פרסום ראשון: הפרקליטות החליטה לערער לבית המשפט העליון על החלטת השחרור למעצר בית של בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ דוד זיני, במקביל לכך שהוא נאשם בפרשת הברחת הסחורות לרצועת עזה.
החלטה זו מצד הפרקליטות התקבלה לאחר שהשופט אלון גביזון זעם אתמול בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על בקשתם להשאיר את בצלאל זיני במעצר עד תום ההליכים. "אם אני מבקש לשחרר אותו למעצר בית, זה סכנה למדינת ישראל? לפעמים צריך לעצור ולנשום", אמר השופט.
השופט גביזון הוסיף וטען כי מדובר ב"כשל ערכי": "האם גברתי סבורה שזיני, איש שהיה במילואים שנתיים, גם אם עשה את המיוחס לו, הוא מסכן את מדינת ישראל? גם אם חטא, מדובר בכשל ערכי, אבל החשודים לא צריכים לנהל את המשפט מאחורי סורג ובריח".
הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד בצלאל זיני, בן 50 מעופרה, המייחס לו סיוע לאויב בזמן מלחמה, במסגרת פרשה של הברחה מאורגנת ושיטתית של סחורות לרצועת עזה. לפי כתב האישום, זיני פעל ביודעו שהסחורה עלולה להגיע לידי חמאס או מי מטעמו, ובכך לסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל.
אולם השופט גביזון לא קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי אין ראיות לכאורה לביצוע עבירות ביטחוניות נגד בצלאל זיני ויתר הנאשמים המרכזיים בפרשה. המשמעות: סעיפי ה"סיוע לאויב בזמן מלחמה" ו"מימון טרור" - מהחמורים בספר החוקים הישראלי - צפויים לרדת מהפרק.
על פי כתב האישום, זיני שימש חייל מילואים והיה אחראי על המעטפת הלוגיסטית של "כוח אוריה", תוך החזקה בהיתרי כניסה של שיירות כלים לרצועה. נטען כי החל מקיץ 2025, בתקופה שבה עזה הוגדרה שטח צבאי סגור והכניסה אליה הותרה לצרכים מבצעיים בלבד, היה מעורב בשלושה סבבים של הברחות סיגריות דרך מעבר סופה.
זיני מואשם כי קיבל עבור ההברחות סכום כולל של כ-365 אלף שקלים. בכתב האישום נאמר כי הוא ידע שהסחורות האסורות עשויות להגיע לידי גורמי טרור, ובהם חמאס, ולשמש לחיזוק כוחם, מימון פעילותם ושימור שליטתם ברצועה. עוד נטען כי המעשים בוצעו לשם בצע כסף, תוך עקיפת ההגבלות שהטילה המדינה על הכנסת סחורות לעזה במהלך המלחמה, ובידיעה על הנזק הביטחוני הגלום בכך.
לפי האישום, זיני אמר לנאשם נוסף בפרשה כי יש לו מכר ביחידה 8200 שטען בפניו שעלולים לעלות עליהם. זיני טען כי יש לו את היכולת לסייע להם כך שפרטיהם לא יופיעו במערכת. הפתרון: זיני "יארגן" עבור יחידתו ציוד צבאי. עבור הפעולה, זיני קיבל מאביאל סכום של כ-100 אלף שקלים. אביאל נעתר לבקשתו והעביר לו את הסכום המלא, כדי לסייע להמשך ביצוע ההברחות.
שאלת ניגוד העניינים של ראש שב"כ
כתב האישום עורר מחלוקת על השלכות ניגוד העניינים של דוד זיני מול הפרשה. ועדת גרוניס, שאישרה את מינויו של ראש השב"כ, הבהירה כי במקרה של "מעשים קיצוניים" של קרוב משפחה - יהיה עליו להתפטר. השאלה היא אם האישום נגד אחיו בצלאל, הכולל סעיף של סיוע לאויב בזמן מלחמה, נכנס להגדרה.
בסעיף 14 להחלטת ועדת גרוניס, שדנה באישור מינויו של זיני, נכתב כי "בפני הוועדה עלה עניין קונקרטי בקשר לבן של האלוף זיני ושל אדם נוסף שהוא מכיר. שמענו דברים ולא נמצא שעסקינן בעניין של העדר 'טוהר המידות' ככל שהמדובר באלוף זיני. למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות, אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה - יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה".
"אם תהא מידת הקירבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים - מן הראוי שיתפטר מתפקידו, ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו", הדגישו. "זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור בנושא בני משפחה אלא בנושאים אחרים".