ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין שהבחירות לכנסת ייערכו במועדן הקבוע בחוק - 27 באוקטובר 2026. לשם הוא מכוון את כל המערכת הפוליטית, תוך היערכות להעברת תקציב המדינה וחוק הגיוס, ובמקביל גם נכונות לסייע לידידו מהבית הלבן לקראת בחירות האמצע בארצות הברית. בינתיים מתלהט הקרב על זהות היועץ המשפטי של המשטרה - ובאופוזיציה שוררים לחץ ובלבול.
הבחירות לכנסת הבאה יתקיימו במועדן, ולא "במועדן" במובן הרחב - כלומר אזור ספטמבר-אוקטובר לפי שיקולי נוחות פוליטיים - אלא במועד החוקי המדויק. אם התוכנית תצלח, תהיה זו הממשלה הראשונה מאז ממשלת הרוטציה של שמיר-פרס (1984-1988) שתשלים כהונה מלאה עד יום הבחירות.
הדבר כמעט בלתי נתפס, נוכח רצף אירועים דרמטיים בקנה מידה היסטורי שאירעו בתקופת כהונתה: ראש ממשלה מכהן העומד למשפט, וטבח חסר תקדים ביישובי וערי ישראל. זאת, חרף האפשרות שנשקלה להקדים את הבחירות לספטמבר, לפני ראש השנה, מתוך הערכה שציבורים מאמינים - דתיים, חרדים ומסורתיים - יתקשו להגיע לקלפיות בתקופת החגים, שלא לדבר על הנסיעה ההמונית לאומן. שיקול נוסף היה סמיכות אירועי הזיכרון למאורעות שמחת תורה ו-7 באוקטובר.
אלא שהמרחק בין שמחת תורה לבין מועד הבחירות החוקי עומד על כשלושה שבועות - נצח במונחי קמפיין. ממילא, ציון יום האירוע צפוי להתקיים עמוק בתוך מערכת הבחירות, וכנראה גם השנה יתפצל לאירוע ממלכתי רשמי ולאירוע אלטרנטיבי של תומכי האופוזיציה - וישמש כלי תעמולה לכל הצדדים.
חוק הגיוס והתקציב: תנאי סף
כדי להגיע לבחירות במועדן, נדרש נתניהו להעביר את חוק הגיוס ותקציב המדינה. ראש הממשלה הבהיר לסיעות החרדיות באופן חד משמעי: חוק הגיוס יעבור, חרף הקיפאון בחקיקה וחרף התנגדויות משפטיות.
השבוע התקיימו פגישות נוספות בין נציגי החרדים ליועמ"שית ועדת החוץ והביטחון. במקומות שבהם התעקשה על סעיפים מסוימים, הושגו פשרות בנוסחים אחרים. התהליך מייגע - אך מתקדם.
ההערכה היא שדגל התורה וש"ס יעדיפו לחתום כמעט על כל נוסח שיעבור את המשוכה המשפטית, כדי לעצור את הסחף ברחוב: לא רק האשמות כלפי הציבור החרדי בהתפרעויות ואלימות, אלא גם החרפת השסע הפנימי בתוך החברה החרדית. להגיע כך לקלפיות יהיה קטסטרופה פוליטית. כדי להרגיע את השטח צריך חוק - כל חוק - שיפסיק את מעצר תלמידי הישיבות.
ההחלטה לשאוף לבחירות בסוף אוקטובר נובעת גם מהתפתחויות אזוריות. נתניהו זקוק לזמן - ולא לחוסר ודאות של ממשלת מעבר. המסקנה בסביבתו ברורה: אסור להשאיר זירות פתוחות. לא עזה, לא לבנון ולא איראן.
התיאום עם האמריקנים סביב אפשרות של מתקפה באיראן, כניסה מחודשת של צה"ל לעזה לפירוק חמאס - הכול מתרחש כאן ועכשיו. נתניהו מבקש להגיע לבוחר כשאירועים אלה כבר מאחוריו, ולהציג את עצמו כמי ששינה את פני המזרח התיכון והרחיק סיכונים אסטרטגיים לשנים קדימה. את מערכת הבחירות הבאה, מבחינתו, ניתן יהיה להקדיש לנושאים פנימיים - ובראשם מערכת המשפט.
