גופתו של החלל-החטוף רן גואילי הושבה היום (שני) מרצועת עזה וזוהתה על ידי המרכז לרפואה משפטית. גואילי, בן 24 מהיישוב מיתר, שירת כלוחם ביחידת הסיור (יס"מ) של המשטרה ונהרג בקיבוץ עלומים ב-7 באוקטובר.
גואילי היה בחופשת מחלה באותו בוקר, בעקבות שבר בכתף שנגרם כשבועיים קודם לכן במהלך רכיבת שטח. אף שהיה מיועד לעבור ניתוח יומיים לאחר מכן, עם פרוץ המתקפה החליט לצאת מביתו מיוזמתו כשהוא מצויד במדים ובאפוד, והצהיר כי לא יאפשר לחבריו להילחם לבדם.
גואילי נסע להצטייד בתחנת המשטרה בבאר שבע והמשיך משם לעבר מוקדי הלחימה בעוטף עזה. עם הגעתו לאזור חבר לסגן-אלוף גיא מדר, והשניים נלחמו יחד סמוך לקיבוץ עלומים. במהלך פעילותם הגיעו לתחנת הדלק בצומת סעד, שם פעלו תחת אש כבדה ובסיכון חיים ממשי לחילוץ ולהצלה של עשרות שורדים מהטבח בפסטיבל הנובה.
לאחר פעולות החילוץ שב גואילי לאזור הקיבוץ כדי לסייע לכוחות הלוחמים, ושם נקלע יחד עם סגן אלוף מדר למארב שכלל ירי מסיבי וירי רקטות כתף. במהלך חילופי האש נפצע גואילי באורח קשה בידו וברגלו. למרות פציעתו המשיך להילחם בנחישות, תפס מחסה תחת עץ אקליפטוס והניח לעצמו חוסם עורקים. הוא הצליח לחסל לפחות 14 מחבלים נוספים, שאותרו במקום שבו נחטף.
על פי ההערכות, גואילי נחטף לרצועת עזה בסביבות השעה 11:00 כשהוא פצוע קשה, ככל הנראה לאחר שאזלה לו התחמושת. כשבועיים לאחר האירועים עודכנה משפחתו בדבר חטיפתו. בהמשך הוצגו ראיות מצולמות המתעדות אותו שוכב שמוט ופצוע על אופנוע בסמוך לבית החולים שיפא בעזה, כשסביבו מחבלים. ועדת מומחים שבחנה את הממצאים קבעה בדיעבד כי הוא נפל בקרב באותו בוקר וגופתו נחטפה לעזה. המסקנה הרשמית בדבר מותו התבססה על ההערכה כי לא קיבל טיפול רפואי לפציעתו הקשה.
מטעם מטה המשפחות להחזרת החטופים נמסר: "רן גואילי, החטוף האחרון הושב הביתה. הראשון להיכנס, האחרון לחזור. רן קיבל את הכינוי "רן מגן עלומים" מקהילת הקיבוץ. רן בעל החיוך הגדול והכתפים הרחבות היה כולו לב ענק, חבר אמת, אהוב על כולם, אהב להנות מהחיים, גבר צעיר וערכי, תמיד דיבר בגובה העניים עם נוכחות עוצמתית ושלווה".