הקואליציה החליטה אתמול לקדם הצעת חוק המבקשת לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים מהדין הפלילי, עבירה שבגינה מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים.
פרופסור ברק מדינה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית אמר בהתייחס להצעת החוק כי "הבעיה הבסיסית היא שאין בהסדרים הקיימים הוראה מפורשת, אפילו לא במשפט המינהלי, לכל הנושא של ניגוד עניינים. הכול הוא פרי פיתוח של הפסיקה, וזו סכנה גדולה לשחיתות ולשיקולים לא ענייניים".
לדבריו, "לא אופטימלי להשתמש במשפט הפלילי ככלי להסדרת דרך הפעולה של רשויות מינהליות, אבל המציאות שלנו כל כך קשה שזה בלתי נמנע. אם רצו לקבוע הסדר אחר, הכנסת הייתה צריכה לחוקק מהו ניגוד עניינים ומה עושים כשהוא קורה. כעת כל מה שמבקשים לעשות הוא לבטל את האיסור הפלילי בלי לקבוע נורמה אחרת, ולהשאיר הסדר צר של ניגוד עניינים רק במקרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה".
פרופסור מדינה הוסיף כי "במישור העקרוני, גם בלי משפט נתניהו החוק הזה מאוד בעייתי. הוא מאפשר שחיתות ומונע הרתעה של גורמים בשירות הציבורי מהפעלת סמכויות בצורה מושחתת. יש מחסור גדול בנורמות בעניין הזה. אם יבקשו להחיל אותו מידית על תיקים תלויים ועומדים, קשה לי לדמיין את בית המשפט מאשר דבר כזה. הסעיף שמוחק עבירות שבוטלו מדבר על נסיבות מיוחדות, עבירות שלא רלוונטיות, ערכים חברתיים שהשתנו".
פרופסור מדינה טען כי "הדוגמה הקלאסית היא ביטול האיסור על יחסים הומוסקסואליים. פה אין שינוי בתפיסות החברה. פעולה מתוך ניגוד עניינים עדיין נחשבת פסולה. זה חוק שנועד לפתור בעיה קונקרטית של נתניהו. די ברור שבג"ץ יקבע שהמקרה לא חל על נתניהו בגלל ניגוד העניינים. זה לא נראה לי מהלך רציני, אלא התרסה. המקרים שדיברו עליהם שבהם החוק רחב מדי הם לא זה של נתניהו, שהוא מקרה מובהק של ניגוד עניינים. החוק מאוד בעייתי ולא ישיג את מה שהם רוצים".
הוא אמר עוד כי "בוודאי שצריך לשנות את החוק, אבל דרך ועדה ציבורית שתבחן את מכלול ההשלכות, ובעיקר עם חלופות. אי-אפשר סתם לבטל ולקוות שיהיה בסדר. זה לא שהמצב הוא שהשירות הציבורי פועל בלי ניגוד עניינים ורק מתנכלים לנציגי ציבור. הדרך היא לא סתם למחוק את הסעיף אלא לקבוע מגבלות חלופיות אפקטיביות - דיווח על ניגוד עניינים, העברת סמכות, חיזוק מעמד היועמ"ש בקביעה מהו ניגוד עניינים. צריך לעשות את זה בהיקף נרחב ויעיל, לא סתם למחוק בלי משהו חלופי".
פרופסור יואב ספיר, מנהל המכון למשפט פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסנגור הציבורי הארצי, אמר כי הצעות כאלה עלו בעבר. "השקר הגדול שבהן הוא הטענה שהן אינן קשורות למשפט נתניהו, משום שהן אינן חלות רטרואקטיבית. חשוב להבין שאין דבר כזה. ברגע שמבטלים עבירה - הביטול חל רטרואקטיבית: כל האחריות הפלילית וההליכים מופסקים, ולא יהיו תוצאות הנובעות מהרשעה. הסעיף מבטא עיקרון חוקתי, איסור ענישה כאשר החברה סבורה שמשהו אינו עוד עבירה. גם אם המחוקק ינסה לקבוע שביטול העבירה לא יחול רטרואקטיבית, לנאשם יהיו טענות חזקות שלפיהן החרגה כזו אינה חוקתית", אמר.
לדבריו, "מדובר בעבירה שיש בה פגמים - היא עמומה מדי ורחבה מדי - ויש צורך להגדיר אותה בצורה מדויקת יותר. אני תומך בהחלפת העבירה. המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל, הציע לקחת את המבחנים שנקבעו בפסיקה, שנתנו סימנים ופרשנות שהפחיתו את העמימות, ולאסור באופן ספציפי התנהגויות כמו קבלת כספים במצבים מסוימים שאינם עולים כדי שוחד, או פעולה בניגוד עניינים".
"כיום קיימת שורה של מעשים שמבססים את עבירת המרמה והפרת האמונים. כאן אין הצעה לתקן, אלא לבטל. ביטול העבירה יוצר חלל גדול בהיבט של המאבק בשחיתות. בכל מקרה שאינו עולה כדי שוחד, שקשה מאוד להוכיח - מתת תמורת טובת הנאה - יהיה קשה בכלל להגיש כתבי אישום. העבירה הזו היא כלי חשוב במאבק בשחיתות. זהו מהלך אחד עם בקשת החנינה: אם העבירה תבוטל, אמורים לרדת סעיפי האישום היחידים בשני תיקים, ולהישאר בתיק השלישי עבירת שוחד, שלא ברור אם תהיה הרשעה בגינה או לא".