האי חארג' - שדרכו עוברים כ-90% מייצוא הנפט של איראן - הוא ככל הנראה היעד הכלכלי הרגיש ביותר של המדינה, אך מסוף הייצוא בו נותר עד כה ללא פגע. מומחים אומרים כי הפצצה או תפיסה של האתר בידי כוחות אמריקניים צפויות לגרום לעלייה מתמשכת במחירי הנפט, שכבר נמצאים בעלייה, משום שמשמעות הדבר תהיה הוצאת כלל ייצוא הנפט היומי של איראן מהשוק.
"ייתכן ש-120 דולר לחבית שראינו ביום שני יטפסו ל-150 דולר אם ח'ארג יותקף", אמר ניל קוויליאם ממכון המחקר צ'אטהאם האוס ל"גרדיאן" הבריטי. "הוא חיוני מדי לשוקי האנרגיה העולמיים".
ארצות הברית תקפה אלפי מטרות באיראן מאז תחילת המלחמה, אך נמנעה עד כה מהפצצת תשתיות הנפט של המדינה. ישראל תקפה בסוף השבוע מסופי נפט בבירה טהרן, אך לפי דיווחים, היה זה בניגוד לעמדת ממשל טראמפ שהפציר בה להימנע מכך. החשש מתגובה איראנית הוביל לסגירה בפועל של מצר הורמוז, אף שוושינגטון מאיימת לפתוח אותו בכוח.
האי ח'ארג, אי אלמוגים באורך כשמונה ק"מ במפרץ הפרסי, השוכן כ-40 ק"מ משטחה היבשתי של איראן, הוא המקום שאליו מתנקזים צינורות הנפט משדות הנפט של איראן במרכז ובמערב המדינה. האתר הוקם בידי תאגיד הנפט האמריקני Amoco, ונכבש בידי טהרן במהלך המהפכה האסלאמית ב-1979.
בעוד שרוב קו החוף של איראן בוצי ורדוד מדי עבור מכליות הנפט הגדולות במיוחד המשמשות את תעשיית הנפט, ח'ארג נמצא קרוב מספיק למים עמוקים. צילומי לוויין מראים רציפי טעינה עצומים היוצאים מחופו המזרחי.
לפי בנק ההשעות ג'יי.פי מורגן, איראן הגדילה את היקף הזרימה בחארג' לשלושה מיליון חביות ביום באמצע פברואר, כהיערכות למלחמה, בעוד שבדרך כלל עוברים בו 1.3 עד 1.6 מיליון חביות ביום. לפי הבנק, באי מאוחסנות באי כ-18 מיליון חביות נפט כגיבוי.
ארצות הברית עדיין שוקלת את האפשרות להשתלט על האי. שר ההגנה, פיט הגסת', לא שלל תקיפה של איראן באמצעות כוחות קרקעיים. בנוסף לכך, מייקל רובין, יועץ בכיר לפנטגון לענייני איראן ועיראק בממשלו של ג'ורג' וו. בוש, אמר בשבוע שעבר כי שוחח על הרעיון עם גורמים בבית הלבן וטען כי זו עשויה להיות דרך לשתק כלכלית את המשטר האיראני.
"אם הם לא יכולים למכור את הנפט שלהם, הם לא יכולים לשלם משכורות", אמר.
לפני המלחמה, רוב הנפט הגולמי של איראן שיצא מח'ארג נשלח לסין. אך לאור מורכבותו של שוק הנפט, המשמעות היא שאובדן קבוע של אספקת יצוא ישפיע על המחירים בעולם כולו, בזמן שגם כ-3.5 מיליון חביות ביום נוספות - בעיקר מעיראק - אינן מגיעות לשוק בגלל סגירת מצר הורמוז.
לינט נוסבאכר, קצינת מודיעין לשעבר בצבא הבריטי. אמרה כי השמדת ח'ארג או פגיעה באתר הייצוא "טומנת בחובה סיכון לגרום לעלייה במחיר הנפט שתעצב את הכלכלה ולא תרד במהירות". ישראל לא תקפה את האתר גם במלחמה הקודמת ביוני, ותשתיותיו המורכבות עשויות להימשך שנים לתיקון.
"עימות אמיתי"
יש גם טיעון פוליטי לטווח ארוך. "האי ח'ארג חשוב דיו לכלכלה האיראנית כך שהשמדת מתקניו תפריך כל יומרה לנהל מלחמה שמטרתה ליצור עתיד טוב יותר לאיראן", טוענת נוסבאכר, זאת משום שהדבר ימנע ממשטר אחר - אם יוקם - הכנסות נפט שיהיו חיוניות לשיקום המדינה.
ניסיון להשתלט על האי, בהתחשב בגודלו, ידרוש ככל הנראה מבצע גדול ומתמשך, גדול יותר מפשיטה שגרתית של כוחות מיוחדים. אף שהשתלטות אמריקנית של האי עשויה תיאורטית להעניק לבית הלבן מנוף לחץ על טהראן, קוויליאם טען כי סביר מאוד שמאמץ כזה יהיה הרסני לעצמו.
"אם ארצות הברית תתפוס אותו, אז תיווצר הפרדה בתעשיית הנפט האיראנית. לאיראן יהיה ייצור אבל היא לא תוכל לייצא, בעוד שלארצות הברית לא תהיה יכולת להפיק. זה יכניס את השווקים לסחרור; זה יהיה עימות אמיתי", אמר האנליסט.