תנועת המחאה הארצית באיראן נראתה ביום חמישי כמאטה את קצב פעולתה, תחת משקלו של דיכוי אכזרי מצד הרשויות, שהותיר אלפים הרוגים והכניס עשרות אלפים לכלא.
בטהראן דיווחו איראנים על רגיעה יחסית ברחובות, כשבוע בלבד אחרי שהמחאות הגיעו לשיאן בטהראן ובמקומות אחרים בבירה וגלשו לעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון. אך אלו דוכאו באכזריות רבה.
תושב הבירה טהראן, שבה החלה המחאה בבזאר לפני שבועיים וחצי, סיפר לרשת אל-ג'זירה כי יש נוכחות ביטחונית מוגברת לצד חוסר ודאות מהעתיד לבוא.
"יש נוכחות צבאית גדולה ברחובות הבירה ובמקומות אחרים", אמר התושב. לדבריו, אנשי משמרות המהפכה נפרסו בבירה, לצד מחסומים רבים ועצירות משטרתיות. הוא הוסיף שכוחות חמושים מסיירים באופנועים ברחובות.
"יש חוסר ודאות רב. הרבה אנשים מודאגים", אמר אותו תושב, שדיבר בעילום שם מחשש לביטחונו. לדבריו, רבים מצפים לפעולה אמריקנית בקרוב, אך הדעות חלוקות לגבי השלכותיה. "יש הרבה מוות, עצב וזעם".
לפי דיווחים בכלי תקשורת אמריקניים ואחרים, טראמפ עמד תחת לחץ כבד מצד מנהיגים במזרח התיכון שלא לצאת לתקיפות, מהלך שהיה מוביל כמעט בוודאות לתקיפות תגמול איראניות נגד בסיסים אמריקניים ברחבי האזור. בניו יורק טיימס דווח שראש הממשלה בנימין נתניהו אמר זאת לנשיא האמריקני במהלך שיחת טלפון, וגם ערב הסעודית, עומאן, קטאר ומצרים היו בין אלו שלחצו עליו לתת "הזדמנות נוספת" לטהראן.
ברשתות החברתיות הביעו חלק מהאיראנים אכזבה מנסיגתו לכאורה של טראמפ מהתערבות צבאית. תמונת בינה מלאכותית שבה נראה טראמפ מסיר מסכה וחושף את הנשיא לשעבר ברק אובמה - שנתפס בקרב הפזורה האיראנית כמי שנקט קו רך כלפי איראן - הופצה בהרחבה.
ההאטה במחאות הגיעה יומיים בלבד לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קרא לאיראנים "להמשיך להפגין - להשתלט על המוסדות שלכם", והבטיח כי "העזרה בדרך". הערכות מודיעין הצביעו על כך שארצות הברית מתכוננת לתקוף את איראן - מהלך שטראמפ איים בו אם ממשלת איראן תמשיך להרוג מפגינים.
ואולם, ביום רביעי בלילה נראה שטראמפ נסוג מהסף של התערבות צבאית, כאשר אמר לכתבים כי הרשויות באיראן עוצרות את ההוצאות להורג.
"נאמר לנו שההרג באיראן נפסק - הוא נפסק - הוא נפסק כעת. ואין תוכנית להוצאות להורג, או הוצאה להורג, או הוצאות להורג - כך נמסר לי ממקור מוסמך", אמר טראמפ.
בהמשך טען הבית הלבן כי 800 הוצאות להורג שתוכננו באיראן בוטלו. דוברת הבית הלבן, קרולין לויט, אמרה כי טראמפ וצוותו הזהירו שיהיו "השלכות חמורות" אם ההרג יימשך. "הנשיא מבין שכיום 800 הוצאות להורג שהיו מתוכננות והיו אמורות להתבצע אתמול - נעצרו", אמרה.
עם זאת, לדבריה, טראמפ ממשיך לעקוב מקרוב אחר המצב. "כל האפשרויות עדיין מונחות על השולחן עבור הנשיא", אמרה לויט.
שגריר ארצות הברית באו"ם, מייק וולץ, חזר על הדברים הללו בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם ביום חמישי בלילה, ואמר כי ארצות הברית עומדת לצד "העם האמיץ של איראן", וכי טראמפ "הבהיר שכל האפשרויות מונחות על השולחן כדי לעצור את הטבח".
סגן שגריר איראן באו"ם, חוסיין דרזי, תקף בחריפות את ארצות הברית בשל מה שכינה "מעורבותה הישירה בהפניית חוסר השקט באיראן לאלימות".
"תחת תירוץ חלול של דאגה לעם האיראני וטענות לתמיכה בזכויות אדם, ארצות הברית מנסה להציג את עצמה כחברתו של העם האיראני, ובו בזמן מניחה את היסודות לערעור פוליטי ולהתערבות צבאית במסגרת נרטיב כביכול 'הומניטרי'", אמר דרזי.
שגריר רוסיה באו"ם, וסילי נבנזיה, האשים את ארצות הברית בכינוס הישיבה בניסיון "להצדיק תוקפנות גלויה והתערבות בענייניה הפנימיים של מדינה ריבונית". רוסיה הגנה על פעולותיה של איראן והייתה החברה היחידה במועצה שעשתה זאת.
