אתמול, בעקבות חשיפה של חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) מוועדת הכספים, גיליתי שאפשר לנשום לרווחה: תקן חדש צץ לו במשרד ל"שירותי דת": אגף הילולות. כן כן, זו אינה הלצה או הילולה, זה אמיתי. בראש האגף יעמוד פקיד ממונה, על חשבוננו. אני מניח שהוא יהיה עוד מקורב של דרעי. אבל לא אלמן ישראל: בטח בתקציב הבא יהיו שם כבר חמישה תקנים, ואחר-כך לשכה, מתישהו בקואליציה הבאה יהיה כבר סמנכ"ל הילולות ובעזרת השם מתישהו נוכל לברך על הקמתו של המשרד, לתפארת מדינת ישראל. תזכרו את האנקדוטה הזו, היא תתחבר לפאנץ' בסיום.
אם קמתם בבוקר בתחושה שהיו בלילה יותר אזעקות מהרגיל, אתם צודקים פעמיים. ראשית, כי באמת היו. שנית, כי לא מדובר רק באזעקות בשל טילים מאיראן, אלא גם באזעקות על ליסטים בירושלים. הלילה שבין שלישי לרביעי, בין 10 ל-11 במרץ 2026, הוא הלילה שבו נחצו כל הקווים האדומים, הלילה בו הבושה התאבדה מהמקפצה ממנה נוהגת הממשלה הזו להטיל עלינו את מימיה. ביזה? גם המילה הזו קטנה בכמה מספרים על מה שהכנופיה הזו מעוללת למדינת ישראל.
ישראל בתוך מלחמה שנמשכת כבר שנתיים וחצי. אין חזית בה לא נלחמנו. אין טראומה שלא עברנו. אלפי נרצחים והרוגים, עשרות אלפי פצועים, חבלי ארץ מפונים, יישובים נטושים, עשרות - אם לא מאות אלפים - בפוסט טראומה נפשית. הממשלה הכריזה על קיצוץ רוחבי של 3% בתקציב, כדי לממן את המלחמה. על פניו, הגיוני. אלא שבאותה נשימה באושה ממש, היא מעבירה הלילה שישה מיליארד שקלים למטרות פוליטיות. קוראים לזה "כספים קואליציוניים".
קחו נשימה עמוקה ותנו לזה לחלחל: הם מקצצים את תקציב המדינה, את החינוך, את הרווחה, את הבריאות, את הכל, אבל לא נוגעים בכספים הקואליציוניים, בקופה הפרטית של עצמם, בגיזת הזהב הפוליטית המצחינה שמגיעה לגבהים שלא נראו כאן אי פעם.
מאות מיליוני שקלים למטרות כמו "טהרת המשפחה" או "מבני דת" או "מניעת נשירה מישיבות" (שמקדשות את ההשתמטות) ועוד עשרות סעיפים מהסוג הזה. כל אחד ואחד מהם בפני עצמו מהווה יריקה בפרצופו של ציבור ישראלי שסופג אש כבר שנתיים וחצי, מחזיק מעמד בקושי, תלוי על בלימה, בין אזעקה לאזעקה. ועוד לא דיברנו על המילואימניקים ועל הסדירניקים ועל בעלי העסקים. ועל תושבי עוטף עזה וגבול הצפון.
הקיצוצים לא פסחו על תושבי הצפון: "התנופה" יכולה לחכות
במהלך הלילה, בעודה בוזזת את קופת המדינה, את הכסף שמכניסה לכאן זיעת אפינו, את המיליארדים של ההייטק, הטכנולוגיה והתעשייה הישראלים, הודיעה הקואליציה לראשי הרשויות בגבול הצפון שהקיצוץ של 3% בתקציב חל גם עליהם, וגם על תקציב שיקום הצפון ("תנופה לצפון"). אני מניח שאת ההודעה הזו קיבלו תושבי הצפון בעודם ממשיכים לרוץ בין הממ"דים למקלטים. אין להם שם, בצפון, את זמן ההתרעה שיש לנו. אין להם הודעה מקדימה. עכשיו יש להם גם טילי קורנט בכינון ישיר.
