אחד הנתונים הרגישים ביותר ביטחונית כעת הוא מלאי מיירטי החץ שבידי ישראל, ליירט מתקפת טילים בליסטיים מאיראן, שצפויה במקרה של תקיפה אמריקנית. ישראל השתמשה בכמות נכבדה של מיירטי חץ מול שתי מתקפות הטילים מאיראן, באוקטובר 2024 ובאפריל 2025, ובעת מלחמת עם כלביא ביוני. עוד במהלך המלחמה היו דיווחים, שהוכחשו בידי מערכת הביטחון, כי בחלק מהמקרים נמנע חיל האוויר מליירט טילים מאיראן בשל מגבלות מלאי המיירטים. מאז הזמין משרד הביטחון מלאי נוסף במיליארדי שקלים, ובתעשייה האווירית הכריזו כי במקביל ייעלו והאיצו את תהליך הייצור, אך האספקה עדיין בעיצומה.
ישראל אינה היחידה שניצבת כעת בפני אתגר כלכלת החימושים. לפי דיווחים בארה"ב הבהירו בכירים בפנטגון כי אחת הסיבות להיערכות לניהול מערכה קצרה בת כמה ימים בלבד מול איראן כעת, נובעת מבעיות מלאי החימושים האמריקני. איך קרה שארה"ב הגדולה, מעצמת העל של זמננו, ניצבת בפני בעיה כזו, בזמן שישראל הצליחה לנהל מערכה של 12 יום מול איראן? בעיקר בגלל הסיוע האמריקני בחימושים שאפשר לישראל לנהל את המערכה הזאת, ובשל קצב ייצור המוגבל של המיירטים האלה בארה"ב מאז תום המלחמה הקרה.
במהלך סבב הלחימה האינטנסיבי מול איראן ביוני האחרון, סוללות הת'אאד, המוצבות בישראל וברחבי המפרץ ומקבילות בתפקודן למערכת החץ, שיגרו למעלה מ-150 מיירטים בתוך פחות משבועיים. לצורך המחשה, מדובר בכמות השווה לרבע מכלל המיירטים שיוצרו אי פעם עבור המערכת הזו. באותה תקופה, הצי האמריקני ירה כ-80 טילי SM-3 יקרים ליירוט טילים בליסטיים בחלל, טיל מקביל נוסף המותקן בחלק מספינות הצי. זה היה קצב צריכה שהעמיד את הפנטגון בפני "בור" אסטרטגי. בנוסף מוצאת את עצמה ארה"ב עם מלאי מוגבל של מיירטי פטריוט מתקדמים, לאחר ארבע שנים של אספקות לאוקראינה, המשתמשת בהם ליירט טילים מרוסיה. הפטריוט הוא מרכיב חיוני בהגנה על בסיסים אמריקנים במדינות המפרץ משיגורי טילים בליסטיים קצרי טוח מאיראן.
בתגובה למשבר, חתם הפנטגון בתחילת פברואר 2026 על סדרת חוזי ענק המגדירים מחדש רכש המיירטים. במקום חוזים שנתיים קטנים, חברות כמו לוקהיד מרטין וריית'יאון עברו לחוזים רב-שנתיים לשבע שנים, המאפשרים להן להקים קווי ייצור רובוטיים ואוטומטיים, מה שיאיץ את קצב הייצור ויוזיל את מחירי הטילים היקרים. כך למשל מוגדל קצב ייצור מיירטי הפטריוט PAC-3 MSE מ-620 מיירטים בשנה ליכולת ייצור של 2,000 יחידות. קצב ייצור של מיירטי הת'אאד צפוי לגדול פי ארבעה, מ-96 מיירטים בשנה ל-400 וקצב ייצור מיירטי ה-SM-3 יעלה מכמה עשרות לכ-500.
