האם הנוסחה הזו מוכיחה שישו הוא המשיח? המספרים הבלתי נתפסים נחשפים

האם אפשר להוכיח אמונה דתית באמצעות מחשבון? חוקרים נוצרים טוענים שהתשובה חיובית, והם מציגים חישובים סטטיסטיים שנועדו להוכיח כי הסיכוי שישו קיים את נבואות התנ"ך במקרה - הוא פשוט אפסי.

הטענה מוכרת: מאות שנים לפני הספירה (כלומר לפני לידת ישו), נביאי התנ"ך ניבאו פרטים ספציפיים על דמות המשיח. הנה כמה דוגמאות בולטות שהחוקרים מצביעים עליהן, עם המקורות שעליהם הם מסתמכים:

הכניסה לירושלים על חמור: הנביא זכריה כתב בנבואתו: "גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן... הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר" (זכריה ט' 9). בברית החדשה מתואר כיצד ישו נכנס לירושלים בדיוק באופן הזה, כשהוא רכוב על עיר בן אתונות (הבשורה עפ"י מתי כ"א 1-9), אירוע שנחגג עד היום בנצרות כ"יום ראשון של הדקלים".

הולדתו בבית לחם: הנביא מיכה ניבא מאות שנים קודם לכן: "וְאַתָּה בֵּית-לֶחֶם... מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל" (מיכה ה' 1). למרות שישו גדל בנצרת, הברית החדשה מדגישה כי הוא נולד בבית לחם אשר ביהודה, עיר דוד, ובכך הגשים את הנבואה (הבשורה עפ"י מתי ב' 1-6).

הצליבה: בתהילים כ"ב (פסוק 17) נכתב תיאור גרפי וכואב: "כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי". החוקרים הנוצרים טוענים כי זהו ניבוי מדויק של מוות בצליבה (חירור הידיים והרגליים), שנכתב כ-1,000 שנה לפני הספירה - מאות שנים לפני שהרומאים בכלל המציאו את שיטת ההוצאה להורג האכזרית הזו. בברית החדשה מתואר כיצד ישו אכן נצלב (מתי כ"ז 35).

הדחייה על ידי העם: ישעיהו הנביא (פרק נ"ג) תיאר את דמות "עבד ה'" כמי ש"נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים... נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ". תיאור זה תואם את הסיפור בברית החדשה, לפיו הממסד הדתי ורבים מהעם דחו את ישו ואת טענתו למשיחיות (הבשורה עפ"י יוחנן י"ב 37-43).

ב-1960, המתמטיקאי פיטר וו. סטונר החליט לקחת את הרשימה הזו צעד קדימה בספרו "Science Speaks". הוא חישב מה ההסתברות הסטטיסטית שאדם אחד, במאה הראשונה לספירה, ימלא במדויק אפילו רק 48 מהנבואות הללו במקרה.

התוצאה של סטונר הייתה מספר בלתי נתפס: 1 ל-10 בחזקת 157 (כלומר, 1 ואחריו 157 אפסים). לשם השוואה, המספר הזה גדול יותר מסך כל האלקטרונים הקיימים ביקום הנראה. המשמעות, לטענתו: זה לא קרה במקרה.

כדי להפוך את המספרים למובנים יותר לבני אדם, סטונר לקח רק 8 נבואות מרכזיות וחישב את הסיכוי הסטטיסטי המשוקלל לקיומן. החישוב הראה שהסיכוי לקיים אפילו רק את השמונה הללו במקרה הוא 1 ל-100 מיליון.

סטונר המחיש את הסיכוי הזה באמצעות אנלוגיה מפורסמת: דמיינו שמכסים את כל מדינת טקסס (שהיא ענקית, כמעט פי 33 מישראל) במטבעות כסף בגובה של 60 ס"מ. מסמנים מטבע אחד בלבד בטוש אדום, מערבבים את כל הערימה, ואז מבקשים מאדם בעיניים מכוסות לבחור מטבע אחד. הסיכוי שהוא ישלוף את המטבע המסומן - זהה לסיכוי שאדם אחד יקיים 8 נבואות במקרה.

עוד על ישו
ליד הכנרת: נמצא המקום בו ישו ביצע את אחד הניסים המפורסמים שלו?

האם ישו בכלל לא נולד בבית לחם אלא במקום אחר לגמרי?

בשנת 2025, החוקרים וויל בסט ורובין לובגרן מאוניברסיטת בלמונט חזרו לחישובים הישנים. הם אישרו כי גם תחת הנחות שמרניות מאוד, ההסתברות נשארת "נמוכה באופן מדהים".

החוקרים התמקדו שוב בנבואות מספר ישעיהו (פרק נ"ג) ובנבואות דניאל (פרק ט') המנבאות כי "יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ" - ביטוי המתפרש כמות המשיח לפני חורבן בית המקדש השני. הם העריכו, למשל, את הסבירות של הנבואה לפיה המשיח "לא יפתח פיו" בעת עינויים ומשפט (ישעיהו נ"ג 7: "נֶאֱלָם וְלֹא יִפְתַּח פִּיו"). הסטטיסטיקה מראה כי רוב הנאשמים ינסו להגן על חייהם, ולכן הסיכוי שאדם יעמוד למשפט מוות וישמור על שתיקה מוחלטת כפי שעשה ישו מול פילאטוס - הוא נדיר ביותר (מוערך כ-1 ל-10,000).

כשמשקללים את הנתון הזה עם הסיכוי להיות מוצא להורג דווקא בצליבה (1 למיליון) ושאר הנבואות, מקבלים מספר ששואף לאפס מוחלט.

כמובן, הסטטיסטיקה הזו לא משכנעת את כולם, ובטח לא את החוקרים היהודים. הביקורת המרכזית היא שהחישוב הוא מעגלי: הנוצרים בוחרים מראש את הפסוקים שמתאימים לסיפור חייו של ישו, ומגדירים אותם כ"נבואות".

היהדות, למשל, מפרשת את פרק נ"ג בישעיהו ("הסובל") כמתייחס לעם ישראל כקולקטיב שסובל בגלות, ולא למשיח ספציפי. בנוסף, חוקרים טוענים שכותבי הברית החדשה הכירו את התנ"ך היטב וייתכן שפשוט התאימו את הסיפורים כדי ש"ייפלו" בדיוק על המשבצות הנכונות. אבל מבחינת המאמינים הנוצרים, המספרים לא משקרים.