תחשבו רגע על השמות המפוארים והבומבסטיים שהממשלה הזו ממציאה למחדליה. "מלחמת התקומה", למשל. "תנופה לצפון". ובמבחן המציאות? התנופה יכולה לחכות. בעודם רצים מממ"ד לממ"ד, בין אזעקה לאזעקה, נאלצו ראשי הרשויות בצפון להבין, פעם נוספת, שהם בסוף התור. קודמים להם קבוצות האינטרסים, המגזרים הלא-ציוניים ושאר טפילי הקואליציה. דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, הגדיר את זה פשוט: "עצוב. אנחנו כנראה אזרחים סוג ב'".
דיברתי היום עם ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אסף לנגלבן. "דווקא עכשיו, אחרי המלחמה, יש צורך להעלות את התקציב שלנו, לא להוריד אותו", הוא אמר לי, "יש לנו פערים אדירים בעולמות התשתית, החינוך, הרווחה. להוריד עכשיו 150 מיליון שקל? איך הם מרשים לעצמם לחשוב שאפשר לקצץ את הצפון עכשיו, בנקודה הזו, כשאנחנו עוד בתוך המלחמה? מה עם הצמיחה שאנחנו מנסים לייצר כאן? היינו אמורים לצמוח השנה, כולל בישובים צמודי גדר, היינו אמורים להקים מוסדות חינוך אבל אין תקציבים, שולחים אותנו לפילנתרופיה. בסוף, אנחנו חיים הרבה מאוד בזכותה".
ראש המועצה המשיך: "שולחים אותנו לאסוף כספים בחו"ל במקום לקבל מה שמגיע לנו מממשלת ישראל. במערכת החינוך שלנו יש עליה של פי עשר במספר הילדים בסיכון, ושולחים אותנו לפילנתרופיה כדי להקים להם מסגרות מיוחדות. אנחנו עכשיו תוך כדי המלחמה עושים מאמצים עליונים כדי להמשיך לטפל בהם, כי אחר כך יש לזה השלכות בתחום הרווחה. בעלי עסקים נכנסים לחובות, עסקים נסגרים. תחשוב על פסח, איך אפשר לתכנן עכשיו את פסח? יזמים ועסקים שלקחו הלוואות ותכננו שיהיו להם הכנסות. בעולם המלונות עוד לא קיבלו פיצוי מהעבר, מחרבות ברזל. בסוף זה פוגע בפרט, זה פוגע במשפחה, זה פוגע באיזור כולו".
אפשר להתפוצץ, ואם אתם גרים בצפון, אז אפשר להתפוצץ פעמיים כי הם באמת מופצצים באינטנסיביות מאז חזר חיזבאללה מהמתים ונכנס למלחמה. חברת הכנסת נעמה לזימי השוותה קצת סכומים, כדי שתקבלו פרופורציות:
בחינוך הילדים שלנו (ממלכתי וממלכתי-דתי) יש קיצוץ של 187 מיליון שקלים, מול תוספת קואליציונית של 55 מיליון שקלים ל"מוסדות תורניים בחו"ל", ותוספת של 50 מיליון ל"הגדלת סבסוד צהרונים ברשתות החרדיות", ותוספת של 56 מיליון ל"חיזוק הזהות היהודית במשרד ההתיישבות".
הלאה: מהבריאות שלנו מקצצים 100 מיליון שקלים, מול תוספת קואליציונית של אותו סכום בדיוק - 100 מיליון, לחטיבה להתיישבות. ברווחה מקצצים 92 מיליון, מול תוספת של 50 מיליון לרכיבי שטחון ו-34 מיליון לתרבות יהודית ברשויות המקומיות במשרד ההתיישבות.
גם בתעסוקה: קיצוץ של 44 מיליון שקלים, מול תוספת של 45 מיליון ל"סיוע לרשויות מקומיות בשמירה על שטחי C במשרד להתיישבות".
