נשיאת ונצואלה הזמנית, דלסי רודריגס, הודיעה אתמול (שישי) על חנינה שעשויה להוביל לשחרורם של מאות אסירים, בהם מנהיגי אופוזיציה, עיתונאים ופעילי זכויות אדם שנעצרו ממניעים פוליטיים.
האופוזיציה הנתמכת בידי ארצות הברית דחקה בשלטון זה זמן רב לנקוט צעד כזה. הוא מצטרף לוויתורים נוספים שעשתה רודריגס מאז שתפסה את מושכות השלטון ב־3 בינואר, לאחר המבצע הדרמטי ללכידתו של הנשיא ניקולס מדורו במתקפה צבאית אמריקנית בבירה קראקס.
רודריגס אמרה בפני כינוס של שופטים, שופטי עליון, שרים, בכירי צבא ומנהיגי ממשל נוספים כי האסיפה הלאומית, הנשלטת בידי מפלגת השלטון הסוציאליסט, תדון בהצעת החוק בדחיפות. האסיפה אישרה בימים האחרונים גם רפורמה עמוקה במגזר הנפט, שייפתח בפני חברות אמריקניות ואחרות.
"מי ייתן וחוק זה ירפא את הפצעים שהותיר העימות הפוליטי שהוזן באלימות ובקיצוניות", הוסיפה באירוע טלוויזיוני מוקלט מראש. "מי ייתן והוא ישמש לניתוב מחדש של הצדק בארצנו, ומי ייתן וישמש לניתוב מחדש של הדו-קיום בין אזרחי ונצואלה".
רודריגס הודיעה גם על סגירתו של מתקן הכליאה אל הליקואיד בקראקס - בית סוהר שבו תועדו שוב ושוב עינויים והפרות זכויות אדם בידי ארגונים עצמאיים. לדבריה, המתקן יוסב למרכז ספורט, חברה ותרבות עבור המשטרה והשכונות הסמוכות.
ההכרזה הושמעה בנוכחות חלק מהגורמים שאסירים לשעבר וארגוני זכויות אדם האשימו בהוראה על ביצוע מעשי האלימות בהליקואיד ובמתקני מעצר נוספים. קרובי משפחה של חלק מהאסירים שידרו בשידור חי את נאומה של רודריגס בטלפון, בעוד הם מתאספים מחוץ לאל הליקואיד. חלקם בכו. רבים קראו: "חירות! חירות!".
"אלוהים טוב. אלוהים שמע אותנו", אמרה ג'והאנה צ'ירינוס, דודתו של אחד האסירים, כשדמעות זולגות על פניה. מנהיגת האופוזיציה וזוכת פרס נובל לשלום, מריה קורינה מצ'אדו, אמרה בהצהרה כי הצעדים שהוכרזו לא ננקטו "מרצון חופשי, אלא בתגובה ללחץ מצד ממשלת ארצות הברית". היא ציינה גם כי אנשים נעצרו בשל פעילותם הפוליטית לתקופות שנעו בין חודש אחד ל-23 שנים.
"מנגנון הדיכוי של המשטר הוא אכזרי והגיב לכוחות הפליליים הרבים הכפופים למשטר הזה, וזה כל מה שנותר לו", אמרה מצ'אדו, שאינה זוכה בשלב זה לתמיכת טראמפ בהובלת שלטון המעבר. "כשהדיכוי ייעלם והפחד יאבד, זה יהיה סופה של העריצות".
ארגון זכויות האסירים הוונצואלי Foro Penal מעריך כי 711 בני אדם כלואים במתקני מעצר ברחבי המדינה הדרום-אמריקנית בשל פעילותם הפוליטית. מתוכם, 183 כבר נידונו לעונשי מאסר. בין חברי האופוזיציה הבולטים שנעצרו לאחר הבחירות לנשיאות ב-2024 ועדיין מוחזקים בכלא נמצאים חבר הפרלמנט לשעבר פרדי סופרלאנו, עורך דינה של מצ'אדו, פרקינס רושה, וכן חואן פבלו גואניפה - מושל לשעבר ואחד מבעלי בריתה הקרובים של מצ'אדו.
הממשלה לא פרסמה ביום שישי את נוסח הצעת החוק, מה שמותיר אי-בהירות באשר לקריטריונים הספציפיים שלפיהם ייקבע מי זכאי לחנינה. רודריגס אמרה כי "חוק החנינה הכללי" יחול על "כל תקופת האלימות הפוליטית משנת 1999 ועד היום". היא הוסיפה כי מי שהורשעו ברצח, סחר בסמים, שחיתות או הפרות זכויות אדם לא יהיו זכאים להקלה בעונשם.
ממשלתה של רודריגס הודיעה מוקדם יותר החודש על תוכניות לשחרר מספר משמעותי של אסירים כמחוות רצון טוב, אך קרוביהם של העצורים גינו את קצב השחרורים האיטי. "חנינה כללית היא דבר מבורך כל עוד מרכיביה ותנאיה כוללים את כלל החברה האזרחית, ללא אפליה, כל עוד היא אינה הופכת למעטה של חסינות מעונש, וכל עוד היא תורמת לפירוק מנגנון הדיכוי של הרדיפה הפוליטית", כתב אלפרדו רומרו, נשיא Foro Penal ברשתות החברתיות. הארגון מנה 302 שחרורים מאז ההודעה ב-8 בינואר.
ארגון זכויות האדם Provea אמר בהצהרה כי הוא מותח ביקורת על חוסר השקיפות ועל קצב השחרור האיטי. הוא הדגיש גם כי בעוד ש"שחרורם של מי שעדיין כלואים הוא דחוף, אין לראות בהכרזה על חנינה, בשום אופן, חנינה או מעשה חסד מצד המדינה".
"לאף אחד לא מגיע הדבר הזה"
"אנו מזכירים כי אנשים אלה נכלאו באופן שרירותי בשל מימוש זכויות המוגנות באמנות זכויות אדם בינלאומיות, בחוקה הלאומית ובחוקי ונצואלה", נמסר מהארגון. במקביל, משרד החוץ של ארצות הברית אישר ביום שישי כי כל אזרחי המדינה שהיה ידוע שהוחזקו בבתי כלא בוונצואלה שוחררו. כמו כן, הוא הודיע כי לורה דוגו, שתשמש הדיפלומטית הבכירה של ארצות הברית בוונצואלה, תגיע לבירה היום.
מחוץ למתקן כליאה נוסף בקראקס הצטרף אדוארד אוקריס, שנעצר ליותר מחמישה חודשים לאחר בחירות 2024, לקרובי אסירים בדרישה לשחרורם המהיר של יקיריהם.
"אנחנו, הוונצואלים, סבלנו כולנו כל כך הרבה - הכול בלתי צודק, אכזרי ורומס את כבודנו. לאף אחד לא מגיע הדבר הזה", אמר אוקריס. "והיום, האשמים ממשיכים לשלוט בוונצואלה".