האם ישו בכלל לא נולד בבית לחם אלא במקום אחר לגמרי?

מדענים והיסטוריונים מעלים שאלות חדשות על האמונה הרווחת בקרב הנוצרים לפיה ישו נולד בבית לחם, בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים. ממצאים ארכיאולוגיים שהתגלו לאחרונה ודיונים בקרב החוקרים מצביעים על כך שמקום הולדתו ההיסטורי של ישו עשוי שלא להתיישר עם הנרטיבים המסורתיים, כאשר מספר מומחים מציעים מקומות חלופיים כמו נצרת או בית לחם אחרת שנמצאת בכלל בגליל.

בזמן שהעולם חוגג את הולדתו של ישו, מדענים העלו תהיה בנוגע לנושא שרבים האמינו בו במשך 2,000 שנים - שישו נולד בבית לחם. אין זו הפעם הראשונה שמומחים דנים בשאלה הזו: היסטוריונים וארכיאולוגים רבים דגלו בעבר ברעיונות דומים. ישנם מספיק עדויות ארכיאולוגיות כדי לקבוע שברור לחלוטין שאדם בשם ישו היה דמות היסטורית אמיתית, אולם נראה שסיפור הלידה שלו בבית לחם שנוי במחלוקת. לדברי מספר מומחים, ישו לא נולד בבית לחם אלא בעיירה הקטנה נצרת או אולי בית לחם אחרת, שהיתה במרחק של 7 ק"מ בלבד מעיר הולדתם של מרים אמו של ישו ודוד המלך.

העדות הטובה ביותר שמוכיחה שמקום הולדתו האמיתי של ישו היה בית לחם היא הברית החדשה. בשיחה עם MailOnline, חוקר המקרא ומנהל המכון לארכיאולוגיה תנ"כית, ד"ר קלייד בילינגטון, אמר: "בית לחם ביהודה מוזכרת בבשורות על פי מתי, לוקאס ויוחנן כמקום הולדתו של ישו". רבים מאמינים כי הבשורה על פי מתי נכתבה בסביבות שנת 80 לספירה, כלומר 50 שנה לאחר מותו של ישו. "אני מאמין, כמו רוב החוקרים הנוצרים, שכל שלושת הבשורות הללו נכתבו במאה הראשונה לספירה. לפיכך, הזיהוי של בית לחם ביהודה כמקום הולדתו של ישו מתוארך לימיה הראשונים מאוד של הנצרות", אמר ד"ר בילינגטון, שהוסיף כי על סמך הראיות הוא "משוכנע שישו נולד בבית לחם שביהודה".

החוקרים טוענים שהעדויות הארכיאולוגיות שמוכיחות שבית לחם היא מקום הולדתו של ישו הן מועטות. עם זאת, קיימות ראיות המוכיחות את קיומו של המקום באותה תקופה. בשנת 1969, סקר ארכיאולוגי של בית לחם מצא חלקי חרס שונים המתוארכים לתקופת הברזל בסביבות 1000 עד 586 לפני הספירה.

ד"ר ג'ואן טיילור מקינגס קולג' בלונדון וד"ר שמעון גיבסון מאוניברסיטת צפון קרולינה החלו בחפירה נוספת ליד כנסיית המולד ב-2016. בחפירה נמצאו סירים וחפצי אמנות שונים מהמאה הראשונה לספירה. כשדיבר על זה, ד"ר גיבסון אמר: "יש לנו, ללא ספק, כלי חרס המתוארכים לתקופת ישו".

החוקרים שמפקפקים בכך שבית לחם שביהודה היא מקום הולדתו של ישו, מסבירים שאפילו המקורות הטובים ביותר בברית החדשה לא מצליחים להוכיח שכל זה נכון. בשיחה עם MailOnline, מומחית מובילה להיסטוריה נוצרית באוניברסיטת אדינבורו, פרופסור הלן בונד, אמרה: "הבשורה המוקדמת ביותר שלנו - זו של מרקוס - מתחילה את סיפורו של ישו בטבילתו על ידי יוחנן המטביל ולא אומרת דבר על לידתו. גם השליח פאולוס - שהכיר את אחיו של ישו - לא אומר דבר על בית לחם".

פרופסור הלן בונד, מומחית מובילה בהיסטוריה הנוצרית באוניברסיטת אדינבורו, הביעה גם היא ספקנות לגבי הנרטיב המסורתי. "סביר להניח שהוא פשוט נולד בנצרת, שם התגוררה המשפחה", אמרה. היא הסבירה שישו ידוע תמיד בתור 'ישו מנצרת' ושנצרת היא התכונה היציבה ביותר בנרטיב המקראי של חייו.

חוסר העקביות בסיפורי הבשורה מלבה עוד יותר את הספקות הללו. אפילו הבשורות שטוענות שישו נולד בבית לחם שביהודה אינן מצליחות להסכים על הפרטים. "הבשורה על-פי מתי" מציעה שהמשפחה של ישו התגוררה בבית לחם ורק מאוחר יותר ברחה מהטבח של המלך הורדוס לאחר לידתו. לעומת זאת, ב"בשורה על-פי לוקאס" נכתב שהוריו, מרים ויוסף, נסעו מנצרת לבית לחם כדי להיספר במפקד הרומי. פרופסור בונד הצביעה על סתירות בתיאורו של לוקאס, וציינה כי "אין שום ראיות לכך שנערך בכלל מפקד אוכלוסין ברחבי האימפריה הרומית בשלב הזה, ולמרות שאנשים בתקופה ההיא היו צריכים ללכת למרכז מקומי כדי להיספר במפקד, הם לא היו צריכים לחזור לבית אבותייהם כפי שטוען לוקאס".

