את צמד הטילים הבאליסטיים ששוגרו היום בצהרים מתימן והכניסו מאות אלפי ישראלים למרחבים ממוגנים יירטו במקביל טיל חץ ישראלי וטיל ת'אאד אמריקני. כך עולה משברי מיירט ת'אאד שנמצאו לאחר היירוט בחברון.
באוקטובר האחרון נחתה בארץ סוללת ת'אאד, שממשל ביידן העביר לישראל כדי לתגבר את מערך ההגנה הישראלי מטילים, בעקבות מטחי הטילים מאיראן, הגדולים ששוגרו אי פעם.
US-operated THAAD Air Defense System was activated to try and intercept the Yemeni Missile. Remains: https://t.co/BI1aeTmRl5 pic.twitter.com/gyqOfvDoHs
— MenchOsint (@MenchOsint) March 27, 2025
הת'אאד היא המקבילה של ארה"ב למערכת החץ הישראלית, אבל שונה ממנה מאוד. שתיהן פותחו כלקח ממלחמת המפרץ ב-1991, שבה נכשלה מערכת הפטריוט ביירוט טילי הסקאד העיראקים. הפטריוט פותחה במקור כמערכת נגד מטוסים והוסבה ליירוט טילים באליסטיים, ובארה"ב, כמו בישראל, הבינו לאור ביצועיה במלחמה שחייבים מערכת ייעודית לנושא.
בזמן שהתעשייה האווירית פיתחה את מערכת החץ-2 במימון אמריקני עבור חיל האוויר, לוקהיד מרטין פיתחה את הת'אאד עבור צבא ארה"ב. למרות שגם פיתוח החץ לא התנהל תמיד חלק, והמערכת ידעה כשלונות בניסויים, פיתוח הת'אאד היה איטי יותר בגלל כשלונות רבים יותר. לכן, החץ נמסר לחיל האוויר ב-1998 ונכנס לשירות בשנת 2000, הת'אאד רק ב-2008.
למרות שהן מיועדות לפעול נגד מטרות דומות, הן שונות מאוד בשיטת הפעולה ובמחיר. בעוד שהישראלים פיתחו טיל שפוגע בקרבת המטרה ומשמיד אותה בזרם של רסיסי ברזל לוהטים, האמריקנים התעקשו על Hit to Kill: פגיעה ישירה במטרה, מה שמחייב דיוק רב יותר במעקב אחרי המטרה ובתמרון הטיל, אבל חוסך את הצורך בראש קרבי. התעשיה האווירית השתמשה בפגיעה ישירה רק בחץ-3, שמיירט את מטרתו בחלל, שם פיצוץ חסר משמעות ורק מגע של מתכת במתכת יכול להשמיד את המטרה. שניהם מגיעים למהירויות דומות ואדירות, 9,000-10,000 קמ"ש.
בנוסף המערכת האמריקנית קלה יותר, כדי שאפשר יהיה להוביל אותה במטוסי תובלה לזירות הלחימה. החץ כבד יותר, כמערכת שנועדה להגן על ישראל, בבסיסים קבועים או בגרירה בידי משאית לאתרים חדשים. להגנת שטח ארה"ב עצמה פותחו מיירטים אחרים, גדולים ויקרים עוד יותר, שיכולים להתמודד עם טילים בין יבשתיים מרוסיה ומצפון קוריאה.
הבדל דרמטי בין שתי המערכות הוא העלויות: כל מיירט חץ עולה 2-3 מיליון דולר, לעומת מיירט של הת'אאד העולה כ-12-15 מיליון דולר. זו אחת הסיבות שהת'אאד נרכש עד כה רק בידי איחוד האמירויות וסעודיה, שיכולות לעמוד בעלויות שלו. גרמניה, שבחנה את הת'אאד מול החץ-3, בחרה במערכת הישראלית.
היירוט המבצעי הראשון של הת'אאד התבצע בינואר 2022 באיחוד האמירויות, ששיגרה אותו לעבר טיל ששיגרו לעברה החות'יים. הת'אאד לא מוסיף לישראל יכולות שאין היום לחץ, אבל תוספת מערכות יירוט מגדילה את היכולת של חיל האוויר ליירט מטחים גדולים עוד יותר במקרה שיגיעו עוד כאלה מאיראן.
מערכת הביטחון מתאמנת כבר כמה שנים בהפעלה משותפת של הת'אאד, ומערכת טיל ה-SM3 שמותקנת במשחתות הטילים האמריקניות שנושאות את מערכת האג'יס. המערכות מסוגלות לחלוק ביניהן מטרות ולהשתמש במכ"מים של האחרות.
בתעשייה האווירית מפתחים כיום את הדורות הבאים של מערכת היירוט, חץ-4 וחץ-5, שנועדו להתמודד עם איומים חדשים ועם הצורך להוזיל כמה שיותר את מחיר המיירטים, כדי לאפשר רכש של כמה שיותר מהם. בעוד שאת כיפת ברזל תתגבר כבר השנה מערכת הלייזר מגן אור, שתיהן מתוצרת רפאל, לא צפוי בטווח הנראה לעין לייזר חזק מספיק ליירוט טילים באליסטיים, כך שהחץ והת'אאד יישארו סוסי העבודה של ישראל וארה"ב בתחום.
כפי שפורסם בוואלה, ארה"ב בוחנת שימוש בחץ עבור הגולדן דום, מערכת ההגנה האווירית שיזם ממשל טראמפ להגנת שטח ארה"ב מפני מתקפות טילים משמעותיות, כפי שנחתו על ישראל ואוקראינה בשנים האחרונות.