אם נסעתם לאחרונה בנסיעה בין-עירונית ארוכה, אולי שמתם לב למשהו מוזר: השמשה הקדמית של הרכב נשארה כמעט נקייה. נהגים ותיקים זוכרים שפעם, נסיעה כזו הייתה מסתיימת בצורך לגרד שכבה של חרקים מהזכוכית. אבל השקט הזה, מזהיר רופא בכיר, הוא סימן מבשר רעות שעלול להעיד על משבר מתקרב לאנושות.
ד"ר ג'וזף ורון, מומחה לרפואה דחופה וטיפול נמרץ מיוסטון, פרסם בשבוע שעבר אזהרה חמורה בכתב העת "The Defender" בכתבה שתיארה כיצד החרקים הולכים ונעלמים מהעולם. הוא מתאר תופעה של "השתתקות" מסתורית של עולם החרקים, ומשווה את המצב לרגעים הקריטיים בבית החולים: "ברפואה, שקט יכול להיות מפחיד יותר מרעש. כשחולה מפסיק לפתע להביע כאב, או כשהמוניטור מפסיק פעילות, זה לרוב מסמן כשל מערכתי ולא פתרון הבעיה. כרגע, השקט בחוץ מדאיג מאוד".
הנתונים: צניחה של 75% גם בשמורות טבע
החשש של ד"ר ורון מגובה בנתונים ממחקר גרמני רחב היקף, שעקב אחר מסת החרקים המעופפים במשך כ-30 שנה. הממצאים הראו כי עד שנת 2016 נרשמה צניחה של יותר מ-75% באוכלוסייתם. הנתון המבהיל באמת הוא שהירידה הזו נרשמה בתוך שמורות טבע מוגנות, שאמורות היו להיות מוגנות מפעילות תעשייתית.
התחזיות לעתיד אינן אופטימיות יותר: ההערכות מדברות על כך שעד 2030, רבע ממיני החרקים יהיו בסכנת הכחדה ממשית או בסיכון גבוה להיעלמות.
עוד בנושא
"אוכלוסיית מחצית מהמינים בכדור הארץ מתכווצת - בדרך להכחדה"
"זהו יום נהדר לדבורים": בית המשפט בקליפורניה קבע שהם דגים
למה אנחנו צריכים דווקא את היתושים?
אחת הטענות המפתיעות ביותר של ד"ר ורון נוגעת לחרק השנוא ביותר בעולם: היתוש. "מעט מאוד חרקים זוכים לתיעוב אוניברסלי כמו יתושים", הוא כותב. "תפקידם כמפיצי מחלות הופך אותם למטרות קלות לקמפיינים של השמדה, והירידה במספרם נחגגת לעתים קרובות".
אבל כאן בדיוק הטעות שלנו. "מערכות אקולוגיות לא מאפשרות 'מחיקה סלקטיבית' ללא השלכות", הוא מסביר. זחלי יתושים הם מקור מזון עיקרי לדגים ודו-חיים, בעוד שיתושים בוגרים מאכילים ציפורים, עטלפים וחרקים אחרים. היעלמותם תיצור אפקט דומינו בשרשרת המזון שקשה לחזות את סופו. ורון משווה זאת לתפיסה רפואית מיושנת, לפיה דיכוי הסימפטומים שווה לריפוי המחלה - הנחה שגויה ומסוכנת.
הקשר המפתיע בין דבורים לפצעים של חולי סוכרת
ההשלכות של היעלמות החרקים מגיעות גם לצלחת ולבריאות שלנו. כ-75% מהגידולים החקלאיים (פירות, ירקות, אגוזים וקטניות) תלויים בהאבקה.
ד"ר ורון מספק דוגמה קלינית מפתיעה להשפעה הישירה על בריאות האדם: חולי סוכרת. "דמיינו חולה סוכרת שנאבק בכיבים שאינם מחלימים", הוא מסביר. "הפצעים הללו, העמידים לטיפול רגיל, הם המחשה חיה לירידה במיקרו-נוטריאנטים". ההסבר פשוט ומפחיד: היעדר האבקה מוביל ליבול דל בוויטמינים חיוניים כמו ויטמין C ואבץ, הקריטיים לריפוי רקמות ולמערכת החיסון.
"חרקים לא מוציאים הודעות לעיתונות"
מעבר לבריאות, מדובר בפגיעה קשה בכיס ובאיכות החיים. מותרות יומיומיים כמו קפה, שוקולד ושקדים עלולים להפוך ליקרים ונדירים יותר אם המגמה תימשך. ד"ר ורון מזהיר כי השיבוש האקולוגי יוביל לירידה באיכות התזונה העולמית, מה שיגרור השפעות ישירות על מערכת החיסון ועלייה במחלות כרוניות.
המסר של ורון לממשלות העולם הוא חד משמעי: הפסיקו להסתמך על המחשבה היהירה שהטכנולוגיה תוכל להחליף את הטבע. האבקה מלאכותית, הוא מתעקש, אינה תחליף ריאלי לטריליוני פעולות שמבצעים חרקי הבר בחינם מדי יום.
"ציוויליזציות לא נופלות רק בגלל מלחמות או כלכלה", מסכם ורון באזהרה לרופאים ולמנהיגים כאחד. "הן נופלות כאשר המערכות החיות שמקיימות אותן מפורקות בשקט".
הוא חותם את המאמר באזהרה מצמררת: "חרקים לא מוציאים הודעות לעיתונות כשהם פורשים. הם פשוט נעלמים. עד שנבחין בזה דרך יבולים ריקים וצלחות דלות יותר - זה עלול להיות מאוחר מדי".