איראן מתכננת להתנתק באופן קבוע מרשת האינטרנט העולמית, ולאפשר חיבור מקוון רק לאנשים שיעברו סינון ואישור של המשטר - כך לפי דיווח של "הגרדיאן" הבריטי, שציטט פעילי זכויות דיגיטליות איראנים.
"תוכנית חסויה נמצאת בעיצומה, שבמסגרתה הגישה לאינטרנט הבינלאומי תהפוך ל'פריבילגיה ממשלתית'", נכתב בדוח של Filterwatch, ארגון העוקב אחר הצנזורה ברשת באיראן, תוך הסתמכות על כמה מקורות בתוך המדינה. "לכלי התקשורת הממלכתיים ולדוברים ממשלתיים כבר יש רמזים ברורים שמדובר בשינוי קבוע, תוך אזהרה כי גישה חופשית לא תחזור גם לאחר 2026".
על פי התוכנית, איראנים בעלי סיווג ביטחוני או כאלה שיעברו בדיקות של הממשלה יקבלו גישה לגרסה מסוננת של האינטרנט העולמי, אמר אמיר רשידי, ראש Filterwatch. כל יתר האזרחים יורשו להתחבר רק לאינטרנט הלאומי - רשת פנימית, מקבילה, המנותקת מהעולם הרחב.
ניתוק האינטרנט הנוכחי באיראן החל ב-8 בינואר, לאחר 12 ימים של מחאות אנטי־ממשלתיות שהלכו והסלימו. אלפי בני אדם נהרגו, אף שההפגנות עצמן נראות כמי שהאטו תחת הדיכוי האלים.
רק מידע מועט מצליח לצאת מהמדינה בשל ההשבתה, שנחשבת לאחת מחסימות האינטרנט החמורות בהיסטוריה - ארוכה אף מהשבתת האינטרנט במצרים בשנת 2011 במהלך מחאות כיכר תחריר. דובר ממשלתי אמר, לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, כי האינטרנט הבינלאומי יישאר חסום לפחות עד נורוז, ראש השנה הפרסי, ב־20 במרץ.
בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקנית, שעסק בצנזורה ברשת, אמר כי האפשרות שאיראן תנסה להתנתק לצמיתות מהאינטרנט העולמי היא "סבירה ומפחידה" - אך גם יקרה מאוד. "זה לא מחוץ לתחום האפשרי שהם יעשו את זה, אבל אם רואים איך מצבים כאלה מתפתחים - ההשפעה הכלכלית והתרבותית תהיה עצומה. הם עלולים למתוח את החבל יותר מדי", אמר.
רשידי הוסיף: "נראה שהרשויות מרוצות מרמת הקישוריות הנוכחית, והן מאמינות שסוג כזה של השבתה סייע להן לשלוט במצב".
ההשבתה הנוכחית היא שיאו של מאמץ בן 16 שנה לביסוס שליטת המשטר באינטרנט במדינה. אחד המרכיבים המרכזיים במאמץ הזה הוא מערכת מתוחכמת לסינון תעבורת רשת, המאפשרת למעטים גישה לאינטרנט העולמי וחוסמת את השאר - שיטה המכונה "רשימת היתרים".
לדברי חוקרים המתמקדים באינטרנט של איראן בארגונים Project Ainita ו־Outline Foundation, הטכנולוגיה שאפשרה זאת ככל הנראה יובאה מסין. החוקרים ביקשו להישאר בעילום שם מחשש לנקמה מצד הרשויות האיראניות נגד חוקרי זכויות דיגיטליות.
הדבר מתאפשר באמצעות "קופסאות ביניים" בעלות קיבולת גבוהה - התקנים המתחברים לכבלי רשת ומנטרים או משנים את תעבורת האינטרנט. מערכות הזמינות כיום בשוק יכולות להיות מותאמות לפיקוח על תעבורת הרשת של מדינות שלמות - לרבות ריגול אחר משתמשים בודדים, חסימת אתרים, פרוטוקולים וכלי VPN מסוימים.
