"משחררים נאשמים ברצח כי אין שופטים": בג"ץ דן בעתירה לכינוס הוועדה לבחירת שופטים

בג"ץ דן היום (חמישי) בעתירה לכינוס הוועדה לבחירת שופטים. הדרישה באה בעקבות סירוב שר המשפטים יריב לוין לעשות זאת, מה שמוביל לעשרות תקנים לא מאוישים ועיכוב הליכים רבים. הדיון יועבר בשידור חי לבקשת וואלה וכלי תקשורת נוספים.

בעתירה יכריעו שלושה שופטי עליון: עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ.

בפתח הדיון, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון טען כי התיק הוא כולו סוגיה משפטית. "אין מחלוקת עובדתית. היינו בסרט הזה. Been there done that. קופי פייסט של הסוגיה שנידונה בפני כבודכם לפני למעלה משנה", אמר שרגא. עורך הדין הרחיב ואמר כי החוק מעניק לשר המשפטים, לשיטתו, זכות להיות שחקן וטו ולשנות את כללי ההכרעה. להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בתפקודה כחלק מהתוכנית הגדולה - ההפיכה המשטרית.

"מושכים את הזמן. התשתית העובדית שהביאו היועמ"שית והנהלת בתי המשפט מספרת את הסיפור העצוב שכולנו מכירים. המערכת נמצאת בקריסה טוטאלית רק בגלל אותה התנהלות נואלת של השר", האשים.

השופטת כנפי-שטייניץ: "השר אומר שהיו מצבים כאלה בעבר, שלא הגענו לנקודה שמצדיקה התערבות".

עורך הדין שרגא: "אז אמר. אנחנו אלה שמכירים את המערכת ורואים כמה זמן לוקח לכנס דיונים כשהמערכת דוחה ודוחה פסקי דין".

עו"ד עמרי אפשטיין, נציג היועמ"שית והנהלת בתי המשפט, טען אחריו: "מדובר בהשפעה קשה יומיומית על הציבור, על השירות הניתן לאזרח והמשמעות לזכות הגישה לעותרות. פגיעה משמעותית בציבור כולו. שר המשפטים לא יכול להתעלם לאורך זמן מהנזקים שנגרמים לבתי המשפט. הוא לא רשאי ומוסמך לשנות את כלל ההכרעה שקבע המחוקק".

עוד הוסיף אפשטיין: "הוועדה לא כונסה שנה. הבאנו את הנתונים, יש 44 תקנים ועד סוף השנה 65. אלה צרכים אקוטיים של המערכת. התקינה החסרה בערכאות מסוימות עולה על 10%". לשאלת השופטים, השיב כי מספר התקנים הכולל במערכת הוא כ-970 שופטים.

עו"ד ציון אמיר, המייצג את לוין, אמר בדיון: "להאשים את השר כחשוד המידי שמבקש לפגוע במערכת ולא לדאוג לה - הבל הבלים. דבר שמנוגד לעובדות".

השופט גרוסקופף: "שיקול הדעת הוא האם קיים צורך במינוי שופטים, זו לא נקודה שנויה במחלוקת. גם השר סבור שצריך למנות שופטים. יש לו אפשרות לעכב במידה מסוימת. אבל אנחנו שנה ומשהו אחרי כינוס הוועדה".

כנפי-שטייניץ: "הוא מינה 200. בסדר. עשה מאמצים להגיע להסכמה רחבה. אבל כרגע גם הוא מודה".

"מה זאת החוצפה הזאת, השופטת שואלת אותך שאלה", התערב שרגא כשאמיר קטע את כנפי-שטייניץ שוב ושוב בבקשה לסיים את הטיעון. "חתיכת בריון", הטיח אמיר חזרה. "מה האסטרטגיה, מה השלב הבא?", השלימה השופטת את השאלה.

גרוסקופף: "כשתקופה ארוכה לא ממנים - ממנים כרבה בתקופה קצרה. זה לא חידוש גדול. זה לא טוב".

אמיר: "אבל זה אומר שהעיקרון שקבע השר עבד. כולל בחודש וחצי האחרון. הייתי מוציא צו על תנאי הפוך, נגד חברי הוועדה שמתנגדים למנות את השופט מזרחי".

גרוסקופף: "יש הבדל אחד בינם לבינו. הכוח בידיו. הוא זה שיכול לכנס את הוועדה. השר למעשה נתן זכות וטו מוחלטת לכל חבר ועדה, אם אומר שלא יכנס את הוועדה עד הסכמה פה אחד. כל אחד יכול למנוכ את כינוס הוועדה".

