המשבר הכלכלי והאנרגטי של קובה כל כך עמוק, עד שאפשר להריח אותו.
בפינות הרחוב של הבירה הוואנה, הזבל הולך ונערם והצחנה מורגשת היטב. לפי כלי התקשורת של המשטר, רק 44 מתוך 106 משאיות האשפה של הוואנה מצליחות לתפקד עקב המחסור בדלק.
"זה בכל רחבי העיר", אמר חוסה רמון קרוז, תושב העיר, לסוכנות הידיעות רויטרס. "עברו יותר מעשרה ימים מאז שמשאית אשפה הגיעה." בעיירות אחרות באי, תושבים פנו לרשתות החברתיות כדי להזהיר מפני הסיכונים לבריאות הציבור.
הממשלה הקומוניסטית של קובה הנהיגה בימים האחרונים משטר צנע כדי להגן על שירותים חיוניים במדינה, שכבר סבלה ממחסור חמור במזון, דלק ותרופות עוד לפני שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז עליה כעל "איום משמעותי" לביטחון הלאומי.
בלי דלק למטוסים ועם הפסקות חשמל יזומות, שמותירות חלקים נרחבים מהמדינה בעלטה במשך שעות ארוכות, קובה ניצבת כעת בפני האתגר הגדול ביותר מאז קריסת ברית המועצות.
הצרות של האי, שכבר סבל ממחסור באנרגיה עוד קודם לכן, התגברו כשאחד מבעלי בריתו המרכזיים סולק מהזירה. תחת הנהגתו של נשיא ונצואלה לשעבר ניקולס מדורו, סיפקה קראקס חבל הצלה משמעותי לקובה עם אספקה קבועה של נפט. כל זה נגדע בעקבות המבצע האמריקני ללכידתו בתחילת ינואר, כשמחליפתו של מדורו - סגניתו דלסי רודריגס - התיישרה לפי דרישותיה של וושינגטון וסגרה את הברז להאוונה.
בנוסף לוונצואלה, קובה איבדה גם אספקה קבועה ממקסיקו, שחוששת מלעורר את זעמו של הנשיא דונלד טראמפ, שאיים להטיל מכסים על כל מדינה שתשלח נפט למשטר הקומוניסטי בהוואנה. מקסיקו סיטי אמנם שלחה לאחרונה שתי ספינות עם סיוע הומניטרי לקובה, אך זו טיפה בים. טראמפ שם לו למטרה להביא לשינוי משטר גם בהוואנה, או לכל הפחות לנכונותה להגיע להסכם עם ממשלו בתנאיו שלו.
קובה, ששרדה אמברגו כלכלי אמריקני מאז תחילת שנות ה-60, טרם הרימה ידיים אך האפשרויות שעומדות בפניה מצומצמות ביותר. שכנותיה באמריקה הלטינית, הרוצות לשמור על יחסים טובים עם טראמפ, התפוגגו ברגע האמת.
רוסיה וסין, בעלות בריתה המסורתיות, הביעו זעם על המדיניות האמריקנית כלפיה אך בשלב זה התמיכה בה מסתמכת בהצהרות ולא במעשים. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אף אירח השבוע את שר החוץ הקובני בקרמלין ומתח ביקורת על הסנקציות האמריקניות, אך לא ברור אם הוא מתכוון לעשות משהו בנידון מאחר שהוא שקוע עמוק בבוץ האוקראיני.
"מבחינתי, כל שינוי יהיה טוב יותר ממה שאנחנו חיים עכשיו, כי מה שאנחנו חווים אינו אנושי", אמר איסבן פרלטה לרשת CBC הקנדית בריאיון טלפוני שנערך בזמן הפסקת חשמל. "לחלק מאיתנו שיש להם עסק קטן יש משהו לאכול, אבל להרבה מאוד אנשים אין. המצב רע מאוד, מאוד."
