כמעט 40 שנה עברו מאז אסון הגרעין בצ'רנוביל, וההשלכות עדיין מורגשות - והפעם בתוך התאים של הדור הבא. עד היום, המדע היה חלוק בשאלה האם נזקי קרינה של הורים יכולים לעבור בתורשה לילדיהם. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Scientific Reports מספק תשובה חד-משמעית: כן, זה עובר. אבל זה לא מפחיד כמו שזה נשמע.
חוקרים מאוניברסיטת בון בגרמניה ריצפו את הגנום של 130 ילדים שאבותיהם היו "מחסלים" (Liquidators) - אותם עובדים שנשלחו לנקות את הפסולת הרדיואקטיבית או לגור בעיר פריפיאט בזמן האסון. הממצאים הושוו לקבוצת ביקורת של אנשים שלא נחשפו לקרינה.
השיבוש עבר דרך הזרע
המחקר התמקד בחיפוש אחר סוג ספציפי של נזק גנטי הנקרא cDNMs - מקבצים של מוטציות חדשות שלא היו קיימות אצל ההורים, ומעידות על כך שרצף הדנ"א נשבר ותוקן בצורה גרועה.
התוצאות הראו כי לילדי עובדי צ'רנוביל היו בממוצע 2.65 מוטציות כאלו, לעומת 0.88 בלבד אצל ילדים להורים שלא נחשפו לקרינה. המנגנון, לפי המדענים, קשור לכך שהקרינה יצרה בגוף האבות מולקולות חמצן הרסניות (רדיקלים חופשיים), שפגעו בדנ"א בתוך תאי הזרע המתפתחים. הנזק הזה השתמר ועבר לילדים.
עוד בנושא
הצצה לחייו של האיש שמתעקש לגור בעיר הרדיואקטיבית ביותר בעולם
מחקר מצא: זאבים מוטנטים בצ'רנוביל פיתחו עמידות לסרטן
צפירת הרגעה: זה לא מסוכן
אבל רגע לפני הפאניקה, החוקרים מבהירים שהממצאים לא מצביעים על סכנה בריאותית. המוטציות אותרו באזורים "לא מקודדים" (Non-coding) של הדנ"א - אותם חלקים בגנום שלא אחראים על ייצור חלבונים. המשמעות היא שלמוטציות האלו אין שום השפעה על בריאות הילדים, והם אינם נמצאים בסיכון מוגבר למחלות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
למעשה, החוקרים ציינו פרט מעניין לפרופורציה: גורמים טבעיים, כמו גיל מבוגר של האב בעת ההתעברות, גורמים ליותר מוטציות וסיכונים בריאותיים אצל הילד מאשר החשיפה לקרינה שנמדדה במחקר הזה.