שגריר צרפת באו"ם, ז'רום בונפון, קרא לשחרור מיידי של כל העצורים שנעצרו באופן שרירותי ולהשעיית עונש המוות, בעוד סגן שגריר בריטניה, ארצ'יבלד יאנג, אמר כי "איראן חייבת לשנות כיוון בדחיפות" ולכבד את זכויות היסוד של אזרחיה, "ובהן הזכות להפגין ללא חשש מאלימות או דיכוי".
לפחות 2,637 בני אדם נהרגו במחאות, לפי הסוכנות האמריקנית Human Rights Activists News Agency.
על פי הדיווחים, טראמפ בחן את מלוא קשת האפשרויות לתקיפת איראן, אך לא השתכנע שמהלך בודד כלשהו יביא לשינוי מכריע בעודו מסתייג מקמפיין ארוך-טווח, המנוגד להצהרותיו ארוכות השנים נגד התערבות בסכסוכים מעבר לים.
טראמפ כבר נקט בעבר מהלכים מטעים מול איראן. ביוני הוא רמז שגורמים אמריקניים מנהלים מגעים אינטנסיביים עם מקביליהם האיראנים בנוגע לתוכנית הגרעין, בעוד שבפועל הוא התכונן לתקיפות לצד ישראל במהלך מבצע "עם כלביא".
גם הרשויות באיראן ריככו ביום רביעי את הרטוריקה שלהן, לאחר שבוע של איומים בתקיפות תגמול נגד ארצות הברית. שר החוץ, עבאס עראקצ'י, קרא לארצות הברית לשוב למשא ומתן והוסיף כי אין כוונה לתלות אנשים.
כלי התקשורת הממלכתיים באיראן טענו כי ערפאן סולטאני, בן 26, המפגין הראשון שנידון למוות, לא יוצא להורג. סולטאני היה אמור להיות מוצא להורג ביום רביעי והפך לסמל לדיכוי המפגינים באיראן ברחבי העולם.
למרות דבריו של טראמפ כי ההרג ייפסק, הרשויות באיראן המשיכו לרדוף מפגינים. כלי התקשורת באיראן דיווחו בהבלטה על מעצר מפגינים שכונו "טרוריסטים", בעוד ניתוק האינטרנט נכנס ליומו השביעי - ועקף את משך השבתות התקשורת בגלי מחאה קודמים.
לפי הדיווחים, הרשויות חיפשו צלחות לוויין של סטארלינק, ופרסמו תמונות של משלוחי ציוד שלטענתן נתפסו, כחלק מהמאבק באחת מדרכי התקשורת הבודדות שנותרו עם העולם החיצון.
ארגוני זכויות אדם הביעו דאגה מהודאות כפויות בקרב מפגינים עצורים, לאחר שכלי התקשורת הממלכתיים שידרו תיעודים שבהם ראש מערכת המשפט הקיצוני, גולאם־חוסיין מוחסני אג'אי, חוקר אישית עצורים. אג'אי, הנתון לסנקציות אמריקניות ואירופיות, מואשם בידי גורמי אופוזיציה במעורבות בהוצאות ההמוניות להורג של אסירים פוליטיים בשנת 1988.
צילומים ששודרו אתמול הראו את אג'אי חוקר נשים, שאחת מהן הואשמה בשליחת הודעה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. אישה נוספת, שהואשמה בהשלכת בלוקים מבטון על כוחות הביטחון, אמרה במהלך חקירתה בידי אג'אי: "אני לא יודעת מה קרה, למה עשיתי דבר כל כך טיפשי".
כבר מראשית המחאות שידרו כלי התקשורת הממלכתיים תיעודים של הודאות מסוג זה, כחלק מניסיון להציג את המחאה כתנועה שמקורה בהתערבות זרה שנועדה לערער את יציבות איראן.
ארגון Iran Human Rights, שמושבו בנורווגיה, מסר: "שידור הודאות שהושגו תחת כפייה ועינויים עוד לפני הליכים משפטיים מפר את זכותם של נאשמים להיחשב חפים מפשע עד שיוכח אחרת".
המחאות החלו ב־28 בדצמבר בעקבות צניחה חדה בערך המטבע המקומי, והתרחבו במהירות לדרישות לרפורמות פוליטיות ואף לסיום שלטון המשטר האיראני. המחאה התפשטה לכל 31 המחוזות במדינה והיא גל חוסר השקט החמור ביותר שאיתו התמודדה הממשלה זה עשרות שנים.
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, אמר אתמול כי הממשלה פועלת לשיפור תנאי החיים במדינה ולטיפול בגורמים שהציתו את המחאות. הוא התחייב להילחם בשחיתות ובייקור מחירים, שלדבריו צפויים לשפר את כוח הקנייה של האזרחים.
המטבע הלאומי של איראן איבד כשני שלישים מערכו בשלוש השנים האחרונות, בעוד מחירי מוצרי יסוד זינקו, כאשר מחירי המזון עלו ב־72% מאז השנה שעברה.
מומחים אמרו כי אף שהמחאות מצביעות על בעיות עמוקות במערכת השלטון של איראן, שצפויות להטריד אותו בטווח הארוך, קריסת מדינה אינה סבירה. חשש זה הועלה גם על ידי גורמים ישראלים וערבים, שאמרו לממשל האמריקני בימים האחרונים כי המשטר האיראני עדיין אינו חלש מספיק כדי שתקיפות אמריקניות ימוטטו אותו.