פרלטה מתגורר בסייגו דה אווילה, שבמרכז קובה, שם הוא מפעיל פיצרייה קטנה מביתו. לדבריו, הוא בר מזל - עדיין יש לו חשמל לכמה שעות ביום, אך רק משום שהוא גר סמוך למקום שאליו מסופק דלק.
לעתים הוא אף מצליח ליהנות משלוש שעות רצופות של חשמל. באזורים אחרים במחוז שלו, מספר פרלטה, אנשים נותרים ללא חשמל במשך 10 או 11 שעות, ולאחר מכן מקבלים לכל היותר 30 דקות של אספקה.
"יש לנו קצת יותר חשמל… ואז מנתקים אותו לחמש שעות ברצף לפני שמחזירים אותו שוב לזמן קצר", אמר.
מכה נוספת הונחתה על קובה עם החלטתן של חברות תעופה בינלאומיות לעצור את טיסותיהן לאי בשל המחסור בדלק מטוסים. ענף התיירות נותר אחד ממקורות ההכנסה הבודדים של המשטר בהוואנה, ולאור המצב אף נדחה עד להודעה חדשה פסטיבל הסיגרים השנתי שמשך חובבים, תיירים ועיתונאים מרחבי העולם.
כחלק מההסתגלות למחסור החריף בדלק, קובה נאלצת להיפרד מאחד הסמלים המזוהים ביותר עם האי - מכונית השבי 59', חלק בלתי נפרד מהנוף במדינה בששת העשורים האחרונים כשעוד ועוד תושבים מאמצים לחיקם כלי רכב חשמליים.
בשכונת אלמאר שבפאתי הוואנה, אאוחניו גאינסה מנווט בתלת־אופן חשמלי, מעין ריקשה, המופעל על ידי המדינה, כשהוא עובר בין כבישים משובשים ואוסף נוסעים. "יש לנו 16 נסיעות ביום", הוא אמר לסוכנות הידיעות רויטרס. "אין דלק. זהו אמצעי התחבורה היחיד שמשרת את האזור הזה".
עבור תושבים כמו מריה קרידד גונסאלס, כלי הרכב המופעלים על ידי המדינה הם חבל הצלה, ומספקים דרך חיונית להתנייד. לדבריה, קיימים גם שירותים פרטיים, אך הם יקרים יותר.
התושב ברברו קסטניידה אמר כי המעבר לאנרגיה מתחדשת הוא הדבר היחיד שמאפשר לאי להמשיך לנוע. "יחד, זה מה שעוזר למדינה להתקדם", אמר. "אחרת, היינו משותקים לחלוטין".
ממשל טראמפ, ששם במרכז האג'נדה שלו את חיזוק השפעתה של וושינגטון על אמריקה הלטינית, טוען שהצעדים האחרונים שנקט אינם אחראים למצב ההומניטרי הקשה בקובה.
משרד החוץ בוושינגטון שלח שני משלוחים בשווי תשעה מיליון דולר בסיוע בשבועות האחרונים, כולל טונה משומרת, אורז, שעועית, פסטה ומנורות סולאריות כדי לאפשר לקובנים לטעון את הטלפונים שלהם. בראש המשטר עומד מרקו רוביו - יליד קובה שלא מסתיר את רצונו להפיל את המשטר.
נשיא קובה מיגל דיאס-קאנל, שהצהיר כי ממשלתו מוכנה לשאת ולתת עם ממשל טראמפ, הזהיר את האזרחים כי "זמנים קשים מגיעים" אך הצהיר כי "כניעה אינה אופציה עבור קובה".
ממשלות רבות כנראה מהססות לספק תמיכה נוספת לקובה כדי להימנע מהכעיס של טראמפ, אמר
טד הנקן, שחיבר ספרים על קובה ופרופסור במכללת ברוך בניו יורק, אמר כי נראה שממשלות רבות מהססות לספק תמיכה נוספת לקובה כדי להימנע מזעמו של טראמפ.
"כולם נרתעים מליפול על הצד הרע שלו", אמר.