יש חוקרים הטוענים שהדגש על בית לחם כמקום הולדתו של ישו נבע מהרצון לקשור אותו לנבואה יהודית עתיקה. הברית החדשה מפרטת את הגנאלוגיה של יוסף, אביו של ישו, ומראה שהוא צאצא של דוד המלך, זאת כדי שישו יתאים להבטחת המשיח כצאצא של דוד. מכיוון שעל-פי המסופר במקרא, בית לחם היא עיר הולדתו של דוד, ובה הוא נמשח בידי שמואל למלך על ישראל וספר מיכה ניבא שהמשיח יבוא מעיר הולדתו של דוד - נעשה הקישור המוצק של הולדת ישו לבית לחם. למעשה הבשורות על פי מתיו ולוקס רק רצו לתרום לטענה שישו הוא משיח בן דוד. פרופסור בונד אמרה שהמסורת לפיה ישו "נולד בבית לחם כמעט בוודאות" נוצרה כדי לשפר את מורשתו הדוידית. היא הוסיפה: "ברגע שהאמינו שישו הוא המשיח ו'בן דוד', אז היה הגיוני לחבר את לידתו עם זו של דוד המלך".


תשכחו מכל מה שידעתם על מקום ותאריך הלידה של ישו - הכל שקרים >>

תיאוריה נוספת שזוכה לתשומת לב היא שייתכן שישו אכן נולד בבית לחם, אבל בבית לחם אחרת לגמרי. אבירם אושרי, ארכיאולוג ברשות העתיקות, מאמין שישו נולד למעשה בכפר קטן בשם בית לחם הגלילית, יותר מ-100 קילומטרים מבית לחם שביהודה. לאחר שבילה למעלה מעשור בחפירות באזור הגליל, אושרי מצא ראיות המצביעות על כך שהכפר העתיק ליד נצרת הוא מקום הולדתו האמיתי של ישו. הוא טען שזה לא הגיוני שמרים ההריונית תיסע 175 קילומטרים לבית לחם שביהודה מנצרת. "איך אישה בהריון של תשעה חודשים יכולה לנסוע 175 קילומטרים על חמור לבית לחם שביהודה? זה הרבה יותר הגיוני שהיא נסעה 7 קילומטרים, המרחק מנצרת לבית לחם הגלילית", הוא אמר.

במהלך חפירותיו גילה אושרי כנסייה גדולה מהתקופה הביזנטית עם מערה נסתרת, קטעי חומה מסביב לכפר ומבנה בן שתי קומות שעשוי להיות פונדק או בית הארחה. הוא ציין את המחסור בממצאים ארכיאולוגיים מהמאה הראשונה בבית לחם שביהודה, מה שתומך עוד יותר בתיאוריה שלו.

במחקרו הוא כתב "בבית לחם הגלילית ישבו יהודים בפרק הזמן החופף את ימי ישו. בתקופה הביזנטית מתקיימת נוכחות נוצרית מאסיבית במקום, נוכחות שהמשיכה למעשה עד ימינו עם התיישבות הטמפלרים. בנוסף, מן הברית החדשה אנו למדים כי חיי ישו סובבים סביב הגליל התחתון והכינרת. מרים ההרה רכבה ע"פ הברית החדשה להתפקד במכורתה, לא סביר שאישה בהריון מתקדם תרכב מרחק שכזה. המרחק בין נצרת לבית לחם הגלילית לעומת זאת הוא כ-7 ק"מ בסך הכול. ההסבר למסורת המצמידה את ישו לבית לחם יהודה ברור למדי, טענת הנצרות היא כי ישו הוא המשיח, המשיח על פי הברית הישנה יבוא מבית דוד, וזה מוצאו מבית לחם יהודה . לפיכך אילו התקיימה ישות היסטורית ושמה ישו, ואילו נולד בבית לחם, הרי שזו בית לחם הגלילית, ולא זו שביהודה.

כמו כן ברצוני להציע הסבר אפשרי נוסף לשם בית לחם צוריה כפי שמכונה בית לחם הגלילית בתקופת התלמוד. לא בית לחם הצורית, ולא בית לחם הצעירה כי אם שיבוש של השם בית לחם של הנוצריים - הנוצריה"

עם זאת, התיאוריות של אושרי זכו לביקורת רבה, ועל פי הדיווח רשות העתיקות סירבה לאפשר מחקר נוסף. ד"ר קלייד בילינגטון, חוקר מקרא ומנהל בכיר של המכון לארכיאולוגיה תנ"כית, דחה את התיאוריה הזו וקבע כי "אין מקור עתיק אחד" שיכול למקם את לידתו של ישו במקום הזה.

על אף הוויכוחים, מספר חוקרים מדגישים את החשיבות של הבנת הנרטיבים של הבשורת כתיאורים סמליים ולא היסטוריים למהדרין. "אני חושב שעדיף להבין את הנרטיבים של הבשורה של הלידה כשפת דימויים פואטית, שנועדה להדגיש את מי שישו היה באמת ואת המשמעות שלו, במקום לדאוג לדיוק ההיסטורי של הפרטים", סיכמה בונד.