כל בעל חתול מכיר את המבט האדיש כשהוא מנסה למצוא את המפתחות שנעלמו, אבל כעת יש לכך אישור מדעי. חוקרים מאוניברסיטת אטווש לוראנד בהונגריה בדקו כיצד כלבים, חתולים ופעוטות בגילאי 16-24 חודשים מגיבים כאשר אדם מוכר להם מחפש חפץ מוסתר.
התוצאות, שפורסמו בכתב העת Animal Behaviour, מראות פער עצום בין המינים.
בעוד שלמעלה משלושה רבעים מהכלבים ומהילדים ניסו לעזור - אם על ידי הצבעה על מיקום החפץ ואם על ידי הבאתו - החתולים כמעט ולא הגישו סיוע. הם אמנם עקבו בעניין אחרי המתרחש, אך לא ראו לנכון להתערב, אלא אם כן החפץ המוסתר היה החטיף האהוב עליהם או צעצוע אישי. העובדה שהם חולקים איתנו בית וקשר קרוב, לא מספיקה כדי לייצר התנהגות של עזרה ספונטנית.
האבולוציה של האדישות
הניתוח הראה שעד 60% מהכלבים ניגשו לסייע בחיפוש, בעוד שאף אחד מהחתולים לא עשה זאת ללא תגמול ישיר.
החוקרים מסבירים את ההבדלים האלו ברקע האבולוציוני השונה. כלבים בוייתו וטופחו באופן סלקטיבי במשך דורות כדי לשתף פעולה עם בני אדם בציד וברעייה. לעומת זאת, חתולים "בייתו את עצמם" ומעולם לא נבחרו על סמך היכולת שלהם להיות מועילים.
עוד בנושא
איזה סימנים מראים שהחתול שלכם אוהב אתכם? למדע יש תשובות
מה החתול שלכם באמת אומר כשהוא מתחכך בכם? 5 סיבות מוזרות למנהגים משונים של חתולים
עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין פירוש הדבר שחתולים הם "רעים". מדובר פשוט בביטוי לעצמאות הגבוהה שלהם ולתלות הנמוכה שלהם בבני אדם בהשוואה לכלבים. מעניין לציין כי מחקר אחר גילה שחתולים דווקא מקדישים יותר תשומת לב לגברים מאשר לנשים, אולי משום שגברים נוטים להיות פחות קשובים אליהם, מה שמאלץ את החתולים להגביר את עוצמת היללות כדי לזכות ליחס.