תקציב המדינה לשנת 2026 אושר היום (שישי) בישיבת הממשלה ויעמוד על 662 מיליארד שקלים. התקציב יועבר לקריאה ראשונה בכנסת ולאחר מכן להכנה בוועדות. במשרד האוצר מבקשים להביא את התקציב לאישור סופי עד תחילת מרץ, אולם חוסר הוודאות הפוליטי, ובפרט האפשרות להקדמת הבחירות, מטילים ספק ביכולת לעמוד בלוח הזמנים.
הכספים הקואליציוניים לא קוצצו, למרות הקיצוץ הרוחבי במשרד הממשלה שהתקבל בישיבת התקציב. הם יעמדו, כמו בשנה שעברה, על כ-5 מליארד שקלים. עדיין לא נקבע מה יהי גובה הקיצוץ הרוחבי. ככל הנראה יעמוד על בין 2% ל-4%. נתניהו שיבח את השרים על הדיון הרגוע וההרמוני שהתקיים ועוד בשנת בחירות. סביר להניח שהשקט הזה יופר, כשיוחלט על גובה הקיצוץ.
לפני ההצבעה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "בשעה טובה אנחנו באים להצביע על התקציב. אני רואה את הגישה העניינית והחיובית של השרים ושלך, שר האוצר, ואנחנו בדרך להביא תקציב בשורה למדינת ישראל". לטענתו, "הממשלה הזאת, לכל אלה שדואגים בעניין, תמלא את ימיה".
במהלך הישיבה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את ההפחתה במס הכנסה ואמר כי "זה מהלך מרכזי בתקציב הזה. אנחנו מצביעים על הקלה על האזרחים העובדים". שר התקשורת, שלמה קרעי, טען: "זה לא מספיק. מה עם הקלות גם על מי שלא מרוויח ברמה הזו? זה מקל רק במס הכנסה". השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, צידד בעמדתו של קרעי: "נכון, צריך יותר הקלות. זה לא מספיק". שר החקלאות, אבי דיכטר, שהתנגד לרפורמת החלב, נשא נאום תקיף בישיבה אחרי שראש הממשלה והשרים הצביעו בעד: "אני 20 שנה בפוליטיקה, אף פעם לא עשו לי כזה דבר".
סמוטריץ' השיב ואמר: "חברים, התמודדנו כאן עם צרכים ביטחוניים אדירים. למרות זאת חשוב להפחית במיסים. זה יפחית מעמסה מהאזרחים העובדים וממשרתי המילואים, שהם נשאו בנטל המלחמה הזו גם בתשלום מיסים וגם במילואים, כשעזבו עבודה ומשפחה".
ראש הממשלה קטע את הדיון: "אנחנו נאשר עכשיו. אם יש השגות, יהיה אפשר לדון על זה בהמשך הליך החקיקה. היום נאשר את ההצעה הזו. להתקדם...".
ממשרד האוצר נמסר לאחר אישור התקציב: "התקציב יעמוד על כ־662 מיליארדי שקלים, ותקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר. התקציב נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה שבהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הביטחונית".
עוד נמסר ממשרד האוצר: "במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפחתה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מיליארד שקלים. ערב המלחמה עמד תקציב הביטחון על 65 מיליארד שקלים".
ההודעה של משרד האוצר התייחסה גם לרפורמה בענף החלב: "השרים אישרו את הרפורמה שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות לאזרחי ישראל". לטענת משרד האוצר, מהתקציב יוקצו למעלה מ־3 מיליארד שקלים לתכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, וכן נושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרויקטים של תשתיות לאומיות".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב להחלטה של הממשלה להצביע על התקציב: "ההממשלה מאשרת תקציב של שחיתות והשתמטות כדי לממן את 60 מיליארד השקלים שעולה ההשתמטות החרדית - הם מעלים מיסים לאזרחי ישראל. הם גם אפילו לא שקלו לרגע לסגור משרדי ממשלה מיותרים או לבטל את הכספים הקואליציוניים המושחתים. בממשלה הבאה אנחנו נתקן, נאשר תקציב של שינוי סדר עדיפות לאומי. שייקח את הכסף מהמושחתים והמשתמטים, ויעביר אותו לאנשים שעובדים קשה, משלמים מיסים ומשרתים בצבא".
בנוסף, הממשלה אישרה את ההחלטה שהובילו ראש הממשלה נתניהו, השרה מאי גולן והשר איתמר בן גביר, שבמסגרתה הכסף שנותר בתוכנית התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026, לא יוזרם עוד אוטומטית. בהודעה נמסר כי ההחלטה אושרה במקביל לעבודת המטה לגיבוש תוכנית לאומית ומערכתית לסיוע במיגור הפשיעה המשתוללת והרצחנית במגזר הערבי.
מוקדם יותר הבוקר, משרד הביטחון ומשרד האוצר הגיעו לסיכום על גובה תקציב הביטחון לשנת 2026. על פי הסיכום, התקציב יעמוד על 112 מיליארד שקלים, תוספת של 47 מיליארדי שקלים ביחס לתקציב הביטחון לשנת 2023, ערב המלחמה.
כמו כן, על פי הסיכום, התקציב יתבסס על הנחת הפעלה של כ-40 אלף אנשי מילואים בממוצע לשנת 2026, בהתאם לדירקטיבה של שר הביטחון, ישראל כ"ץ להקל על נטל חיילי המילואים ולמציאות הלחימה הרב-זירתית.
בנוסף, סוכמה חבילה תקציבית על סך כ-725 מיליון שקלים, שתתפרס על פני שלוש שנים, ותיתן מענה לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון, לרבות מיגון הניוד, סלילת כבישים ונתיבים, הקמת בסיסי צה"ל ביהודה ושומרון וכן פרויקטים בגבול המזרחי.