הדילמה הגדולה
עם זאת, המציאות בשטח מורכבת: למרות הגדלת הייצור, המומחים מעריכים כי המחסנים האמריקניים יחזרו ל"קו ירוק" (מלאי מלא) רק לקראת 2028-2029. עד אז, כל סבב לחימה נוסף מול איראן יאלץ את הבית הלבן לקבל החלטות קשות: האם להעביר מיירטים לישראל, לאוקראינה, או לשמור אותם במחסנים למקרה של עימות עתידי מול סין בטייוואן. לפחות יש בשורה טובה אחת לאמריקנים: המעבר לייצור המוני מביא איתו בשורה כלכלית. לראשונה מזה עשור, מחיר המיירטים צפוי לרדת בשיעור של כ-15%. מיירט פטריוט (PAC-3) למשל, שעלה כ-5.2 מיליון דולר, צפוי לצנוח למחיר של כ-4.4 מיליון דולר הודות ליתרון לגודל ולאוטומציה. מחיר מיירט ת'אאד יוזל מ-15 ל-14 מיליון דולר. מחירי המיירטים הישראלים אגב זולים בהרבה: מיירט חץ-3 עולה כ-3 מיליון דולר ומיירט קלע דוד של רפאל, המקביל לפטריוט, עולה כמיליון דולר.
מגבלות החימוש האמריקניות לא נגמרות רק במיירטים, אלא גם בחימוש תקיפה. מפצצת ה-GBU-57, "אם כל הפצצות" ששימשה להשמדת מתקני הגרעין בידי מפציצי ה-B-2, יוצרו בארה"ב רק כמה עשרות בודדות, לאחר שפותחו במיוחד עבור מטרות כמו נתנאז. במבצע פטיש חצות ביוני נעשה שימוש ב-14 מהן. התוצאה המפתיעה והמדאיגה: לארה"ב אין כעת יכולת למבצע דומה. חיל האוויר האמריקני הזמין מבואינג מלאי חדש בשווי 100 מיליון דולר, אך זה נמצא עדיין בייצור.
גם מלאי הפצצות חודרות הבונקרים הקטנות יותר אינו אידאלי. לארה"ב יש אמנם אלפי ראשי קרב חודרים מסוג BLU-109, אך המלאי חווה שחיקה מסוימת בשל סיוע לבעלות ברית, כולל העברת מאות יחידות לישראל במהלך 2024-2025 לפי פרסומים בארה"ב. האמריקנים מתמודדים גם עם קצב לא מספק בחידוש המלאי של מרעומים חכמים (Hard Target Smart Fuzes) המסוגלים לספור שכבות בטון ולפוצץ את הפצצה בדיוק בחלל הריק של הבונקר. מלאי קיטי ההנחייה באמצעות לוויין, JDAM, שגם חיל האוויר הישראלי עשה בו שימוש נרחב באיראן, עזה ותימן, וגם חיל האוויר האוקראיני, דווקא נמצא במצב טוב יותר. לאמריקנים יש עשרות אלפים ממנו, בזכות קצבי הייצור במפעלים באוקלהומה ובפנסילבניה החל מ-2024. המלאי נחשב ל"עמוק" מאוד.
על פי דוח של הפנטגון שפורסם לאחרונה ישנו מחסור עולמי ב-TNT ובחומר הנפץ IMX-101 (תחליף בטוח יותר) המשמש את פצצות ה-MK-84, החימוש האווירי הבסייס שעליו מורכבים קיטי ההנחייה. ארה"ב משקיעה כעת מיליארדים בבנייה מחדש של מפעלי חומרי נפץ בתוך המדינה בטנסי). הממשל אישר כי חלק מהמלאים המיועדים לצבא ארה"ב הוסטו ב-2025 לישראל תחת סעיפי "חירום". הדבר יצר לחץ על המחסנים האמריקניים בפיקוד אירופה (EUCOM) ובפיקוד המרכז (CENTCOM). משרד התקציב של הקונגרס הזהיר כי במקרה של מלחמה מול איראן וסין במקביל, מלאי ה-JDAM והרקטות ארוכות הטווח GMLRS הנוכחי עלול לא להספיק ליותר מ-4 עד 6 שבועות של לחימה בעצימות גבוהה, וזו הסיבה להגדלת הייצור המאסיבית שהחלה השנה.