הנהגת איראן לא מצליחה לדכא את ההפגנות, וחוששת: "אנחנו הקורבן הבא אחרי ונצואלה"

מאמציה של איראן לדכא את גל המחאות נגד השלטון הסתבכו בעקבות איומו של דונלד טראמפ להתערב לטובת המפגינים, איום שהתחדד לאחר לכידתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בידי ארצות הברית - כך אמרו היום (שני) גורמים רשמיים ומקורות המעורים בפרטים.

בשישי, יום לפני שכוחות מיוחדים של ארצות הברית תפסו את מדורו ואת רעייתו והטיסו אותם לניו יורק, הזהיר נשיא ארצות הברית בפוסט ברשתות החברתיות כי אם הנהגת איראן תהרוג מפגינים ,אז ארצות הברית "תבוא להציל אותם".מפרוץ המחאות ב-28 בדצמבר ועד כה נהרגו לפחות 17 בני אדם. מאות מפגינים נעצרו, בהם מי שהמשטרה הגדירה "סוכן מוסד" בטהראן.

אפשרויות הפעולה של טהראן הוגבלו בשל איומיו של טראמפ ובשל משבר כלכלי מתמשך, שהחריף לאחר שישראל, בסיוע ארצות הברית, פתחה ביוני במבצע "עם כלביא ופגעה קשות בכמה מאתרי הגרעין של איראן.

"שני הלחצים הללו צמצמו את מרחב התמרון של טהראן, והותירו את ההנהגה לכודה בין זעם ציבורי ברחובות לבין דרישות ואיומים הולכים ומחריפים מוושינגטון, עם מעט מאוד אפשרויות מעשיות וסיכונים גבוהים בכל נתיב", אמר גורם איראני.

דברים דומים נאמרו על ידי שני גורמים נוספים וגורם איראני לשעבר שנותר בקשר הדוק עם מקבלי ההחלטות בטהראן. כולם ביקשו להישאר בעילום שם בשל רגישות המצב.

הגורם השני אמר כי לאחר הפעולה האמריקאית בוונצואלה, חלק מהרשויות חוששות שאיראן עלולה להיות "הקורבן הבא של מדיניות החוץ האגרסיבית של טראמפ".

כלכלת איראן ספגה מכות קשות משנים של סנקציות אמריקניות, אך הריאל האיראני צנח בחדות מאז התקיפות הישראליות-אמריקניות בשנה שעברה.

המחאות שפרצו בטהרן והתפשטו לערים אחדות במערב ובדרום איראן אינן משתוות בהיקפן לגל המחאה של 2022-2023, שפרץ בעקבות מותה של מהסא אמיני, שמתה במעצר משטרת המוסר לאחר שלכאורה הפרה את חוק החיג'אב.

עם זאת, גם אם הן מצומצמות יותר, המחאות הנוכחיות התרחבו במהירות מנושאים כלכליים לתסכולים רחבים יותר, כאשר חלק מהמפגינים קוראים "מוות לרפובליקה האיסלאמית" או "מוות לדיקטטור" - כינוי למנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שלו הסמכות הסופית בכל ענייני המדינה.

מצב זה מציב אתגר בפני הרשויות, שמנסות לשמר ולטפח את רוח האחדות הלאומית שנוצרה במהלך התקיפות הישראליות-אמריקניות ולאחריהן.

גורם שלישי אמר כי בטהראן גוברים החששות ש"טראמפ או ישראל עשויים לנקוט פעולה צבאית נגד איראן, בדומה למה שעשו ביוני".

איראן היא בעלת ברית ותיקה של ונצואלה

איראן, שכבר שנים משתפת פעולה עם ונצואלה, יצרנית נפט בעצמה שסבלה גם היא מסנקציות אמריקניות ממושכות, גינתה את הפעולה האמריקאית בקראקס, וכן את דבריו של טראמפ בנוגע לאיראן.

דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, אמר כי אמירות כאלה בנוגע ל"ענייניה הפנימיים של איראן" אינן אלא, על פי הנורמות הבינלאומיות, "הסתה לאלימות, הסתה לטרור והסתה להרג".

ביום שישי איים טראמפ להתערב אם המפגינים ייפגעו, והצהיר: "אנחנו דרוכים ומוכנים לפעולה", אך לא פירט אילו צעדים עשוי לנקוט.

המחאות מאיימות על מה שהיה לאורך שנים העדיפות המרכזית של חמינאי - שימור הרפובליקה האיסלאמית בכל מחיר. בסימן לדאגתה של ההנהגה, האשים חמינאי בשבת את "אויבי הרפובליקה האיסלאמית" בליבוי המהומות והזהיר כי "יש להעמיד את המתפרעים במקומם".

הרשויות ניסו לנקוט גישה כפולה כלפי המחאות, כשהן מצהירות שמחאות על המצב הכלכלי הן לגיטימיות וייענו בדיאלוג, אך במקביל פיזרו חלק מההפגנות בגז מדמיע על רקע עימותים אלימים ברחובות.

עם זאת, לפחות 17 בני אדם נהרגו בתוך שבוע, כך לפי ארגוני זכויות אדם. הרשויות אמרו שלפחות שני אנשי כוחות הביטחון נהרגו ויותר מתריסר נפצעו במהלך המהומות.

הממסד הדתי במדינה עדיין מתמודד עם השלכות התקיפות של ישראל וארצות הברית. התקיפות, שבהן נהרגו מפקדים בכירים במשמרות המהפכה ומדעני גרעין, בוצעו יום אחד בלבד לפני סבב שיחות שישי מתוכנן עם וושינגטון בנוגע לתוכנית הגרעין השנויה במחלוקת של טהרן.

המשא ומתן תקוע מאז העימות ביוני, אף ששני הצדדים מתעקשים שהם עדיין פתוחים להסכם. וושינגטון ובעלות בריתה מאשימות את איראן כי היא משתמשת בתוכנית הגרעין שלה ככיסוי לפיתוח יכולת נשק, טענה שטהרן דוחה ומדגישה כי שאיפותיה הן שלום בלבד.

הבעיות הכלכליות נותרו בלב המחאה הנוכחית.

פערים הולכים ומתרחבים בין אזרחים מן השורה לבין האליטה הדתית והביטחונית, בשילוב ניהול כושל, אינפלציה דוהרת ושחיתות - גורמים שאפילו כלי התקשורת הרשמיים מודים בקיומם - ליבו את הזעם הציבורי.

עדי ראיה בטהראן, משהד ותבריז דיווחו על נוכחות ביטחונית כבדה בכיכרות המרכזיות. "אפשר להרגיש את המתח באוויר בטהראן, אבל החיים נמשכים כרגיל", אמר אמיר רזא, בן 47, בעל חנות שטיחים בבזאר הגדול.

הנשיא מסעוד פזשכיאן קרא לדיאלוג והבטיח רפורמות לייצוב מערכות המטבע והבנקאות ולהגנה על כוח הקנייה.

החל מ-10 בינואר, הממשלה תספק קצבה חודשית של עשרה מיליון ריאל לאדם, כזיכוי אלקטרוני שאינו ניתן למשיכה במזומן, לשימוש ברשתות מזון נבחרות, כך דיווחה סוכנות הידיעות תסנים.

עבור משקי בית מעוטי הכנסה, ששכרם החודשי בקושי עולה על 150 דולר, מדובר בהקלה צנועה אך משמעותית. הריאל איבד כמחצית מערכו מול הדולר בשנת 2025, בעוד האינפלציה הרשמית הגיעה ל-42.5% בדצמבר.