כבר הזכרנו כאן כמה פעמים את המבחן האפשרי שהמפכ"ל דני לוי עלול לעמוד בו בעוד כמה חודשים. נכון, בשל המלחמה המבחן הזה נדחה שוב, ולא מן הנמנע שהכרעה בעניינו איכשהו תידחה עד לאחר הבחירות, אז המציאות והרכב הממשלה אולי יהיו אחרים.
ועדיין, האפשרות שלוי יידרש להתמודד עם המבחן החוקתי הדרמטי הכי גדול שעובד ציבור בכיר עמד בו בישראל, היא לגמרי ריאלית: למי יציית אם וכאשר בג"ץ יורה לראש ממשלה לפטר את איתמר בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, וראש הממשלה, כפי שהצהיר כמה פעמים, לא ימלא אחר פסק הדין הזה? במצב כזה האם ימשיך לוי לציית לשר, אף על פי שבג"ץ קבע כי הוא הוא שר לא לגיטימי?
עד השבוע האחרון התשובה לשאלה הזאת היתה מעורפלת. נכון שמערכת היחסים בין המפכ"ל הנוכחי לשר היא מערכת יחסים מובהקת של משפיט-שפוט, ועדיין היו מעת לעת הבלחות של עצמאות רגעית מצד המפכ"ל (כמו למשל הסירוב שלו להיענות לדרישת השר להעביר את חומרי חקירת הפצ"רית לשופט אשר קולה). אחרי שקראנו את המכתב שלוי שלח השבוע ליועצת המשפטית לממשלה, הספק נעלם: בבחירה בין ציות לשלטון החוק לבין ציות לשר העבריין שמינה אותו לתפקיד, לוי יבחר באפשרות השניה.
ראשיתה של ההתפתחות האחרונה היתה בהחלטה של המפכ"ל לציית לדרישת העבריין בן גביר לשנות את האופן שבו המשטרה מטפלת בעבירות ההסתה במשך שנים ארוכות. ראשית, לפי חוק, האכיפה בענייני הסתה מפוקחת על ידי הפרקליטות, וזאת בשל החשש לפגיעה בערך המקודש של חופש הביטוי; שנית, העבירות במשך שנים מטופלות באגף החקירות והמודיעין במשטרה על ידי אנשים הבקיאים בחוק ומוכשרים לכך. מי שהיתה אחראית במשטרה על הטיפול בעבירות הללו היא סגן ניצב רותי האוסליך, אותה קצינה שבן גביר מסרב לקדמה לדרגת ניצב משנה.
למרבה האירוניה, בן גביר, עבריין הסתה בעצמו, מגלה עניין רב בתחום הזה. רק באחרונה התלווה ליחידת המשטרה, יחד עם מצלמות ערוץ 14, שפשטה על בתי אזרחים ישראלים ערבים, כותבי פוסטים כאלה ואחרים, משל היו ראשי הקרטל הקולומביאני. בן גביר הבין את הפוטנציאל שגלום בתחום הזה: להלך אימים על מפגינים, וכך לשבש את ההפגנות נגדו ונגד הממשלה. לכן, בן גביר החליט לשנות סדרי עולם ולמנות קצין מטעמו, אודי רונן שמו, שיעמוד בראש "מדור הסתות ייעודי", והמפכ"ל למרבה הבושה נעתר לבקשה הבזויה.
השבוע שלחו המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, שרון אפק וגיל לימון, מכתב למפכ"ל וביקשו ממנו לעצור את פעילות "המדור" החדש עד לבירור, זאת לאחר שהאחרון התעלם מפניות קודמות של היועצת בעניין זה. אפק ולימון התייחסו לפרסום בתקשורת לפיו הקצין שיועד לעסוק בנושא כבר החל בפועל לעבוד, ופנה לקציני משטרה בבקשה להעביר לידיו: "שמות שמעניינים או מטרידים או מוכרים לכם", וזאת "גם אם לדעתכם הם 'רק' עברייני רכוש, נשק, אלימות ולא טרור, לכו תדעו".
רונן הסביר להם שבכוונתו לנטר את אותם יעדים ברשתות החברתיות במטרה להוביל לפתיחת חקירות נגדם ("אולי נמצא דרך מעניינת להפיל אותו", וכן "כל כלב יבוא יומו"). כשקוראים את הודעות הווטסאטפ של רונן מבינים מדוע הטיפול בעבירות הללו חייב להישאר בידי אנשי המקצוע באח"מ ומלווה על ידי הפרקליטות. כבר היום ידוע על מאות מקרים שבהם שוטרים הציקו לשווא לאזרחים תמימים שהפגינו כחוק; רק דמיינו לכם מה יקרה כשרונן יתחיל להפיק תוצרים ברשתות החברתיות.