גרוסקופף המשיך ואמר לעורך הדין אמיר: "אני מזכיר לאדוני שיש לנו בחירות בנובמבר, מה שאומר שתקופה מסוימת כנראה לא יהיו מינויים, לפני ואחרי. אם לא נמנה בזמן, בשלושה-ארבעה חודשים הקרובים, כנראה שלא נמנה בשנה הקרובה. יהיו לנו שנתיים ללא מינוי שופטים".

אמיר התחיל לטעון שכבר היו בעבר אזהרות מהמצב אליו אי-כינוס הוועדה יוביל, בכוונה שלא התממשו, כנפי-שטייניץ: "זאת הטענה, שלא הגענו למצב אקוטי?".

גרוסקופף: "אני באמת לא מבין. השר יכול לכנס מחר את הוועדה. יש הסכמה של שבעה חברים שיכולה להעביר כל דבר. למה לא?".

אמיר: "זו פיקציה. בצד השני יש מי שיעלו מועמדים וייצרו כאוס".

שטיין: "לי קשה להתחבר לדיון בגלל השלב בדיון בו אנחנו נמצאים. אנחנו לא בהתנגדות לצו על תנאי, אלא בטיעון לצו על תנאי. הנטל על השר להשיג הסכמה בוועדה. בוא נדבר על באר שבע. שישה שופטים לא נמצאים. צריכים לשחרר לחלופת מעצר אנשים שמואשמים בעבירות חמורות. אני אישית נאלצתי לשחרר שלושה בתיקי רצח. במצב הפשיעה במדינת ישראל, לשחרר אנשים שמואשמים בעבירות חמורות, תיקי רצח וארגוני פשיעה, זה משבר. אי אפשר לתאר את זה אחרת".

גרוסקופף: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאנחנו מורים לשר לעשות זאת. הוא צריך לעשות את הדברים מחובתו המינסטריאלית. אם הוא צריך זמן נשמח לתת לו. אבל לא יכולים לתת לו".

אמיר: "ברגעים אלה הוא יושב עם מנהל בתי המשפט. אני מעריך שיסתדר".

שטיין: "בלתי נתפס החוסר. מספר העתירות שדחיתי בכהונתי כאן עולה במאות אחוזים על מספר המקרים שנאלצתי לשחרר בתיקי רצח. ואני אומר שזו עתירה רצינית. מתישהו מגיעים לנקודה של אופנהיימר, שזהו. זו האחריות המינסטריאלית שלו להגיע להסמכות. הוא פוליטיקאי, הוא אמן ההסכמות, הפשרות".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כתבה בשבוע שעבר בתגובה לעתירה כי שר המשפטים פועל בניגוד לחוק. לדבריה, השר מונע את בחירת השופטים למעלה משנה, מה שגורם לפגיעה בציבור ולעומס חריג על המערכת. היא הזכירה כי זו "חובה חוקית מפורשת", והבהירה כי האחריות לכינוס הוועדה אינה יכולה לשמש כלי במאבק פוליטי או להיות כפופה לשיקולים זרים.

בתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, הסבירו כי "כ-150 משרות שופטים שנדרש לאייש עד סוף השנה, מהן ארבע משרות בבית המשפט העליון עצמו - כמעט שליש ממספר השופטים בבג"ץ. מצב זה גורם לנזק חמור קודם כל לציבור שזכותו לגישה לערכאות נפגעת, גורם לעומס לא הגיוני על מערכת המשפט ולהצטברות תיקים, ולעיכובים בהליכים משפטיים".

"סירובו של לוין לכנס את הוועדה מהווה פעולה בהיעדר סמכות, הפוגעת קשות בתפקודה של הרשות השופטת, מזיקה לציבור ומהווה הפרת האמון הציבורי. התנועה טוענת כי מטרותיו האמיתיות של שר המשפטים הן למשוך כמה שיותר זמן, כי נכון להיום, בעקבות שינוי חקיקה שעבר, בכנסת הבאה משתנה הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהוא הופך לפוליטי - ולוין יוכל לקנות לעצמו אחיזה גם במינוי השופטים", פירטו.

"התנועה מבקשת מבית המשפט ליתן צו המורה לשר המשפטים למלא את חובתו החוקית ולכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי, על מנת למלא את המשרות הפנויות ולהשיב את התפקוד התקין למערכת המשפט", הוסיפו.