"בעצם, יש ציוד צנזורה שיושב על כל רשת, והמדינה יכולה למנוע חיבורים לשני הכיוונים", אמרו.
המרכיב השני הוא האינטרנט הלאומי של איראן, שניתן לגישה רק מתוך המדינה. הוא מאפשר לכל האיראנים להשתמש במספר מצומצם של אתרים ואפליקציות שנבנו במיוחד על ידי המשטר, ובהם שירותי מסרים איראניים, מנועי חיפוש, אפליקציות ניווט ושירות סטרימינג דמוי נטפליקס. הרשת מפוקחת וכמעט שאין לה חיבור לאינטרנט העולמי.
איראן פועלת לפיתוח האינטרנט הלאומי מאז 2009, לאחר שהרשויות ניתקו זמנית את האינטרנט במהלך מחאות המוניות בעקבות בחירתו מחדש של מחמוד אחמדינז'אד - והבינו שהשבתה מוחלטת כרוכה במחיר כבד.
"הם פשוט משכו את השאלטר בלי לחשוב. הם אף פעם לא עשו את זה קודם", אמרו החוקרים. "וזה זרק את כל האינטרנט לכאוס, וגרם נזק עצום גם להם".
עד 2012 הקימה הממשלה את המועצה העליונה למרחב הסייבר והחלה לתכנן רשת אינטרנט מפוצלת ופנימית. עם הזמן שיכללו הרשויות את ההשבתות - חסמו שירותים כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל במהלך מחאות 2012, אך הותירו שירותים בעלי ערך כלכלי פעילים.
בעשור שלאחר מכן השתמשו הרשויות בגישת "המקל והגזר" כדי לאלץ עסקים מקוונים, בנקים וספקיות אינטרנט להעביר תשתיות קריטיות - מרכזי נתונים ומשרדים - לתוך המדינה. מי ששיתף פעולה קיבל הקלות מס, ומי שסירב נמנע ממנו לפעול באיראן.
"ההשלכות יהיו קשות מאוד"
בשנת 2015 השתמשה קבוצת חוקרים בביטקוין כדי לרכוש שטח שרתים באיראן, והחלה לסרוק את מרחב כתובות ה־IP של המדינה - הכתובות המוקצות למכשירים ברשת.
הם גילו ממצא מדהים: איראן בנתה רשת אינטרנט פנימית המחוברת כולה בתוך המדינה ומנותקת לחלוטין מהעולם החיצון, תוך שימוש באותם פרוטוקולים שמחברים רשת פנימית במשרד או בבית.
"זה כמו כשאתה במשרד ויש לך שרתי קבצים או מערכות משאבי אנוש - אם תלך לבית קפה, לא תוכל לגשת אליהם כי זו רשת פנימית. אי אפשר לנתב החוצה", אמר אחד החוקרים.
איראן הצליחה. האינטרנט הלאומי פועל לכל אורך המחאות, וכיום הוא האפשרות היחידה עבור רוב האיראנים להתחבר לרשת. סביר שהוא ימשיך להתפתח, אך הוא נותר בלתי נגיש למשתמשים מחוץ למדינה ומנותק מהאינטרנט הרחב.
לדברי הבכיר האמריקני לשעבר, היכולות שחשפה איראן בימים האחרונים בכל הנוגע לשליטה באינטרנט הן משמעותיות - ואף עולות על אלה של משטרים סמכותניים אחרים שהיו שואפים לעשות מהלך דומה.
עם זאת, עדיין לא ברור אם איראן תצליח ליצור מציאות מקוונת חדשה וקבועה. "קהילת זכויות הדיגיטל צודקת כשהיא מצלצלת בפעמוני אזהרה", אמר. "אבל ההשלכות יהיו קשות מאוד גם עבור הרשויות האיראניות, שיישאו באחריות לנזק העצום שייגרם לכלכלה".