה נדרשת לא רק לחקלאי אלא גם לאוהד של המועדון האדום מחיפה.
מושקוביץ הפך לאחת הדמויות המוכרות ביותר בגליל, אדם גדול וחייכן שבזמנו הפנוי התמסר לתחביב הצילום והפך לדובר משגב עם. איש שתמיד זמין לאנשי התקשורת, רחב לב, עם הומור. תחביב נוסף שאליו התייחס ברצינות מלאה היה הגשת תוכנית רדיו לחקלאי הגליל. החקלאות והחקלאים הם חלק כה מרכזי בחיי הגליל, כך שתוכנית בהגשתם ברדיו המקומי "קול הגליל העליון" היא מהתוכניות הפופולאריות של התחנה. אם בתל אביב משודרת תכנית בענייני הברנז'ה התקשורתית הרי שבגליל העליון הולכת חזק "חקלאייב"- התוכנית שפושקו נמנה על צוות מגישיה.
אחרי מלחמת חרבות ברזל אמר לנו שברור שהוא יחזור לבית שבו הוא חי כבר 41 שנים. גם במלחמה הגיע מדי יום מהמלון שלשפת הכנרת שאליו עבר, למטעי האבוקדו שליד הגבול. "אני חושב שמי שנמצא בהתלבטות הכי קשה לגבי העתיד הן המשפחות שלהן יש ילדים בגילאי בית ספר", אמר ועם זאת הוסיף ש"להחלטות יצטרפו שיקולים שונים שאחד החשובים שבהם הוא השיקול הכלכלי. מה תעשה למשל משפחה צעירה שלקחה משכנתה ובנתה בית? ההתלבטות שלי לא קשה, לי ברור שאני אחזור, אבל אני בהחלט יכול להבין את מי שמתלבט".
שנים רבות הוא נמנה על כיתת הכוננות של משגב עם ו הלילות הסוערים, לפני מספר שנים עופר מושקוביץ (פושקו) מקיבוץ משגב עם אמר גם הוא ש" נכון שאני לא יכול לסמוך על החיזבאללה אבל יש משהו שמוריד את מדד הלחץ בידיעה שלא פוגעים באזרחים".
משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות ספד לפושקו: "עופר (פושקו) מוסקוביץ ז"ל לא נפל במדים, הוא נפל בקרב על הגליל כדי להבטיח את הבטחון התזונתי של תושבי מדינת ישראל. הרצח של חקלאי על אדמתו הוא תזכורת כואבת למחיר הבלתי נתפס שמשלמים תושבי קו העימות מדי יום. עופר הבטיח שתהיה כאן תקומה - ואנחנו נקיים אותה, אבל דם חקלאינו אינו הפקר. ממשלת ישראל חייבת להבין: בלי ביטחון לחורשים בתלם, לא יהיה ביטחון למדינת ישראל. אנחנו מחבקים את משפחת מוסקוביץ ואת קהילת משגב עם ביום השחור הזה."
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית וחברו הטוב של מושקוביץ סיפר בכאב: "קיבוץ משגב עם הוא סמל הגליל, ועופר מוסקוביץ' הוא הסמל של משגב עם. מעבר לחברות האישית הקרובה בינינו, עופר היה מעמודי התווך של קיבוץ משגב עם ופעל לחזקו ולשקמו. במהלך השנתיים וחצי האחרונות ליווינו זה את זה בשמחות ובאתגרים. ההודעה הבוקר על הירצחו טילטלה לא רק אותי, את משגב עם ואת הגליל, אלא את המדינה כולה. נוח על משכבך בשלום חבר יקר, מבטיחים להמשיך לשמור על הקיבוץ ועל הגליל".
מועצת הצמחים הרכינה גם היא את ראשה וכאבה את הירצחו של מוסקוביץ', מנהל גידולי האבוקדו בקיבוץ משגב עם שבגליל העליון. "משתתפים בצער הכבד של משפחתו, חבריו וקהילתו, שאיבדו את היקר להם מכל. יהי זכרו ברוך. מאז פרוץ מלחמת "שאגת הארי", כמו במערכות קודמות, נאלצים חקלאי ומגדלי ישראל לעבוד תחת איום רקטות וטילים. הם ממשיכים לדאוג לאספקת מזון לאזרחי ישראל, עובדים בשטחים פתוחים, לעיתים ללא מיגון ותוך סיכון חיים, ובכך שומרים גם על גבולות ארצנו. כשם שהם מגינים עלינו, כך על מדינת ישראל להגן על החקלאים בצאתם לעבודתם, למען ביטחונם ולמען הביטחון התזונתי של כולנו", מסרו.
הפגיעה הקטלנית ביישוב, מעלה כי האזור ידוע כנקודת תורפה לתצפיות של חיזבאללה ולשיגורי טילים ורקטות. לטענת צה"ל, הפגיעה הגיעה כתוצאה מירי תלול מסלול של פצצת מרגמה או רקטה כשהפרטים נמצאים בבדיקה. בשל כך, צה"ל נקט ביוזמה התקפית ויצא למבצע ראשוני של עיבוי קו ההגנה באמצעות מוצבי מגן בשטח לבנון, במטרה לחצוץ בין האזרחים למחבלים בתוך שטח האויב.
לאחר חיסולו של המנהיג העליון האיראני עלי חמינאי, הצטרף חיזבאללה למערכה נגד ישראל והחל לשגר רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר העורף הישראלי, בדגש על יישובי הצפון. צה"ל פתח בשני שלבים מתוכננים מראש: הראשון כלל עיבוי קו ההגנה הקדמי באמצעות כוחות נוספים. רוב הכוחות תפסו שטחים שולטים בדרום לבנון, התבססו בהם ופתחו בפשיטות לעומק השטח הלבנוני, בטווחים של 6-8 ק"מ מגבול ישראל.
בשלב השני עם התגברות הירי, החליט שר הביטחון ישראל כ"ץ לעבות את הכוחות באוגדות נוספות, לבצע תקיפות נרחבות, כולל בביירות, ולהורות על פינוי דרום לבנון, כולל ערים לבנוניות, כדי לאפשר תקיפות אוויריות ולמזער פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בטרור, אותם מנצל חיזבאללה כמגן אנושי.