ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ממשיכה לדיון היום (ראשון) בהצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה (היועמ"שית), וזאת חרף הביקורת שהופנתה כלפי הקואליציה, שגם בעיצומה של מערכת "שאגת הארי" - ממשיכה לקדם חוקים שנויים במחלוקת.
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, הדף את הביקורת: "כולנו מאחלים לפצועים החלמה. לגבי הגדרת המושג 'שנוי במחלוקת' - הבחירה לבוא לפה ולהתלונן על הדיון זו בחירה שכל אחד ואחד עושה עם עצמו".
רוטמן התייחס להחלטת בג"ץ לבטל תיקון לחוק יסוד ולהותיר את עילת הסבירות על כינה: "בזמן שמאות אלפי חיילים היו במילואים, החטופים ישבו ברצועת עזה, ובצפון פונו כל האנשים, ומטולה הייתה ריקה וקריית שמונה הייתה ריקה - ב-1 בינואר 2024 בית המשפט העליון נותן פסק דין תקדימי על חודו של קול. ולא מפריע להם שיש חטופים, מלחמה, חטופים. אבל ציוץ לא הוצאתם. לא אמרתם על זה מילה".
מנגד, חברי האופוזיציה שנכחו בוועדה העירו על דבריו של רוטמן. "זה היה נהדר שבית המשפט העליון פסל חוק מושחת", טענו.
קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד אמרה: "סליחה? רצית לנהל דיון עמם עצמך?. מאיר כהן, שותפה למפלגה, הצטרף: "סליחה שבאתי".
כיצד יפוצל התפקיד?
לפי הצעת החוק של חבר הכנסת רוטמן, שכבר אושרה בקריאה טרומית, הייעוץ המשפטי לממשלה יחולק לשלושה תפקידים שונים עם סמכויות נפרדות: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות.
היועץ המשפטי לממשלה: תפקיד זה יסתפק, כשמו, בייעוץ לממשלה ולשריה לממש את מדיניותם בהתאם לחוק. הממשלה תמנה אדם לתפקיד זה, בהתאם להצעת ראש הממשלה ושר המשפטים. היועץ ימונה לכהונה של שש שנים וחוות דעתו לא תהיה מחייבת.
התובע הכללי: יעמוד בראש התביעה הפלילית וכביכול ללא תלות בשיקולים פוליטיים, אולם ימונה על ידי שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.
מייצג המדינה בערכאות: יטען עבור המדינה בהליכים אזרחיים ומינהליים. על זהות מייצג המדינה בערכאות יחליט שר המשפטים לבדו.
במוקד הסערה: הטענות בעד ונגד
בהסבר להצעה נכתב כי "הצורך בהפרדה זו נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים האמורים. היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של חשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור - דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
עוד נכתב: "בנוסף, קיים ניגוד עניינים בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים. בעוד שבהליכים אזרחיים ומנהליים מייצג היועץ המשפטי את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת, בהליכים פליליים עליו לייצג את האינטרס של הציבורי הכללי, ללא משוא פנים וללא תלות בעמדת הממשלה".
הוויכוח על סמכויות היועמ"ש נמשך שנים. בין התומכים בפיצול התפקיד היו שרי משפטים לשעבר, בהם איילת שקד וגדעון סער, כמו גם אנשי אקדמיה. מנגד, בכירים במערכת המשפט, בהם נשיא העליון לשעבר אהרן ברק, טענו כי המהלך מביא עמו סכנות. ועדת שמגר, שבחנה את מינוי ותפקיד היועמ"ש, קבעה כי הפיצול עשוי להחליש אותו ולהפחית ממעמדו ומהרתעתו.
בהרב-מיארה גם התנגדה למהלך והזהירה כי מדובר בחקיקה פרסונלית, ונגעה בנקודה שמעלה את אחד החששות המרכזיים - שמטרת הצעד תהיה שיבוש המשפט של נתניהו. החלפת התובע הכללי ומינוי מטעם הממשלה, למשל, תוכל לאפשר בחינה מחודשת של התיק והמגעים להסדר טיעון, ולדחוף לכיוון הרצוי לנתניהו.