בזמן שההפגנות באיראן ממשיכות לאתגר את הנהגת המשטר, יורש העצר האיראני הגולה מנסה למצב את עצמו כדמות מפתח בעתיד מולדתו. רזא פהלווי, בן 65, הצליח לעורר את המפגינים בליל חמישי, וסייע להפוך מחאה שהחלה בשל המצב הכלכלי המתדרדר לאיום ממשי על התאוקרטיה השלטת במדינה. אך הוא חי מחוץ לאיראן כבר כמעט 50 שנה, וסיכוייו להנהיג את המדינה ביום שלאחר המשטר - בהנחה שהוא אכן לא ישרוד עוד זמן רב - אינם ברורים.
פהלווי נולד ב־31 באוקטובר 1960 וחי חיי מותרות כיורש העצר של אביו, השאה מוחמד רזא פהלווי, לאחר שזה ירש את הכתר מאביו שלו: קצין צבא שתפס את השלטון בתמיכת בריטניה. שלטונו של אביו של פהלווי התחזק בעקבות הפיכה ב־1953 שנתמכה בידי ה-CIA, ובהמשך הוא פעל בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית.
על פי ביוגרף של אביו, יורש העצר הצעיר אף ניגן מוזיקת רוק בארמון במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר בטהראן, זמן לא רב לפני נפילת הכס. למרות שנהנה מעליית מחירי הנפט בשנות ה-70, שלטונו של השאה התאפיין באי-שוויון כלכלי ובחשש מפני סוכנות המודיעין שלו, סאוואכ, שנודעה לשמצה בשל דיכוי ועינויים של מתנגדים פוליטיים.
מיליונים הפגינו נגד השאה, שנחלש בשל חוסר יכולתו לפעול והחלטות שגויות שקיבל בעודו נאבק בסרטן סופני בסתר. שנה לאחר שיורש העצר רזא עזב את איראן ללימודי טיסה בבסיס חיל האוויר האמריקני בטקסס ב־1978, נמלט אביו מהמדינה עם פרוץ המהפכה האסלאמית בהנהגת רוחאללה חומייני. לאחר מותו של אביו, חצר הארמון הגולה הכריזה כי פהלווי קיבל על עצמו את תפקיד השאה ב-31 באוקטובר 1980, יום הולדתו ה-20.
במהלך כמעט חמישה עשורים בגלות, שבהם חי בעיקר בארצות הברית, בלוס אנג'לס ובוושינגטון, ניסה פהלווי להשיג השפעה בתוך איראן. בשנת 1986 דיווח וושינגטון פוסט שה-CIA סיפק לבעלי בריתו של הנסיך "משדר טלוויזיה ממוזער לשידור חשאי בן 11 דקות" של פהלווי, שחטף את האות של שני ערוצים ברפובליקה האסלאמית. במהלך השידור, כך דווח, אמר: "אחזור, וביחד נסלול את הדרך לאושר ולשגשוג של האומה באמצעות חירות".
פהלווי המשיך להשמיע את קולו בדיונים על עתידה של איראן באמצעות סרטונים ברשתות החברתיות, בעוד ערוצי חדשות בפרסית הדגישו את קריאותיו להמשך המחאות. בשנים האחרונות העלה פהלווי את הרעיון שאיראן תוכל להפוך למונרכיה חוקתית, ייתכן שעם שליט נבחר ולא כזה שעובר בירושה, אך הדגיש כי ההכרעה תהיה בידי האיראנים.
עם זאת, אף שמונרכיסטים איראנים גולים חולמים על חזרת שושלת פהלווי, ניסיונותיו של יורש העצר לזכות בתמיכה רחבה יותר נבלמו ממספר סיבות: זיכרונות קשים מתקופת שלטון אביו, חששות שהוא ומשפחתו מנותקים מהמציאות של איראן המודרנית, ודור צעיר שנולד עשרות שנים לאחר סיום שלטון השאה. הוא גם ספג ביקורת על תמיכתו בישראל, במיוחד לאחר המלחמה בת 12 הימים ביוני אשתקד. ב־2023 נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בישראל, שמביעה בו תמיכה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז כי בשלב זה אין בכוונתו להיפגש עם פהלווי, מה שמצביע על כך שהוא ממתין לראות כיצד יתפתחו המחאות לפני שייתן גיבוי למנהיג אופוזיציה כלשהו. בעוד שהמחאות באיראן עדיין בעיצומן, לא ברור אם המפגינים שקוראים סיסמאות תמיכה בשאה מביעים בכך תמיכה ברזא פהלווי עצמו, או שמא מבטאים געגוע לתקופה שקדמה למהפכה האסלאמית.
"פהלווי אולי משמש כדמות הייצוגית של המונרכיסטים, אך הוא אינו מייצג את רובם של 92 מיליון תושבי איראן או את מיליוני האיראנים שבתפוצות", כתב הפרשן עלירזא נאדר במאמר דעה ב"ניו יורק פוסט". הנשיא טראמפ צדק כשאמר כי לא יהיה זה ראוי שייפגש עמו כנשיא, שכן פהלווי הוכיח שהוא דמות מפלגת ולא מאחדת".
לדבריו, תומכיו טוענים כי הקריאות בעד פהלווי מצד מפגינים מהוות אות ברור ומכריע לכך שהוא "המנהיג" של מה שעשויה להיות מהפכה "טענה שהיא שגויה לחלוטין". "יורש העצר לשעבר של איראן נראה כאדם פשוט, וכן כמאמין כן בדמוקרטיה. התרשמתי מקריאותיו לעריכת משאל עם בפיקוח בינלאומי שיקבע מי יחליף את המשטר הנוכחי", המשיך. "אך לאחר כמה שנים של היכרות עם פהלווי, התחלתי להיות מוטרד מהיעדר כישורי הנהגה וניהול, משיקול דעת לקוי בבחירת האנשים שסביבו, ומהיעדר חזון ותחושת כיוון. רגע אחד הוא תמך בדמוקרטיה, וברגע הבא הציג את עצמו כ'מנהיג המהפכה' וכ'אלטרנטיבה היחידה' למשטר".
האיראנים זקוקים למנהיגות אמיתית - למישהו שנועד להתמודד עם זמנים קשים ועם סכנות אדירות. יש איראנים רבים שהתייצבו מול המשטר בידיים חשופות ושילמו על כך בחייהם ובאיבריהם.