בעוד כחודש תצא הכנסת לפגרת האביב, והדד-ליין להעברת הגיוס והתקציב מתקרב. הקואליציה מבקשת לקדם גם חוקים נוספים: פיצול תפקיד היועמ"ש, חוק מח"ש, וקביעת הרכבי בג"ץ באמצעות מחשב - כולם בהליכי חקיקה מתקדמים.
חוק קריטי נוסף הוא חוק ועדת חקירה לאומית. נתניהו מבקש להימנע מהכרזה על בחירות, שתהפוך את הממשלה לממשלת מעבר ותטיל מגבלות מיידיות על חקיקה ומינויים. כך תוכל הכנסת להמשיך לפעול כרגיל גם לאחר הפגרה, ולנצל כנס קיץ מלא עד סוף יולי - אז תצא לפגרת הבחירות.
טראמפ, ניו יורק והבחירות בארה"ב
בין ההיילייטים המתוכננים: נאום נתניהו בעצרת האו"ם בניו יורק, בין ראש השנה ליום הכיפורים. לאחר החגים ייתכן סיוע נוסף מצד דונלד טראמפ - ביקור, ראיונות או נאומים, פיזיים או מרחוק.
גם טראמפ מתמודד עם אתגר: בחירות האמצע לקונגרס. הסקרים אינם מעודדים, ואיבוד אחד או שני הבתים יקשה עליו מאוד. נתניהו נערך לעזור ככל שיידרש - בגלוי או במרומז. המשחק הפוליטי כבר אינו מתנהל מאחורי הקלעים.
בהנחה שהאירועים הביטחוניים יירגעו, הנושא המשפטי ישוב למרכז. כמעט כל מפלגות הקואליציה יציגו התחייבות להמשך הרפורמה המשפטית. סקרים פנימיים מראים שזהו הנושא שמניע את בוחרי הימין יותר מכל. השחקנים המרכזיים: נשיא העליון יצחק עמית והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה. מערכת המשפט, במעשיה, מספקת לקואליציה חומר תעמולתי - מפרשות כמו הפצ"רית ועד בדיקת הרוגלות. אפילו הדיון בבג"ץ להדחת בן גביר צפוי להפוך לתשדיר תעמולה מושלם.
בנוסף, פרישתו של אלעזר כהנא פתחה חזית חדשה בין בן גביר ליועמ"שית. בהרב-מיארה סימנה את תמר ליברטי לתפקיד, אך בן גביר דוחף למינוי עו"ד דוד בבלי - יועץ החקיקה שלו, עילוי משפטי שהוביל חקיקה נרחבת בעוצמה יהודית: נשיאת נשק, חוק הפרוטקשן, גירוש משפחות מחבלים והצעת חוק עונש מוות. מאז עלה שמו, ניסו ליירט את מועמדותו - חקירה בנציבות, ניסיונות תקשורתיים - ללא הצלחה. גם אם ימונה מועמד אחר, כמו עו"ד עירן נהון, בן גביר לא יזיל דמעה. תפקיד יועמ"ש המשטרה רגיש במיוחד, בין היתר בשל פרשת הפצ"רית שטרם הוכרעה.
וכל זאת, בזמן שיאיר לפיד שינה טון והזהיר שניצחון "המחנה הליברלי" אינו מובטח. הוא קרא להצביע למפלגה שתישאר בגוש - רמז לנפתלי בנט. גם דברי בנט, ליברמן ויאיר גולן מעידים: בגוש האופוזיציה אין מנהיג מוסכם. בנט מוביל בסקרים, לפיד ראש האופוזיציה, איזנקוט, הדם החדש, וליברמן משוכנע שזה תורו. במקביל, סקרי עומק מצביעים על צמצום פערים. הלחץ גובר, וכל אחד דואג לעצמו.
לפיד מדגיש: בלי יש עתיד - עם 38 אלף פעילים מאורגנים - אי אפשר לנצח. המסר ברור: פחות ציוצים והכפשות, יותר משמעת ועבודה. אחרת, כמו בפעם הקודמת - נתניהו ינצח שוב.