בג"ץ דן הבוקר (שני) בעתירות נגד בדיקת מבקר המדינה את מחדל 7 באוקטובר. העתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון והסנגוריה הצבאית ביקשו לעצור או לצמצם את הביקורת נגד מערכת הביטחון מחשש שתפגע בעבודה עתידית של ועדת חקירה ממלכתית. לטענת העותרות, המבקר חרג מסמכותו במהלך הביקורת.
השופטת ברק-ארז שאלה אם אפשר לקיים את הדיון כאילו ניתן צו על תנאי כדי לייעל את ההליך, מאחר שהמבקר הציג את חשיבות הזמן מבחינתו. עו"ד אליה צונץ, שמייצגת את המבקר, התנגדה: "אם לא תידחה עתירת הסנגוריה על הסף היא צריכה להיות מופנית לפרוצדורה הנכונה של ביטול פסק דין".
עו"ד דורי קלגסבלד, שמייצג את הסנגוריה הצבאית, הבהיר כי העתירה עוסקת רק בארבעה נושאי ליבה בביקורת. "יש שלושה פגמים עיקריים: חוסר סמכות, אי-סבירות וקיפוח הזכויות הדיוניות. העתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית מחזקות את שלנו: בית המשפט החליט שאין מחלוקת אמיתית על הצורך בהקמתה". ברק-ארז קבעה: לא נרחיב בנושא, שניים מחבריי ישבו בהליך הזה. אם אפשר, נפתח בשאלת הסמכות.
עו"ד קלגסבלד: סמכות המבקר אינה בלתי מוגבלת. הוא לא מוסמך לבקר נושאים של מדיניות ואסטרטגיה. אין מחלוקת על כך שהביקורת עוסקת בהם. המבקר טוען שהוא מוסמך. לשיטתו, בכל עניין שיראה בו צורך ניתנה לו סמכות בלתי מוגבלת. לא כך נקבע בפסקי דין שמצוטטים.
השופט שטיין הציג תקדים: באחד הבג"צים המוקדמים שעניינם ועדת חקירה ממלכתית, שעסק ברצח ארלוזורוב, העליון אמר שאין מניעה לקיים בדיקות של אותו נושא עובדתי ברמות שונות. בהתאמה לכך, מבקר המדינה אמור להתאים את הביקורת לפרספקטיבה שלו. אם נצא מנקודת הנחה שיפעל בדלת אמות תפקידי המבקר, לכאורה אין התנגשות גם אם ועדת חקירה תקבע X והוא משהו אחר.
עו"ד קלגסבלד השיב: זה פסק דין חריג ביותר. שטיין התעקש: לא הייתה שום אפילו דעת מיעוט. עו"ד קלגסבלד המשיך: מאז יש פסיקה רבה, למשל יפת, שם נכתב כי לא רצוי שגופים מקבילים יקיימו בדיקה של אותו נושא. השופטת ברק-ארז התערבה בשלב זה: אז אתם ממקדים את הטענה בבו-זמניות של ההליכים. עו"ד קלגסבלד השיב: כן, וגם תהליכים עוקבים בזמן קצר.
עו"ד תומר נאור טען אחריו, בשם התנועה לאיכות השלטון. "אנחנו מסכימים, ביקורת מדינה יש לקיים כדין וכנוהג, על פי השכל הישר. לא כמו שקוימה הביקורת הנוכחית. ההסכמות הופרו", אמר. "אנחנו לא חולקים על סמכותו של מבקר המדינה לקיים ביקורת בכל הנושאים. גם סמכות היא מוגבלת. בשונה מטענת חבריי, לא נקבעו מסמרות לגבי השימוש בסמכות במובן הרחב והכללי, כל שנקבע הוא הסמכות בתוך המתווה הצר לבדיקת חרבות ברזל".
"העתירה אוחזת בשני נושאים מרכזיים: הפגם החמור בביסוס התשתית המרכזית, וזכות הטיעון של בעלי תפקיד בעבר ובהווה", הדגיש. "הבדיקות היו חסרות, לא מאומתות. הבעיה בשלב השורשים".
ברק-ארז: אז אתם טוענים שמבקר המדינה לא מבצע בדיקות מספיק מעמיקות כדי להכין את טיוטת הדוחות? עו"ד נאור השיב בחיוב: כדי לבסס את מה שהוא קורא לו התשתית העובדתית. השופטת ברק-ארז הקשתה: אבל אז אולי יאמר לכם: איך אתם יודעים? תנו לנו להשלים ותראו אם טוב או לא טוב
הרכב השופטים כולל את דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ואלכס שטיין. "מאחר שמדובר באחד הדיונים שמשודרים גם לקהל היושב בבית נאמר מילות פתיחה כלליות שיהיה ברור מה נושא הדיון: שתי העתירות הנידונות כאן היום עוסקות בפעולותיו של מבקר המדינה שיזם הליכי ביקורת הנוגעים לאירועי 7 באוקטובר", פתחה ברק-ארז.
"מבקר המדינה ביצע ועוד מבצע ביקורת בנושאים רבים הקשורים לאירועים אלה, והמחלוקת נוגעת לחלק מהאירועים. העותרות טוענות שפעילות מבקר המדינה חורגת מסמכותו, שהליכי הביקורת עלולים לשבש עבודה של ועדת חקירה עתידית ושנאופן בו מתנהל הביקורת פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בבעלי תפקידים בעבר ובהווה. העמדה של העותרות מקובלת גם על היועמשית. מנגד, מבקר המדינה סבור שכל הביקורות נעשות בהתאם לדין ולא נפל בהן פגם", הוסיפה. "מתוך הכרה במורכבות ורגישות הסוגיה אנו מקווים שהדיון יתקיים בצורה עניינית ומכובד".