"התמונה העקרונית המצטיירת", כתבו לימון ואפק למפכ"ל. "מעוררת שורת קשיים משפטיים כבדי משקל באופן שמקים חשש ממשי לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות אדם וחופש הביטוי...לצד זאת, במישור הפרטני אף מצטיירת על פני הדברים תמונה של פגם חמור בהתנהלות הקצין". יתרה מזאת, אפק ולימון מציינים כי השר מתגאה שהפעילות הזאת נעשתה בהנחייתו, וזאת בניגוד לחוק. "בהקשר זה יוזכר כי השר אינו מוסמך להתערב בחקירות, ואף אינו מוסמך להתוות מדיניות בתחום החקירות", כתבו המשנים. "בשים לב לרגישות הנושא ולהשפעתו הישירה על זכויות היסוד, אכיפת החוק והשוויון בפני החוק, עד לבירור כמפורט במכתבנו שבסמך, לא ניתן לקדם את העניין בכל דרך שהיא".
בתשובה מהירה ליועצת ולמשניה כתב המפכ"ל במילים פשוטות: לא שם עליכם. או במילים אחרות, לא שם על הפרשנית המוסמכת של החוק במדינת ישראל, או במילים לא מאד אחרות, מעדיף לציית לעבריין בן גביר מאשר לכם. זו לא ממש היתה תשובה מפתיעה, לאור אישיותו הרופסת של המפכ"ל. בעבר כבר נעתר לבקשות בזויות של בן גביר, למשל כשביקש ממנו האחרון להדיח את היועץ המשפטי למשטרה, אלא שאז התקפל די מהר כשהבין שבג"ץ יעצור אותו.
"הח"מ ימשיך לשמור על עצמאות המשטרה", כתב לוי. "ומצופה מגורמי הייעוץ המשפטי לממשלה כי לא יגלו מעורבות במינויים משטרתיים לא להם, ולא יעסקו ברכילות זולה הנוגעת לקצין זה או אחר... לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשתכם ודורש שלא תתערבו במינויים בכפיפות של קצין כזה או אחר בשורות משטרת ישראל".
שלא תהיה טעות, מותר למפכ"ל להתווכח עם היועצת, לבוא איתה בשיג ושיח כפי שעשו כל המפכ"לים בתולדות הארגון, אבל בשורה התחתונה אסור לו להפר את פרשנות החוק שלה. האירוע הזה הוא קו פרשת מים.
כבר עכשיו ברור שתקופת כהונתו של לוי כמפכ"ל תיזכר כתקופת השפל הגדולה ביותר שידעה משטרת ישראל. התקווה כי לאחר מינויו התמוה יידע לזקוף את קומתו אל מול השר העבריין נראית כמו חלום רחוק. מהתקופה הזאת במשטרה נזכור את אלה בארגון שכן העזו לזקוף קומתם ולא גמגמו, כמו סגן ניצב רינת סבן, העוזרת של ראש אח"מ ניצב בעז בלט. כזכור, בן גביר התנגד למינויה באמתלות שקריות רק בשל העובדה שהיתה חוקרת בתיקי האלפים. אמנם על הנייר לוי אמר שהוא תומך בקידומה, אך הוא הסתייג מניסוח ההודעה של היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט נגד בן גביר, לא התייצב לתמוך בקצינה בבית המשפט והיא נאלצה לעמוד לבדה מול השר, וכמובן שלא הגיע השבוע להעניק לה את הדרגה. כמה קטן הוא יצא. כמה גדולה היא יצאה.
אבל מהשבוע הסיפור הוא לא רק מה אנחנו חושבים על תפקוד המפכ"ל. לפני כמה חודשים אמר יו"ר הדמוקרטים, יאיר גולן, שלא יהסס להביא לפיטוריו של המפכ"ל לאחר חילופי השלטון. האמירה הזאת זכתה לביקורת רבה מימין ומשמאל, שכן נשמעה כאילו נגנבה מהלקסיקון של דודי אמסלם, רק הפוך. היום המציאות שונה. אם אכן המפכ"ל לא יחזור בו מסירובו לקיים את הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, על ראשי האופוזיציה - יאיר לפיד, גדי אייזנקוט ונפתלי בנט - להודיע כי אם המפכ"ל החליט שלא לקיים את החוק, הוא לא יכול להמשיך בתפקידו ושבכוונתם להביא לפיטוריו מיד עם חילופי השלטון.
חשוב להדגיש: ככלל, העיקרון צריך להיות הפוך - ממשלה לא מחליפה מפכ"ל, יועץ משפטי לממשלה, רמטכ"ל וכו' עם תחילת כהונתה. אנחנו לא ארצות הברית, וטוב שכך. המינויים הללו אמורים להיות מקצועיים, לא פוליטיים, וממילא הקדנציות של נושאי התפקידים הללו קצובות.
מאידך, אף ממשלה לא יכולה להשלים עם נושא תפקיד כזה שעובר במופגן על החוק. כפי שהיה ברור שהפצ"רית לא יכולה להמשיך בתפקידה מרגע שנתפסה עוברת על החוק לכאורה, כך המפכ"ל לא יוכל להמשיך בתפקידו אם הוא עובר על החוק במופגן (לא לכאורה). דווקא כאן לאמירה ברורה וחותכת של ראשי האופוזיציה תהיה השפעה גדולה, בתקווה גם על המפכ"ל. אולי זה מה שיזכיר לו שהוא כאן כדי לשרת את שלטון החוק, ולא שר עבריין שהצליח להקפיץ אותו באפס זמן מתפקיד תת ניצב למפכ"ל משטרת ישראל.