בג"ץ, הוציא הבוקר (רביעי) צו על תנאי המורה למבקר המדינה לנמק מדוע לא יימנע מביצוע בדיקות מסוימות הנוגעות לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה. במקביל, הוצא צו ביניים האוסר בשלב זה על המשך הליכי ביקורת בנושאים שפורטו בעתירות, לרבות זימון גורמים ומסירת טיוטות או דוחות.
הצו המלא של בג"ץ
ההחלטה ניתנה יומיים לאחר שבג"ץ דן בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית הראשית, שביקשו לעצור או לצמצם את ביקורת המבקר על מערכת הביטחון. לטענת העותרות, הביקורת חורגת מסמכות המבקר ועלולה לפגוע בעבודתה העתידית של ועדת חקירה ממלכתית.
הרכב השופטים כלל את דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין. "מאחר שמדובר באחד הדיונים שמשודרים גם לקהל היושב בבית נאמר מילות פתיחה כלליות שיהיה ברור מה נושא הדיון: שתי העתירות הנידונות כאן היום עוסקות בפעולותיו של מבקר המדינה שיזם הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי 7 באוקטובר", פתחה ברק-ארז.
"מבקר המדינה ביצע ועוד מבצע ביקורת בנושאים רבים הקשורים לאירועים אלה, והמחלוקת נוגעת לחלק מהאירועים. העותרות טוענות שפעילות מבקר המדינה חורגת מסמכותו, שהליכי הביקורת עלולים לשבש עבודה של ועדת חקירה עתידית ושנאופן בו מתנהל הביקורת פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בבעלי תפקידים בעבר ובהווה. העמדה של העותרות מקובלת גם על היועמשית. מנגד, מבקר המדינה סבור שכל הביקורות נעשות בהתאם לדין ולא נפל בהן פגם", הוסיפה. "מתוך הכרה במורכבות ורגישות הסוגיה אנו מקווים שהדיון יתקיים בצורה עניינית ומכובד".
עו"ד צונץ טענה בשם מבקר המדינה כי "יש פסק דין, למרות שחבריי באופן שיטתי מתעלמים מזה, שבו ההרכב הקודם נתן תוקף למתווה המוסכם האחרון ממרץ, וקודם לכן מנובמבר 2024. המתווים המוסכמים לא עוסקים רק בטכניקה - הם מונים את כל תוכנית הביקורת".
דוחות המלחמה
משרד מבקר המדינה הגיש אתמול לבית המשפט עדכון לגבי סטטוס דוחות המלחמה שטרם פורסמו. לטענת המבקר, אחד הדוחות המוכנים וטרם פורסם חושף מה קרה בפסטיבל הנובה, אבל בגלל שצה"ל ושב"כ לא מעבירים תגובה - פרסום הדוח מתעכב.
אלו הדוחות שכרגע הוקפאו לבדיקת המבקר: הטיפול בחללים אזרחים, ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית, לוחמה כלכלית וההסדרה עם חמאס; מסיבת ה"נובה"; הגנת ערי הדרום; הגנת הגבול ברצועה; תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני המלחמה; ואירועי 7 באוקטובר ברמת הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ.
רשימת הדוחות המלאה שנמצאים בעבודה במשרד המבקר
במהלך הדיון בבג"ץ ביום שני שאלה ברק-ארז אם ניתן לנהל את ההליך כאילו הוצא כבר צו על תנאי, נוכח טענת המבקר לחשיבות ממד הזמן. נציגת המבקר, עו"ד אליה צונץ, התנגדה לכך. מנגד, עו"ד אביגדור קלגסבלד מטעם הסנגוריה הצבאית טען לפגמים של חוסר סמכות, אי-סבירות וקיפוח זכויות דיוניות, והדגיש כי הביקורת נוגעת לנושאי מדיניות ואסטרטגיה - תחומים שלטענתו אינם בסמכות המבקר.
השופט אלכס שטיין הציג תקדים מבג"צים מוקדמים שעסקו בוועדת חקירה ממלכתית בפרשת רצח ארלוזורוב, וקבע כי אין מניעה שייערכו בדיקות של אותו נושא עובדתי ברמות שונות. לדבריו, מבקר המדינה אמור להתאים את הביקורת לפרספקטיבה הייחודית שלו, וגם אם ועדת חקירה תקבע ממצאים אחרים - אין בכך בהכרח התנגשות, כל עוד המבקר פועל בגבולות סמכותו.
קלגסבלד, השיב כי מדובר בפסק דין חריג, אך השופט שטיין הדגיש כי לא נרשמה בו אפילו דעת מיעוט. קלגסבלד טען מנגד כי מאז ניתנה פסיקה רחבה, ובה פסק דין יפת, שלפיו לא רצוי שגופים מקבילים יבדקו אותו נושא. השופטת דפנה ברק-ארז התערבה וציינה כי טענת העותרים מתמקדת בבו־זמניות ההליכים, וקלגסבלד השיב כי מדובר גם בתהליכים עוקבים בפרק זמן קצר.
עו"ד תומר נאור, בשם התנועה לאיכות השלטון, הצטרף לעמדה זו וטען כי הביקורת הנוכחית אינה מתקיימת "כדין וכנוהג". לדבריו, ההסכמות שהושגו בעבר הופרו, והעתירה מתמקדת בשני פגמים מרכזיים: ביסוס תשתית עובדתית חסרה ופגיעה בזכות הטיעון של בעלי תפקידים בעבר ובהווה. השופטת ברק־ארז הקשתה אם מדובר בטענה שהמבקר לא השלים בדיקות מספקות לגיבוש טיוטות הדוחות, ונאור השיב כי הבעיה נעוצה כבר בשלב בניית התשתית העובדתית.
את ההחלטה תקף בחריפות שר התפוצת, עמיחי שיקלי, וכינה את נשיא בית המשפט העליון "ליצן". "בית המשפט העליון בראשות הליצן יצחק עמית הופך לקרקס. אני קורא לראש הממשלה ושר המשפטים להודיע חד חלק וברור כל פסיקה שניתנה ללא כל סימוכין בחקיקת הכנסת לא תכובד: לבית המשפט העליון לא מוקנית שום עילה חוקית לפסילת עבודת מבקר המדינה הפועל כרשות עצמאית מכוחו של חוק יסוד!!!", תקף השר.
"אין לו שום עילה חוקית לשלול מממשלה נבחרת להורות על סגירתה של יחידה צבאית כזו או אחרת, גם עם יועץ התקשורת של השופט עמית שרת בה והשופטת דפנה ברק ארז העבירה בה סדרת הרצאות", המשיך השר. "מערכת המשפט לא מוסמכת לנהל את כוחות הביטחון במקומה של הממשלה!"
"ואחרון לעניין עורכת הדין מיארה אין בסמכותו של בית המשפט למנוע ממשלה נבחרת שינוי של החלטות ממשלה קודמות ואין בסמכותו לכפות על הממשלה ייעוץ לעומתי של מי שייתכן מאד שמעורבת בעבירות פליליות חמורות. יש גבול לכל תעלול!!!", חתם.