כתב האישום נגד האח, והאזהרה לראש שב"כ: האם דוד זיני יידרש להתפטר?

כתב האישום שהוגש נגד אחיו של ראש שב"כ דוד זיני עורר מחלוקת על השלכות ניגוד העניינים שלו מול הפרשה. ועדת גרוניס, שאישרה את מינויו של ראש שב"כ, הבהירה כי במקרה של "מעשים קיצוניים" של קרוב משפחה - יהיה עליו להתפטר. השאלה היא אם האישום נגד אחיו בצלאל, הכולל סעיף של סיוע לאויב בזמן מלחמה, נכנס להגדרה.

בסעיף 14 להחלטת ועדת גרוניס, שדנה באישור מינויו של זיני, נכתב כי "בפני הוועדה עלה עניין קונקרטי בקשר לבן של האלוף זיני ושל אדם נוסף שהוא מכיר. שמענו דברים ולא נמצא שעסקינן בעניין של העדר 'טוהר המידות' ככל שהמדובר באלוף זיני. למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות, אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה".

"אם תהא מידת הקירבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו", הדגישו. "זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור בנושא בני משפחה אלא בנושאים אחרים".

כתב האישום שהגישה הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד זיני, בן 50 מעופרה, נוגע לפרשה של הברחה מאורגנת ושיטתית של סחורות לרצועת עזה. לפי כתב האישום, זיני פעל ביודעו שהסחורה עלולה להגיע לידי חמאס או מי מטעמו, ובכך לסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל.

על פי כתב האישום, זיני שימש חייל מילואים והיה אחראי על המעטפת הלוגיסטית של "כוח אוריה", תוך החזקה בהיתרי כניסה של שיירות כלים לרצועה. החל מקיץ 2025, בתקופה שבה עזה הוגדרה שטח צבאי סגור והכניסה אליה הותרה לצרכים מבצעיים בלבד, היה מעורב בשלושה סבבים של הברחות סיגריות דרך מעבר סופה.

זיני מואשם כי קיבל עבור ההברחות סכום כולל של כ-365 אלף שקלים. בכתב האישום נאמר כי הוא ידע שהסחורות האסורות עשויות להגיע לידי גורמי טרור, ובהם חמאס, ולשמש לחיזוק כוחם, מימון פעילותם ושימור שליטתם ברצועה. עוד נטען כי המעשים בוצעו לשם בצע כסף, תוך עקיפת ההגבלות שהטילה המדינה על הכנסת סחורות לעזה במהלך המלחמה, ובידיעה על הנזק הביטחוני הגלום בכך.

"ההחלטה של הוועדה כשלעצמה חריגה. לכאורה ועדת גרוניס הייתה אמורה להגיד אם הוא כשיר להתמנות, לא בנסיבות כאלה ואחרות", אמר לוואלה פרופ' ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "הוועדה הציבה רף גבוה שאם קרוב משפחה קרוב כמו בן או אח מואשם במעשים חמורים יש אפשרות שיצטרך להתפטר. השאלה עד כמה חמורים המעשים".

"הרציונל הוא שראש שב"כ קריטי למערכת, הכל עובר דרכו, זה ארגון מאוד ריכוזי", הוא הסביר. "אם יש פרשה משמעותית לביטחון המדינה וראש שב"כ מנוע מלעסוק בה - המצב לא תקין, ועדיף שלא ימשיך בתפקידו. הוא האיש שקובע את הקידומים ומנחה את הכפופים לו. אם אתה לא מעורב זה לא מספיק, עדיין אתה יודע מה מחליטים".

לדבריו של מדינה, עדיין קשה לדעת אם העבירה מתאימה לקטגוריה. "עוד לא יודעים את כל העובדות. על פני הדברים העבירה חמורה, אבל זה לא מסוג הדברים שמהותיים לעבודת שב"כ. זה כן עלול להתגלגל לשם, אנחנו לא יודעים כמה זה רחב. החשש שהמצב שנוצר הוא ששב"כ לא יכול לעסוק בזה. והחקירה באמת הוצאה משב"כ לפי מה שדווח. אם זה משהו ששב"כ צריך לעסוק בו ואין למשטרה את הכלים המתאימים - זו פגיעה בביטחון המדינה. לכן החלופה היא לא שיועבר מחוץ שב"כ אלא שיפסיק את כהונתו. לא נראה שאנחנו שם".

"היועצת המשפטית לממשלה תהיה זאת שתצטרך להגיד את זה", המשיך. "העובדה שהחליטה להעביר את זה למשטרה ולא להעביר אותו מתפקידו מראה שכנראה החליטה, שאי-מעורבות לא גוררת פגיעה בביטחון המדינה. אני מנחש שתהיה עתירה בעניין. ואז היועמ"שית תצטרך להסביר למה היא חושבת שמה שקבעה ועדת גרוניס לא חל כאן".