אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, המשרדים הגיעו הבוקר (שישי) לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026. התקציב שהוחלט יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. המסגרת שאושרה מונעת העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים.
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, החליט לבצע את ההתאמות בתקציב באמצעות הורדת היקף המילואים מ-60 ל-40 אלף בשנה - דבר שיצמצם את היקף המילואים באופן משמעותי. בנוסף, הוא ינחה את צה"ל להכין תוכניות ולהיערך בהתאם לקביעתו להורדת היקף המילואים.
על פי הסיכום, התקציב יתבסס על הנחת הפעלה של כ-40 אלף אנשי מילואים בממוצע לשנת 2026 -בהתאם לדירקטיבה של שר הביטחון להקל על נטל חיילי המילואים, ולמציאות הלחימה הרב-זירתית.
בנוסף, סוכמה חבילה תקציבית על סך כ-725 מיליון ש"ח שתתפרס על פני שלוש שנים, שתיתן מענה לחיזוק מרכיבי הביטחון ביהודה ושומרון - לרבות מיגון הניוד, סלילת כבישים ונתיבים, הקמת בסיסי צה"ל ביהודה ושומרון וכן פרויקטים בגבול המזרחי.
ישיבת הממשלה תתחדש בשעה 07:30.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
שר הביטחון ישראל כ"ץ: "נמשיך לפעול בנחישות לביצור צה"ל ולמתן מענה מלא לצורכי הלוחמים ואנשי המילואים - כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל בכל חזית".
הסיכום, הגיע לאחר שאתמול סמוטריץ' הציג את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026, יחד עם גורמי המקצוע במשרדו, זאת לקראת ישיבת הממשלה שנפתחה מייד לאחר מכן ובה דנים השרים על הצעת התקציב.
לאחר אישור הממשלה, התקציב יועבר לקריאה ראשונה בכנסת ומשם להכנה בוועדות. באוצר מבקשים להביא את התקציב לאישור סופי עד תחילת מרץ, אולם חוסר הוודאות הפוליטית, ובפרט האפשרות להקדמת הבחירות, מטילים ספק ביכולת לעמוד בלוח הזמנים. בזמן מסיבת העיתונאים נשאל סמוטריץ' איך הוא מתכנן להעביר את התקציב למרות התנגדות החרדים, וענה: "תשאלו את ראש הממשלה".
המחלוקת המרכזית
מוקד המחלוקת הגדול הוא תקציב מערכת הביטחון. ההסכמה שהושגה בעבר על תקציב בסיס של 93 מיליארד שקל לא כוללת את העלויות המוגברות של הביטחון השוטף בתקופת מלחמה. צה"ל מבקש תוספת של 37 מיליארד שקל עבור פעילות בט"ש מוגברת, לצד 7 מיליארד להתמודדות עם האיום האיראני ו-7 מיליארד נוספים שבמחלוקת. בסך הכול עומדות דרישות מערכת הביטחון על 144 מיליארד שקל.
על רקע הוצאות הביטחון הצפויות, אגף התקציבים פנה בימים האחרונים למשרדי הממשלה בדרישה להציג תוכניות התייעלות. לפי האגף, כדי לשמור על מסגרת פיסקלית יציבה יידרשו דחיקות של הוצאות אזרחיות - גם בשנה שמוגדרת כשנת בחירות, שבה בדרך כלל מתרחבים המשאים ומתנים על תוספות תקציב.
על פי ניסיון העבר, חלק משמעותי מהעבודה על התקציב וחוק ההסדרים יתבצע בוועדות הכנסת. שם, רפורמות רבות עשויות לעבור התאמות, להתעכב ואף להתפצל לחקיקה נפרדת - תרחיש שמשרד האוצר מנסה למנוע מדי שנה.