המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, מתכנן לברוח למוסקבה אם כוחות הביטחון לא יצליחו לדכא את ההפגנות - כך דווח הלילה (שני) בעיתון ה"טיימס" הבריטי.
לפי הדיווח, דוח מודיעין שהגיע לידי העיתון מצביע על כך שחמינאי מחזיק בתוכנית הימלטות סודית לרוסיה, למקרה שהמחאות ברחבי איראן יחריפו ויובילו לקריסת שלטון האייתוללות - בין אם לאחר שכוחות הביטחון האיראניים לא יצליחו לדכא את המחאה, ובין אם יערקו ואף יצטרפו אליה.
בדוח המודיעין נטען כי אם כך יתרחש, המנהיג העליון יעזוב יחד עם כ-20 אנשים קרובים, כולל בני משפחתו ויועצים. עוד עלה בדיווח הבריטי, כי חמינאי שאב השראה מהבריחה של נשיא סוריה לשעבר בשאר אסד למוסקבה בסוף 2024 ברגעיו האחרונים של המשטר.
"'תוכנית ב' מיועדת לחמינאי ולמעגל הקרוב ביותר של מקורביו ובני משפחתו, כולל בנו והיורש המיועד לכאורה, מוג'תבא", אמר מקור מודיעיני לעיתון. "הם תכננו נתיב מילוט מחוץ לטהרן למקרה שיחושו צורך להימלט", הכולל "איסוף נכסים, רכוש בחו"ל ומזומנים כדי לאפשר מעבר בטוח".
חמינאי מחזיק ברשת נכסים רחבה, שחלקם מצויים תחת אחד הארגונים החזקים ביותר באיראן, קרן הצדקה של המשטר "סתאד". לפי הערכות, סך אחזקותיו עומד על כ־95 מיליארד דולר, על פי תחקיר של רויטרס משנת 2013, וכולל נכסים וחברות - כולם מוחזקים ונשלטים בידי חמינאי.
לרבים מיועציו הקרובים ביותר, בהם מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי לאריג'אני - שהזהיר את הנשיא טראמפ שלא להתערב בענייני טהרן - יש בני משפחה שכבר מתגוררים בחו"ל, כולל בארה"ב, קנדה ודובאי.
"חמינאי חלש יותר מאז המלחמה עם ישראל"
לפי הדיווח, תוכנית הבריחה תופעל אם חמינאי ירגיש שכוחות הביטחון אינם מצייתים לפקודותיו. עם זאת, לפי פרופיל פסיכולוגי של המנהיג, שבוצע בידי סוכנות מודיעין מערבית והגיע לידי הטיימס, התרחיש של עריקה המונית מהמשטר אינו כל כך פשוט, לאור ההגנה של המנהיג העליון על נאמניו ושליטתו במינויים לתפקידי המפתח.
מנגד, אותה הערכה קבעה כי חמינאי "חלש יותר, הן מנטלית והן פיזית" מאז המלחמה בת 12 הימים עם ישראל בשנה שעברה. הוא כמעט שלא נראה בציבור מאז, והתבטא לראשונה ביחס למחאות הכלכליות רק ביום שבת.
בעיתון הבריטי נכתב כי במהלך המלחמה הסתתר חמינאי בבונקר, נמנע מגורלם של בכירים אחרים במשמרות המהפכה, וחיזק את "האובססיה שלו להישרדות".
ההערכה מתארת אותו כמנהיג "פרנואידי", תכונה שעיצבה את תוכניתו לעזוב את איראן אם כוחותיו ינטשו אותו. "מצד אחד הוא מונע מאוד אידיאולוגית, אך מצד שני הוא פרגמטי באופן שבו הוא תופס את המציאות: הוא רואה פשרה טקטית למען מטרה גדולה וארוכת טווח. הוא חושב לטווח ארוך," נכתב בהערכה.
עוד נכתב בדוח המודיעיני כי ניסיון ההתנקשות בחמינאי, בעת שהיה נשיא איראן ב-1981, חיזק אצלו את התחושה של "משימה אלוהית" להנהיג את המדינה ולהתנגד לישראל ולמערב, תוך שימור המשטר מעל הכול.