במדע ובתרבות קיצוץ של 60 מיליון, מול תוספת קואליציונית של 77 מיליון לתמיכה בתרבות יהודית חרדית במשרד החינוך. שימו לב לזה: קיצוץ בהשכלה הגבוהה של 50 מיליון, מול תוספת של 49 מיליון ל"מניעת נשירה מישיבות".
מילונים מ"קרן העושר" הועברו להפצת תורה
בואו נתעכב על זה רגע. השכלה גבוהה זה מה שמביא לנו את מבצע הביפרים, את כיפת ברזל, את חץ 1, חץ 2 וחץ 3, את קלע דוד, את המודיעין המטורף, את כל הפיתוחים הביטחוניים עוצרי הנשימה, את הלוויינים, את הטייסים - את המצוינות המופלאה שבזכותה אנחנו מתנשאים כמגדלור בין שכנינו ומנצחים אותם פעם אחר פעם.
הנשירה מהישיבות היא, בדרך כלל, לטובת גיוס לצה"ל. ביד אחת הממשלה הנפשעת הזו מקצצת בהשכלה הגבוהה, שהיא התנאי לקיומנו כאן, ומוסיפה לעידוד ההשתמטות, שהוא התנאי לחיסולנו כאן. טוב, הם הודיעו אתמול על ביטול חוק ההשתמטות, חייבים לפצות איכשהו.
ועוד לא דיברנו על ה-1.3 מיליארד שקלים לרשתות מפלגתיות חרדיות שלא מלמדות ליבה ומנציחות את הבורות והבערות, ועל שאר הקומבינות והבחישות שנעשות בתקציב כדי להתפיח עוד ועוד את כיסי כל אלה שלא תורמים לו.
וזה לא נגמר כאן. זה לא נגמר בכלל. כי עוד התברר היום, שהם בוזזים לא רק את אוצר המדינה ואת משלם המיסים, אלא גם את "קרן העושר" - בה אמורים להתרכז רווחי הגז וכספיה אמורים להיות מושקעים בשקיפות לטובת עתיד אזרחי המדינה. נתונים שנחשפו היום מראים שמיליוני שקלים מקרן העושר הועברו לעמותות שעיסוקן הכללי הוא הפצת תורה. היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, קבעה שמדובר בהפרה של החוק. אבל את מי מעניין החוק? בטח לא את הקואליציה הזו. היא בוזזת כל מה שנקרה על דרכה.
קצרה היריעה לתאר מה שמתחולל כאן. אין דין, אין דיין, אין איזונים או בלמים כלשהם. אכול, שתו ובזוז כי מחר בחירות. הקואליציה הזו איבדה את שאריות הלגיטימציה שלה ב-8 באוקטובר 2023 אבל במקום לפטר את עצמה ולהיעלם, החברים צופפו שורות ודבקו זה בזה עד הרגע האחרון.
זה לא מפתיע. בצלאל סמוטריץ' יכול להיות שר אוצר פעם נוספת, אולי בגלגול הבא. צריך לקוות שגם בן-גביר בסיטואציה דומה. והחרדים, אלה מבינים את מצבם אבל לא מסוגלים לוותר על "קרן העושר" הפרטית שלהם, שזה אנחנו. עד השניה האחרונה, עד השקל האחרון, עד טיפת הזיעה האחרונה שלנו. שלא לדבר על הדם.
כי מה שקורה כאן מאז 7 באוקטובר, די פשוט: יש כאן ציבור שנושא בנטל, שמשלם מחיר, שמלקק את פצעיו, שעובד, שמשרת, שמתגייס, שנהרג ונפצע ומכניס לקופת המדינה כמה כסף שהוא יכול ונלחם בציפורניים להישאר בחיים, להישאר אופטימי ולהישאר עם הראש מעל המים, ויש קואליציה שמבחינתה אנחנו בכלל בהילולה. ולראיה, יש כבר אגף הילולות.
הטור המלא מחר במעריב סופהשבוע.