הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי תושבי הדרום והצפון לאחר מתקפת 7 באוקטובר, כך נקבע בדוח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. לפי הביקורת, הליך הפינוי התנהל ב"אי סדר מוחלט" שהגיע לרמה המסכנת את חיי התושבים, ללא תוכניות עדכניות, ללא אימונים וללא איסוף מידע חיוני במשך חודשים מפרוץ המלחמה.
מהדוח עולה כי כ-210 אלף בני אדם עזבו את בתיהם בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. בדיקה נקודתית שנערכה בארבעה יישובים - נחל עוז, כפר עזה, ניר עם ומפלסים - העלתה כי אף אחד מהם לא הצליח לתאם פינוי סדור מול צה"ל. הפינוי בוצע לעיתים תוך סיכון מיותר, בין היתר באמצעות נסיעה בצירים לא מאובטחים בכביש 232. פינוי מפלסים החל רק לאחר 17 שעות, ניר עם לאחר 20 שעות, נחל עוז לאחר 14 שעות, ופינוי כפר עזה נמשך כ-36 שעות.
עוד נקבע כי יעדי הפינוי נקבעו לעיתים ללא תיאום עם הנהגות היישובים וללא התאמה לצורכי התושבים, מה שהוביל לפיצול קהילות בין מוקדי קליטה שונים. בדוח נכתב כי "צה"ל כשל תחילה בשמירה על ביטחון תושבי שער הנגב, ולאחר מכן בפינוי סדור ובטוח שלהם".
הכישלון המתמשך
הביקורת מצביעה על כשל מערכתי מתמשך: היערכות המדינה למצבי חירום אינה מעוגנת בחקיקה אלא בהחלטות ממשלה והוראות שעה, דבר שיצר חוסר בהירות מתמשך בנוגע לאחריות הגופים הפועלים בעורף. אחת ההשלכות המרכזיות היא היעדר סמכות לרח"ל לאמן משרדי ממשלה - ואכן, אימונים לא התקיימו במשרדים שסירבו לכך, בהם משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות.
מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006, ממשלות ישראל נדרשו להסדיר את הטיפול בעורף האזרחי, אך לא עשו זאת. המבקר קובע כי כשל זה פגע קשות בהכנה ובניהול העורף, והוביל לשורה של כשלים חוזרים ונשנים גם במלחמת חרבות ברזל.
אחריות ישירה: רה"מ, השרים והמל"ל
אנגלמן מותח ביקורת חריפה על ראשי הממשלה בעשורים האחרונים, ובראשם בנימין נתניהו, שלא השלימו את ההסדרה הלאומית הנדרשת, על אף שהנושא הונח שוב ושוב על שולחנם. עוד נכתב כי חרף פניות שר הביטחון והמבקר עצמו ביוני 2024, לא הובאה לממשלה הצעת החלטה שתסדיר מענה מיטבי לפינוי וקליטת אוכלוסייה.
גם שרי הביטחון והמל"ל ספגו ביקורת: המל"ל לא השלים עבודת מטה לקביעת זהות הגוף המתכלל את הטיפול בעורף, ולא הוכרעה שאלת מיקומו וסמכויותיו של מערך פס"ח. בפועל, עם פרוץ המלחמה פעלו חמישה מוקדי שליטה שונים, תחת גופים שונים.
בנוסף, פיקוד העורף לא אסף מידע פרטני על המפונים במלונות ולא מימש את משימתו באופן מיטבי. משרד החינוך לא נערך למענה חינוכי מותאם לפינוי המוני: שבעה חודשים לאחר המתקפה לא היה בידיו מידע על כ-1,000 תלמידים מפונים, כ-10,000 לא שובצו במסגרות חינוכיות, ונתוני נוכחות לא נאספו.
בתחום המידע נמצא כי לממשלה לא הייתה מערכת מחשוב שתאפשר ניהול נתונים על כרבע מיליון מפונים. גם חצי שנה לאחר פרוץ המלחמה נאסף מידע רק על כ-50% מהמפונים במערכת "יחד", בעוד שבמערכת "תיבת נוח" הוזנו רק 13%. הפערים בין המערכות הגיעו לעיתים ל-500%.
"הממשלה וצה"ל כשלו בפינוי התושבים ובקליטתם", סיכם אנגלמן. "לא היו תוכניות אופרטיביות, לא התקיימו אימונים, והמידע החיוני לא נאסף. מדינת ישראל חייבת להיערך לפינוי עשרות אלפי אזרחים - בפרט לנוכח המצב הביטחוני".
משרד הביטחון מסר בתגובה: "רשות החירום הלאומית פעלה ופועלת בגישה מרחיבה מתחילת המלחמה וממשיכה גם כעת בהיערכות מדינת ישראל לתרחישי חירום. עם פרוץ המלחמה הובילה רשות החירום הלאומית את התיאום הבין־משרדי של הטיפול במפוני הדרום ובהמשך גם במפוני הצפון, הקימה מרכז שליטה ייעודי לתיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות ופעלה להבטחת מענה רציף, סדור ומקצועי בכל שלבי הפינוי, הקליטה והחזרה לשגרה".
"במסגרת זו פונו כ־124 אלף מפונות ומפונים מהדרום ומהצפון לעשרות רבות של בתי מלון ברחבי הארץ - אירוע חסר תקדים במדינת ישראל. הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך שנים על ידי רח"ל ופיקוד העורף ואפשרו הוצאה לפועל על אף הנסיבות המורכבות והאתגרים הרבים. גם בימים אלה פועלת רשות החירום הלאומית סביב השעון יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף, לשיפור מנגנוני התיאום ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום - מלחמה, רעידת אדמה או כל איום אחר. רשות החירום הלאומית תמשיך להוביל את התיאום הבין-משרדי לשיפור מוכנות הזירה האזרחית כדי להבטיח איתנות וחוסן לאומי", הוסיפו.